לקראת שידור: לצחוק או למות

במוצאי שבת (החל ב-18.12) עולה בערוץ יס קומדי בלוויין סדרה חדשה הנושאת את חותם האיכות של HBO. הרשת שהביאה לעולם הטלוויזיוני את "הסופרנוס", "הסמויה" ו"סקס והעיר הגדולה", ידועה באיכות, בחדשנות, בנועזות ובאמות מידה מתירניות וסובלניות בהרבה מאלה של הרשתות האמריקניות הארציות והוותיקות. חלק מההגדרות הללו הן ודאי אלה שהביאו את קברניטי רשת הכבלים להיכנס לפני שנתיים לשותפות עם החברה שייסד הקומיקאי וויל פארל ביחד עם אדם מקיי, אשר העלתה בשלהי 2006 קטעי וידיאו קומיים באתר שנקרא "לצחוק או למות". קטעי הווידיאו המועלים באתר כוללים חומרים מקוריים שחלקם נכתבים ומבוצעים בידי צוות קבוע ואחרים נוצרו או מבוצעים בידי כוכבים אורחים, ביניהם היו בעבר ג'רי סיינפלד, ג'אד אפאטו, דניאל רדקליף ואחרים. הרעיון באתר הוא שהגולשים מצביעים בו על הקטעים - המצחיקים נשארים, הלא מצחיקים מתים ונשלחים לבית הקברות של קטעי התוכנית. הגרסה הטלוויזיונית היא בעצם ייבוא של חומרי אינטרנט לטלוויזיה. את כל זה חשוב לזכור כשבאים לצפות בסדרה "לצחוק או למות", שכל פרק שלה כולל שורה של קטעים מסוגים שונים ובביצועים שונים (צוות קבוע ואורחים), אבל את הכול ניתן להגדיר כ"הומור אינטרנט", וכמו שאומר ה"מנחה" בפתח התוכנית, "זה כמו רשת עם תוכניות שהיא בת חצי שעה... זה כמו הזבל באינטרנט". התפאורה העוטפת והקריצה החוזרת בתוכנית הראשונה היא לסיקסטיז. המערכונים, כלומר הקטעים, אינם קשורים זה בזה ויורים לכל מיני כיוונים. פה יש פרודיה על פרסומות לצעצועי ילדים ועל הדרך לגלוג על חשבון הירוקים הפנאטיים, כאן פרודיה על פרסומות למוצרים שונים (כמו מחטבים, קוצצי ירקות וכיוצא באלה), בדיחות על סמים, היסטוריה, שיכורים, אלימות וכן הלאה.


הקטע הפותח הוא בדיחת זוועה - יש לא מעט הומור זוועה וכן וולגריות בתוכנית (ב-HBO מותר לקלל, כפי שמציין בתחילה המנחה) - על נפלאות האקסטזי (וד"ש לסצנת הרצח בסרט "פארגו"). ברוח דומה יש בהמשך קטע של הומור די שחור על שתיינים ב"מרגריטה וויל" שביניהם טי-שירט אחד (של תוכי מרקד, חולצה ריקה מתוכן - ותחשבו על זה) שמסמם בחורה ואחר כך מציל אותה משריפה בשירותים, שם הוא מבקש לעשות איתה מעשה ונהפך לגיבור. בקטע שנקרא "היסטוריה שתויה" מספרת בחורה שתויה גרסה שתויה קלות ובת ימינו לפרק היסטוריה אמריקנית מימי הנשיא לינקולן. היא מספרת ומדברת בשם כל הדמויות, שכולן מופיעות בתחפושות גרועות במכוון ומניעות שפתיים שמהן בוקע קולה המדבר ומספר בשפת הכזה-כאילו. מה יש לומר, גיל קופטש, שמספר מסיפורי התנ"ך ומציג פרשנויות לפרשות השבוע עושה את זה יותר חביב ובלי קביים של שיכרון מדומה. בקטע הזה, אגב, משתתפים אמנים אורחים וביניהם דון צ'ידל וזואי דשנל וגם היוצר הראשי, וויל פארל. יש בדיחת זוועה שהיא פרודיה על פרסומת למסור חשמלי בהשתתפות מגיש, מסור, נקניקייה ועכבר, ויותר לא צריך להוסיף; קטע שבו שני ילדים עורכים מרוץ מכוניות היברידיות, קטע נוסף בהשתתפות ילדים שבו הילד השחור, הרזה והקטן הוא אפריקה והשמן הלבן הוא אמריקה ולזה קוראים פוליטיקה ילדותית, וקטע בכיכובה של תינוקת חמודה הנקרא "תינוקת חלל" ובו היא משייטת בחלל במסע הצלת האנושות - משהו ערוך מאוד ופלקטי במכוון, פרודיה על כל ה"אבודים בחלל" לדורותיהם, עד ל"חזירים בחלל" מימי "החבובות". קטע נוסף מגולל את קורותיו של בחור מרובע ומסודר (עושה אמבטיית קצף) שיוצא לשמש נהג תורן לחברו השתוי, הדפוק על כל הראש. השאלה העקרונית איננה נוגעת ברמת האיכות של החומרים הקומיים הללו, אלא האם אתם בכלל מתחברים לסוג ההומור המסוים הזה, הומור אינטרנט. האם אתם נקרעים מצחוק מבדיחות זוועה, מקטעי וידיאו מחוספסים במתכוון, כאילו-מחופפים, וולגריים במתכוון וכיוצא באלה. אם זה מצחיק אתכם - גם התוכנית הזו תצחיק אתכם. אלי אישית זה לא מדבר. אני מעדיפה את "רוק 30", "משפחה מודרנית" ואם כבר מערכונים, אז "ארץ נהדרת" חוזרת בעוד שבועיים, לא?
"לצחוק או למות", ערוץ יס קומדי בלוויין, ימי שבת החל מ-18.12, 21:05. הקה של חברת "לצחוק או למות" בראשות וויל פארל ו-HBO. תוכנית מערכונים, קליפים וקטעי הומור בת חצי שעה, בהשתתפות אנשי צוות קבועים וכוכבים אורחים עוד על תרבות ובידור:

ביקורת ספר: דקה דומייה

ביקורת תיאטרון: מכולת

ביקורת תיאטרון: מוריס שימל

ביקורת ספר: היום שלפני האושר

ביקורת תיאטרון: איחש פישר