לקראת שידור: חולה על מסי

עדי וייס שמעה על פרויקט "מעגלים שקופים של כוח" וחשבה שזה פרויקט ראוי לתיעוד קולנועי. זו הייתה תחילת הדרך שסופה סרט גמר - במכללת ספיר - שלה ושל תומר בר-שדה, "חולה על מסי", שיוקרן ביום ד' (27.6) בערוץ יס דוקו בלוויין. "מעגלים שקופים של כוח", כפי שמספרת כתובית הפתיחה של הסרט, היא תוכנית שפותחה בידי ארז משולם, מחזאי, במאי תיאטרון ולוחם חברתי, יחד עם האגודה למלחמה בסרטן. מטרתה לאתר מוקדי כוח של ילדים חולי סרטן ולגרום לילד "למצוא מטרה מעבר לבית החולים ולהגשימה", כדברי הכתובית. במקרה של גיבור הסרט עומר, שחלה בלוקמיה בגיל עשר, סימון המטרות היה קל: עומר, כפי שהוא מספר בגוף ראשון, אוהב מאוד כדורגל ורוצה להיות שחקן כדורגל. ויותר מכול הוא אוהב את ליאו מסי ו"רוצה להיות בדיוק כמוהו ולשחק בברצלונה". הסרט מתחיל בעצם בשלב שבו עומר, אחרי טיפולים כימותרפיים, נטול שיער, סובל מכאבים וחלש, חוזר לבית הספר ולכיתה אחרי יותר משנה של היעדרות. חשוב לו להגיע ביום המסוים הזה, כי בו אמור להגיע לכיתה ארז משולם כדי לביים את הכיתה בהצגה על חייו של מסי. במשפט קצר וכמעט יחיד של הסבר אומר משולם כי המטרה היא גם "להחזיר לילד את הקהילה שעזבה אותו ולחזק את הקהילה". עומר, אמו, אביו ואחותו שני, הם אלה שמחברים בעבור הצופה את חתיכות הפאזל של המחלה, ההתמודדות, הטיפולים וההחלמה, כשבמקביל ובין לבין הולכת ונבנית ההצגה, הולכת ומתבררת מרכזיות הכדורגל בכלל, ומסי בפרט, בחייו של עומר. עומר מסביר כי בדיקת דם שנעשתה אחרי שסבל תקופה ממושכת ממחלת חום, היא שגררה את האבחנה של לוקמיה בגיל עשר. אמו מספרת איך סיפרו לו ואיך עומר לימד אותם לא להתבייש במחלה ובאיך שנראים. אביו מספר על הצורך להמשיך לתמרן בין שני עסקים שהוא רוצה לעזוב ולשים בצד תוכניות מקצועיות כדי להתרכז במאבק על חיי בנו. האחות שני, שלימדה אותו חשבון ואנגלית כשלא הלך לבית הספר, מספרת על רצון שהתפתח בעקבות המחלה של עומר ללמוד רפואה. האם מספרת על אחותה שנפטרה מסרטן לפני שעומר חלה. הסרט משלב אנימציה שמאיירת בקצרה את סיפור חייו של ליאו מסי, אשר כילד סבל מבעיות גדילה והתגבר על הכול בדרך להפיכתו לכוכב-על בכדורגל העולמי. הסיפור הזה עומד בבסיס ההצגה שבני הכיתה של עומר משתתפים בה ושעומר מככב בה. הסרט עוקב אחרי החזרות והעבודה על ההצגה (משולם מדגיש את חשיבות העשייה בהתנדבות, בלי שההפקה תעלה כסף), עד שהיא מגיעה לבמה וזוכה לקבלת פנים חמה, וכולל גם קטעי שיחה של משולם עם הילדים, שבהם הם מסבירים את הקשר, כמו שהם תופסים אותו, בין סיפורו של גיבור המחזה מסי לבין הסיפור האישי של עומר המגלם אותו. ולאורך כל הסרט המצלמה צופה בעומר הצופה ועוקב אחרי משחקיה של ברצלונה וגיבורה-גיבורו מסי. בסופו של הסרט ברצלונה זוכה באליפות, עומר מבריא, שיערו חוזר לצמוח והוא מדווח מה קרה למי: "אמא חזרה לעבודה והיא חולמת איתי על ברצלונה. אבא מכר את שני העסקים שלו ועובד אצל מישהו אחר. שני התגייסה אבל קודם תרמה את השיער שלה לילדים חולי סרטן. ואני התחלתי לשחק בבית"ר ירושלים". זהו סיפור שמתחיל עצוב ונגמר בסוף טוב ואופטימי, עם ערך מוסף - שהוא כולו מהחיים וגיבורו הוא ילד כובש - כל הסיבות המצדיקות צפייה בו. גם הפרויקט שזוכה לחשיפה בסיפור הוא פרויקט חיובי, ראוי וחשוב, שחשוב לדעת עליו. אבל ברמה הקולנועית, יש בסרט לא מעט ליקויים שאפשר אולי לייחס לבוסריות, לעובדה שזה סרט גמר של סטודנטים. חסר לסרט שלד מובנה יותר. לא די לתת לעומר להיות המספר, עם כל חינניותו. דרושה כאן מסגרת כלשהי, קונטקסט להבין בו את הדברים. יש "חורים בעלילה", שמקשים על התייחסות רחבה יותר לנושא ולמיזם המתועד-נחשף בה. ולמרות זאת, בזכות הילד הגיבור הזה, כדאי לצפות בסרט, שעל הדרך גם עושה שירות נהדר לכדורגל. זה באמת לא רק ספורט.
"חולה על מסי", סרט תיעודי מקורי, ערוץ יס דוקו בלוויין, יום ד', 27.6, 21:15. תסריט, בימוי ועריכה: עדי וייס, תומר בר-שדה; הפקה: עדי וייס; צלם ראשי: תומר בר-שדה; צלמים נוספים: אסף פורת, עדי וייס; תחקיר: עדי וייס, תומר בר-שדה; אנימציה: יוסי גואטה; מוזיקה מקורית ועיצוב פסקול: פליקס שפושניק. אורך הסרט: 40 דקות עוד על תרבות ובידור:

פסטיבל מחולוהט: חודשיים של מחול

אופרה: ריגולטו

ביקורת ספר: תחושה של סוף

ביקורת קולנוע: מאחורי הדלת

ביקורת ספר: מה זה פינקלר

לא ביום ולא בלילה: ליא קניג סוגרת מעגל