לקראת שידור: חי בלה-לה לנד

אפתח בהודאה: אינני מחובבי הריאליטי. מה לעשות, תמיד אעדיף סדרה מתוסרטת בידי אנשים שיודעים לכתוב ושיש להם גם מה לומר ומשוחקת בידי שחקנים מקצועיים על פני בהייה במקבץ אנשים שקוטלגו מסיבה כלשהי כ"טיפוסים" ונכלאו יחד בנסיבות מלאכותיות. תמיד אעדיף תחרות אמיתית או משחק בעל כללים אובייקטיבים על פני מסגרת מאולצת שממציאה משימות אוויליות עד הזויות או שתוצאותיה תלויות במסרונים ובמידת פופולריות יותר מאשר בכישורים או בכישרונות אחרים (שירה, בישול, השד יודע מה). כזאת אני, אבל אני כנראה במיעוט, כי התוכניות הללו - בינתיים אינן מתמעטות בערוצינו השונים, הן רק מתחלפות, משתנות וכנראה גם מתרבות. המצטרפת הנוכחית היא "חי בלה-לה לנד" שתעלה ביום א' (26.6) בערוץ יס קומדי בלוויין ותשודר מדי יום, בימים א'-ה', למשך 48 פרקים. התוכנית מוגדרת "דוקו-ריאליטי" והקונספט שלה הוא כזה: שישה זמרים ים תיכוניים נכלאים למשך חודש בווילה בלוס אנג'לס, שם הם עוברים כל מיני סדנאות, הפעלות ופעילויות, שבסופן הם מתחרים זה בזה על חוזה הקלטה בחברת גפן רקורדס. קצת "האח הגדול" פוגש את "היכל התהילה" בתוספת אלמנטים ברוח "כוכב נולד" ו"הישרדות", עם סלסולים ונצנצים. הפרק הראשון, המכונה "שירי לי אחותי", מפגיש את הצופים עם המתמודדים, עם הגדרת המסגרת ומטרת התחרות, ועם שלל דמויות נלוות לתחרות ולמתמודדים. חמישה מהמתמודדים יוצאים לדרך ביחד מנתב"ג: זהבה בן ודודו אהרון על תקן הכוכבים הגדולים / המוכרים ביותר, ואיתם ג'וליטה, אביהו שבת ואלון דה לוקו. את החמישייה שיוצאת לכבוש את אמריקה פוגש בנמל התעופה של לוס אנג'לס הנהג ניסים, שחמוש בלימוזינה, בטלפון, באוזנייה ובבקיאות עמוקה במעורבות הישראלית בתעשיית הפורנו המקומית (נושא השיחה בדרך לווילה). את פני הבאים מקדם במרפסת הווילה, הבמאי אורי פסטר המשקיף על המתמודדים מלמעלה למטה ומכריז באוזניהם, בלי למצמץ, "אני הבמאי הבינלאומי אורי פסטר, אני אהיה המנטור ומורה הדרך שלכם כאן באל.איי". בהמשך פרק הפתיחה הוא אוסף את החבורה ומודיע לה, "היות שחשוב שתכירו אותי ואת פועלי ומה שעשיתי, כן? אני משאיר לכם כאן את הקורות-חיים שלי, שתוכלו לעיין בהם כל אחד, כן?". ג'ולייטה, שזוכרת (ולא הכי לטובה) עבודה משותפת איתו בפסטיגל, מגדירה אותו "ממרמר". ועוד בפרק: הם מתמקמים בחדרים, מתבאסים מהמצרכים במקרר, נפגשים עם המפיק המוזיקלי טל הרצברג (שנפטר באפריל השנה והסדרה מוקדשת לזכרו), מחליטים שזהבה תשיר בקבלת הפנים של הערב, אוכלים ביחד (זהבה הכינה) ומאזינים לתדרוכי פסטר.


לאחר שדודו אהרון וג'ולייטה תובעים שירותי ספר, מגיע לווילה ספר בשם פול אוחנה, דובר עברית, ורגע לפני שהוא מניף פן על בלוריתו של אהרון הוא זוכה לתדרוך בשיחת וידאו בידי הספר האישי של אהרון, עידו מקריית עקרון. במקביל עוקב הפרק אחר הגעתה הסודית של המתמודדת השישית, אתי לוי, אחותה של זהבה בן, שעד לתוכנית שרר ביניהן נתק דום שתיקה. לוי פוגשת את החבורה כולה ואת אחותה המזמרת בפינאלה של הפרק, המזמן את כל המתמודדים למסיבת קוקטייל עתירת ישראלים לשעבר, פלאשים ונשים משופצות. אחת הסיבות שקשה להביע דעה וביקורת על תוכניות כאלה ועל המתמודדים בהן היא שבסופו של דבר זה תמיד נשמע ונתפס כאישי (כי הרי אנשים נחשפים בזהותם האמיתית). אם מה שמצחיק (מעצם קונספט של תוכנית) הוא בורות ועילגות של מתמודדים - זה נתפס כסוג של התנשאות או לעג; אם המצחיק הוא הגיחוך שבהתנהגות המתמודדים או התבזותם העצמית, זה נתפס כרשעות ורוע לב. וזה בדיוק המלכוד בעיני, שמדובר בעצם בהומור מזן הצחוק ממי שמחליקים על קליפת בננה. אבל מי שההומור הזה עובד עליו, מי שאין קץ להנאתו ממציצנות לחיים של אחרים ולא משנה מי ובאילו נסיבות, מי שמכור לתוכניות ריאליטי וחובב את הבטחת החלום והזוהר המזויף שבהן, שיפנה זמן מדי ערב. לסיום, מחמאה ליוצרי התוכנית וליחצניה, על המארז המשעשע שנשלח לעיתונאים עם דיסק הפרק הראשון לצפייה (אשר כלל, בין השאר, שיחון עם "כל המילים שאתה צריך כדי לכבוש את אמריקה", ושרשרת "חי" - בלה-לה נד ? מסנוורת בצהבהבותה). זה הומור בראש טוב.
"חי בלה-לה לנד", סדרת דוקו ריאליטי מקורית ב-48 פרקים, ערוץ יס קומדי בלוויין, ימים א'-ה' החל מ-26.6, 20:30. עורך ומפיק אחראי: אלעד קופרמן, קופרמן הפקות; עורך ראשי ובמאי: שבי זרעיה; במאי ראשי ועורך: אילן עבודי; עורכת אחראית: אילנית באומן; מפיקה ראשית: יפית עופרי עוד על תרבות ובידור:

ביקורת קולנוע: הפרקליטה

סוף העונה באופרה: לה טרוויאטה

ביקורת תיאטרון: משפט פולארד

ביקורת ספר: נוילנד

ביקורת קולנוע: ארוס בהשאלה