לקראת שידור: זנזורי

ארבעה יוצרים - יובל פרידמן (תסריטאי ראשי), בן בכר (בימאי), יובל סמו (הכוכב) ודפנה פרנר - חתומים על "זנזורי", הסדרה הקומית המקורית החדשה שעולה ביום ב' (11.6.12) ביס קומדי בלוויין, ומתמקדת בפיני זנזורי ועלילותיו באמצע החיים, רגע אחרי שמולאים לו 40. זנזורי הוא סוג של גרסה קומית לכל-אדם ישראלי (במילים אחרות, הכי ממוצע שיש): גבר באמצע החיים, מעמד בינוני; מורה לנהיגה, נשוי לגננת ואב לשני ילדים, בן ובת; גר ביבנה, מנהל את חייו הכי בתלם שאפשר, משתכר שכר ממוצע ונוהג במכונית הכי ממוצעת שיש - מזדה 3. לכבוד יום הולדתו ה-40 עורכת לו אשתו מסיבת הפתעה (שאכן גורמת לו רשרושים בלב) ובה מבשר לו אביו שני דברים חשובים, המשנים את יחסו לחיים ולשגרה: האחד - אביו אינו אביו האמיתי ופיני בכלל מאומץ, והשני - שבמשפחתו האמיתית כל הגברים לוקים בפגם כלשהו בלבם ולכן בגיל 40 נותרת להם שנה אחת לחיות. ככה מתחילה הסדרה, שתשודר פעמיים בשבוע (ימים ב' ו-ד'), והיא כמו שנהוג לתייג במונחי פסיכולוגיה של האמנות - ותסלחו לי על הרגע-של-רצינות ביחס לדבר המצחיק הזה, כי מדובר במחמאה - "רב-רמתית". כלומר, היא פועלת במספר רמות ומישורים, ועל כן ודאי תדבר אל קהלים שונים, שנהנים מסוגי הומור שונים. מצד אחד היא אבסורדית ומופרכת, קצת טיפשית, הזויה ולא לגמרי הגיונית; מצד שני היא שנונה וחריפה וניכר כי כותביה ניחנו באוזן ובעין רגישות, היודעות לקלוט וגם לאפיין במילים ובעיצוב דמויות וסיטואציות את פניה המשעשעים-מגוחכים-מצחיקים של הישראליות; מצד שלישי יש בה גם הומור וולגרי, בוטה, חסר מעצורים לעתים; מצד רביעי, יש בה המון בדיחות חכמות ומתוחכמות ואמירות מושחזות, שמסתתרות דווקא בטקסטים הקטנים והאגביים, או בעצם סגנון הדיבור, ההגשה והשמות. ויש עוד צדדים, אבל הבנתם אותי. זנזורי עצמו הוא קטן ודי רזה, ודאי לעומת חני, אשתו הגננת השופעת, שהכול שמחים לטמון את ראשם בחזה (המאיים תדיר לפרוץ ממחשופים נדיבים, כמנהג רבות מהשמנות החובבות את הסטייל). הוא האיש שכל החיים עשה מה שצריך, מה שמקובל ומה שנכון, שמר חוק וסדר (גם אם צעק או קילל פה ושם) ואף פעם לא מרד, לא התפרע ולא ניסה לטפס לצמרת (אפילו לא בבית הספר לנהיגה, שבו הוא עובד 16 שנה). עכשיו, כשהוא מחשב את קיצו לאחור, הוא מבקש למצות את החיים, לעשות את הדברים שמעולם לא הרשה לעצמו לעשות. הוא רוצה להעיז, אבל מה לעשות שבסופו של דבר האישיות וההרגל כנראה גוברים על היצר הרגעי, ושוב ושוב הוא הולך עם הדברים, אבל לא ממש עד הסוף.


