לקראת שידור: משפחה מודרנית

"משפחה מודרנית", הסדרה העולה במוצאי שבת בערוץ יס סטארס קומדי בלוויין, עוקבת אחרי קורותיה של משפחה שהיא כזו - מודרנית. במילים אחרות, היא בעלת תאים ומבנה מהסוג החדש, ובעצם דיספונקציונלית ומטורללת אולי בצורה קצת אחרת, אבל לא פחות מהמשפחה המיושנת של פעם, ולכן היא מאגר אינסופי כמעט לאי הבנות, לתסביכים, ללחצים, למתחים, לקנוניות, למבוכה ובעיקר - לצחוקים. "משפחה מודרנית" כוללת שלוש חוליות שרק לקראת אמצע-סוף הפרק הראשון מתברר הקשר המשפחתי ביניהן: ג'יי פריצ'ט, המבוגר שבחבורה, נשוי בשנית לאישה צעירה ממנו בהרבה, גלוריה, שיש לה בן מנישואיה הראשונים, ילד שמן על סף גיל ההתבגרות, וגם טמפרמנט סוער ומבטא כבד, כיאה לבעלת שורשים לטיניים. בתו של ג'יי (מנישואיו הקודמים), קלייר דנפי, היא לכאורה (אבל רק לכאורה) התגלמות הממוצעות האמריקנית: עקרת בית שמתרכזת בגידול שלושה ילדים (נערה מתבגרת ושני ילדים צעירים יותר), נשואה לפיל שהוא הגבר האמריקני הנשוי-פלוס הממוצע. החוליה השלישית הוא מיטצ'ל פריצ'ט, בנו של ג'יי (גם הוא מנישואיו הראשונים), הומו מהסוג הלחוץ תמידית, שיחד עם בן זוגו המוחצן והרגשן קמרון מאמץ בנקודת הפתיחה של הסדרה תינוקת וייטנאמית ששמה באמריקה לילי. ברור לגמרי שבנה של גלוריה חושב שאביו הביולוגי הוא אליל (למרות שברור שהוא חלאה ונפקד), ברור שג'יי לא בדיוק מת לשחק אבא לילד שדי שונא אותו מראש, הוא בסך הכול רצה אישה צעירה וסוערת שתמריץ את מעיין נעוריו. ברור גם שהוא לא ממש חי בשלום עם הזוגיות ההומוסקסואלית של בנו הצעיר בכלל, ועם בן זוגו הספציפי בפרט. ברור שהמשפחה הממוצעת מתוסבכת מעל ומעבר לממוצע, החל באב שרוצה בעיקר להיות חבר של ילדיו ולא מפסיק להתחנף אליהם, כלומר להביך אותם, וכלה באשתו שיותר משהיא דונה אידיאלה היא תשדיר שירות לסיר לחץ. ברור שהבן ההומו שנורא חשוב לו לעשות תמיד את הדבר הנכון, עושה תמיד את הדבר הלא נכון, וכך הלאה.


הסדרה עשויה בסגנון המוקומנטרי, כאילו-דוקומנטרי (בנוסח "המשרד"), כלומר בכל פרק יש סיפור מסגרת או מעברים שבהם הדמויות, או חלק מהן, כאילו עונות למצלמה על שאלות, או מעירות הערות שאיכשהו קשורות או קושרות את קצוות הפרק. ההומור מוקצן, סאטירי, מוטרף ומוגזם לעתים, אבל הכול וכולם נשארים כל הזמן נאמנים לחלוטין וברצינות תהומית למציאות המוגזמת והמופרכת, מה שהופך את הסדרה לשנונה ומענגת. המשפחה הזו מספיק רחוקה, ועם זאת מספיק קרובה למציאות, כדי שאפשר יהיה לצחוק עליה ואיתה, להסתכל עליה ולראות אותה כפי שהיא, לזהות בה אלמנטים מוכרים וליהנות כשהם מסתבכים ומשתטים. אחרי הכול, זה הם, לא אנחנו. הפרצוף הכי מוכר בסדרה הוא של אד אוניל, המגלם את אבי השבט, ג'יי. בגלגולו הטלוויזיוני הקודם הוא היה אל באנדי ב"נשואים פלוס". בנבדל משחקני טלוויזיה רבים אחרים שאינם מצליחים להשתחרר מהפרסונה הטלוויזיונית המצליחה שיצרו ושנצרבה בתודעת הצופים, אוניל הצליח להשתחרר לגמרי מהדמות ההיא ולא מזכיר את אל ההוא בכלום בדמותו החדשה, אפילו לא במראה ובשפת הגוף, וזה לא רק עניין השנים שחלפו והשיער שהקליש. עוד פנים מוכרות הן פניה של ג'ולי בואן, המגלמת את קלייר. גם היא לא דומה כאן לאף אחת מהדמויות שראינו אותה עושה (פרקליטה נוצצת ב"בוסטון ליגל", שכנה ב"העשב של השכן" ואשתו המנוחה של ד"ר שפרד ב"אבודים"), למעט אריזת הפנים הנאות, הבלונד והגוף החטוב, ציוד בסיסי שבלעדיו שום שחקנית הוליוודית לא יוצאת מהבית. גם לא כדי לגלם עקרת בית עצבנית (ע"ע "עקרות בית נואשות"). הסדרה עלתה בספטמבר האחרון (העונה הנוכחית) בארצות הברית וזכתה להצלחה ולביקורות משבחות. מדד אחד למעמדה האיכותי הוא שחקני האורח שמופיעים בה במהלך העונה, וביניהם אדוארד נורטון, שלי לונג (כאקסית של ג'יי) מיני דרייבר ובנג'מין בראט (כאקס של גלוריה). על זה נאמר בעברית עכשווית: ליגה.
שורה תחתונה:
סדרה פרועה, מצחיקה וכיפית. בריחה קטנה ומהנה לפני שמתחיל עוד שבוע.
"משפחה מודרנית", סדרה קומית אמריקנית, מוצאי שבת החל מ-13.3, 19:20, ערוץ יס סטארס קומדי בלוויין. יוצרים: סטיבן לויטן וכריסטופר לויד; הפקה של אולפני הטלוויזיה של פוקס; משתתפים: אד אוניל, ג'ולי בואן, טיי בורל, סופיה ורגראה, ג'סי טיילר פרגוסון, אריק סטונסטריט ואחרים עוד על תרבות ובידור:

ביקורת תיאטרון: אותו הים

ביקורת ספר: הקורבן

ביקורת קולנוע: על הזוג מורגן שמעתם?

ביקורת ספר: אתה הילד שלי

ביקורת קולנוע: שאטר איילנד

ביקורת ספר: דור המדבר