כך למשל הוא מנסה לממש חלום עבר להיות רוקר לערב אחד, אבל מה לעשות שהמימוש צריך להיעשות בעזרת להקת הבי מטאל מקומית (להזכירכם, יבנה), ש"מתאמנת במקלט של המתנ"ס על שם דני רובס", וסולנה הוא לא אחר מאשר מורה עמית לנהיגה - מאיר, המוכר כאן בלוק שכולל פאה ובשם "סייקו", ואשר מתקשה לוותר על הסולו שלו, כי בלעדיו הלהקה, ששמה "פוס?י אטאק", "זה כמו איילון צפון בלי הזין ההפוך של פיבקו". אבל זנזורי לא מוותר בקלות ומשיג את הסכמת "החבר הכי הטוב" שלו שמשון, שמבטיח מצדו כי הבוטנים והגרעיני דלעת הם על חשבונו, להופיע ב"קפה קלאסה" שבבעלותו, למרות שלשם כך הוא בעצם משקר לשמשון (ומתוודה ברגע האחרון), ומבטיח שהלהקה תשיר "א יידישע מאמע". הוא כמעט נשבר כשמתברר לו שאין קהל לבד משני ילדיו, כי חני, התומכת הכי נלהבת, יצאה עם רוכבי יבנה לגראנד פרי בית שמש, אבל ברגע האחרון כל הרוכבים מגיעים לעודד ולהריע, כי חני ניקבה לכולם את הצמיגים כדי שיבואו איתה לראות אותו. יובל סמו, קומיקאי מחונן, מגלם את זנזורי והוא פשוט מבריק ומצחיק בכל מבט, הבעה, תנועה ואמירה, ובעיקר ברצינות המוחלטת שבה הוא זנזורי. הוא לרגע לא צוחק עליו, הוא פשוט מצחיק בלי הפוגה, מקצה התסרוקת המגוחכת שלראשו, דרך חגורת המכנסיים המשוכה תדיר גבוה מדי (לא חשוב באילו מכנסיים מדובר) ועד קצה הקרוקס הכתומים שלו. ומתוך כל זה הוא יורה לכל עבר טקסטים שנונים-מוטרפים, החל במונולוגים של מורה הנהיגה ("מבט קדימה, ידיים על ההגה") שמנסה גם להטיל אימת כביש על תלמידיו וגם לפתותם לעניינים אחרים (למשל לבוא לראות אותו במופע רוק - שימו לב איך הוא מאפיין את המוזיקה שינגנו, וד"ש לכל מבקרי המוזיקה והתרבות), וכלה בביטויים שלבטח יהפכו לחלק מפולקלור קיץ 2012 ("תעמעמי את התריסים"). כל הקאסט שסביבו מלבב בהתאם, אבל ראוי לציון מיוחד דני גבע, המגלם את שמשון, חברו מנוער, שנפלא לראות אותו הפעם משוחרר ממחויבויות של יפיוף מיוסר, ומתמסר בחן קומי עסיסי לדמות המגוחכת של שמשון, שהוא קריקטורה נהדרת על טיפוסים מהחיים. עוד הברקה בסדרה היא שימוש בקריינות רקע כאילו-אינטלקטואלית שאותה מקריין בחן ובלגלוג מודע לעצמו עמנואל הלפרין, שאין לטעות בחיתוך דיבורו (ולרגע קצר הוא גם משרבב את פניו המסווים קלות באחד הפרקים הראשונים).
"זנזורי", סדרה קומית מקורית ב-14 פרקים. ערוץ יס קומדי בלוויין, ימים ב' ו-ד' החל מ-11.6.12, 20:40. יוצרים: יובל פרידמן, בן בכר, יובל סמו, דפנה פרנר; תסריטאי ראשי: יובל פרידמן; בימוי: בן בכר; הפקה: ארצה הפקות. משתתפים: יובל סמו, עירית קפלן, דני גבע, שינה ריי, דני ברמן, רגב זרקא, אורן זגמן, אלברט כהן ואחרים. קריינות: עמנואל הלפרין. אורך כל פרק: כ-30 דקות

עוד על תרבות ובידור:

לא ביום ולא בלילה: ליה קניג סוגרת מעגל

ביקורת קולנוע: גברים בשחור 3

ביקורת תיאטרון: מרי סטיוארט

מחול: בכורה לרנה שינפלד

ביקורת ספר: אחות

ביקורת תיאטרון: כמעט נורמלי