לקראת שידור: נפל בקסטל - הקרב על הזיכרון

דב (דבל'ה) הברברג, שלחם בקרב על הקסטל באפריל 1948, נחשב מאז נעדר שגורלו לא נודע במשך 62 שנים. רק מקץ כל הזמן הזה ולאחר עבודת תחקיר שנמשכה חמש שנים וכללה חיטוט באינספור מסמכי ארכיון וגביית עדויות של מאות אנשים הצליחו אנשי היחידה לאיתור נעדרים של צה"ל למצוא את מקום קבורתו - יחד עם עוד שני לוחמים שנפלו בקרב ההוא - אשר נחשבו כל אותן 62 שנים לאלמונים. מקץ השנים הללו זכה דבל'ה הברברג לטקס קבורה ולמצבה בהר הרצל. בן דודו, מוטי קירשנבאום, שהיה בן תשע כשהברברג הוכרז כנעדר, מספר את סיפורו של הברברג, הבן של הדוד מלך (אלימלך), את סיפור הקרב הנורא ההוא ואת סיפור המלחמה על המדינה, סיפורה של משפחה אחת במדינה מתהווה, סיפור של דור לוחמים הלום קרב שלא ידע שהוא כזה. את כל אלה הוא שוזר ומספר בישירות כובשת ומרתקת בסרט "נפל בקסטל - הקרב על הזיכרון", שיוקרן במוצאי שבת (7.5) בערוץ 10. בעזרת רס"ן במילואים יוחאי הירשנברג מהיחידה לאיתור נעדרים מתחיל קירשנבאום את שחזור סיפור נפילתו של בן הדוד מתל אביב, הבן של אחי אמו, שזייף את גילו כדי להתגייס. בתוך כך, בעזרת אחותו הגדולה רותי, הוא חוזר לכפר סבא של ימי ילדותו, למושבה שרחובה הראשי לא היה סלול, שהוריו נישאו בה מעל הגלנטריה ואת בן הדוד דבל'ה היו לוקחים לקיוסק של מושיקו כשבא לבקר. קירשנבאום מספר את השתלשלות האירועים בקרב על הקסטל, את קורותיו של דבל'ה, שהיה בסך הכול כבן 17 והגיע למקום בכוח תגבור ששוגר לחטיבת עציוני, נפצע ב-5.4.48 אך סירב להתפנות ונהרג ב-8.4.48. אלא ששמו לא הופיע ברשימות הנופלים השונות כי הוא, ואחרים, לא זוהו, כפי שמסביר הקצין מיחידת האיתור, גם בגלל מצב הגופות וגם בגלל בעיות רישום כיוון שהגיעו באופן חפוז ולא ממש מסודר. קירשנבאום חוזר ליממות הלחימה והאימה על הקסטל בעזרת יחזקאל נחום, לוחם שנפצע שם, בעזרת הסופר יורם קניוק שגם הוא היה שם ונפצע ואף סיפר את זיכרונותיו ופחדיו
בספר הנפלא (זוכה פרס ספיר) "תש"ח";
בעזרת אליהו (רעננה) סלע, שפיקד על הגדוד הרביעי ולחם שם גם, ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין, וגם שומע את גרסת נכדו של עבד אל קאדר אל חוסייני. הלוחמים דאז זוכרים פרטי פרטים ורגעים מאותו קרב ומאותה מלחמה, אך מתווכחים מי אמר "הטוראים יתפנו והמפקדים יחפו עליהם". הם משחזרים בפרוטרוט מי הגיע מאין, איך נורה חוסייני ומה קרה אחר כך, איך נסוגו ונמלטו. ממרחק הזמן הם משתאים על אוזלת היד, הכשלים, המזל וביש המזל ובעיקר על הנאיביות, על התום האבוד. "בדיוק לפני שנכנסתי למעבר המים חטפתי עוד כדור ביד", משחזר נחום יחזקאל. "ביקשתי ממי שהיו כבר בפנים שיחבשו אותי, אבל אף אחד לא חבש. אף אחד לא עשה כלום. כולם היו בהלם קרב, אבל אני לא הבנתי את זה. אז התחלתי לקלל אותם. "אין אף אחד שיצא ממלחמת העצמאות לא הלום קרב", טוען קניוק, "אבל אף אחד לא ידע אז מה זה. לא נתנו לנו לנוח. אחרי כל קרב שלחו אותנו לעוד קרב, לא נתנו לנו לעכל את הדברים". קירשנבאום מעמת את הנרטיב הישראלי למה שקרה בקסטל לזה הפלסטיני, את הישראלי ה"רשמי", המיתוסי, מול זה השונה, האחר ואפילו המתנגח. "בקרב על הזיכרון", קובע קירשנבאום, "אין נופלים. רק נחים. כל אחד זוכר את מה שביקש לזכור ושוכח את מה שגזר על עצמו לא לזכור". וקניוק מחזק: "הזיכרון ממציא את הזיכרון, הוא ערמומי - כמו חשיש, כמו אלכוהול". בתום הקרבות, כשהכוחות הישראליים שבו לקסטל והגופות נאספו, נמסר לדודיו של קירשנבאום כי בנם נעדר. הם מעולם לא גילו מה עלה בגורלו, לא ישבו עליו שבעה. חודשים אחדים אחרי שהוכרז כנעדר נהרגה גם אחותו של דבל'ה, מלכהל'ה, שהייתה רק בת 15, מכדור שנפלט מאקדח שחבר ניסה להראות לה איך הוא עובד. הדודים עברו לגור בכפר סבא, ליד משפחת קירשנבאום. ממרחק של שנים נזכרים מוטי קירשנבאום ואחותו רותי בילדים שהיו, בחצר שפעם הייתה גדולה והיום היא קטנה ודחוקה, בדודים שבאו לגור שם ובהבנה שלהם כילדים שמשהו רע מאוד קרה. "נפל בקסטל - הקרב על הזיכרון" הוא סרט מצוין - מרתק, מאלף, סיפור אישי ומסמך היסטורי, סיפור שמסופר היטב, במבט מפוכח וחומל, בענייניות מהולה בנוסטלגיה בדיוק במידה הנכונה, שנעזרת בצילומים מפעם ומקטעים מארכיון שפילברג ובעיקר - נסמכת על כשרון התיעוד הייחודי של קירשנבאום.
"נפל בקסטל - הקרב על הזיכרון", ערוץ 10, מוצאי שבת, 7.5, 21:15. סרטו של מוטי קירשנבאום (תסריט ובימוי). הפקה: רוני אורן; צילום: אביב קירשנבאום; עריכה: חן שביט שגב. אורך הסרט: 42 דקות עוד על תרבות ובידור:

ביקורת ספר: אבק שרפה

הפקה חדשה באופרה: חליל הקסם

ביקורת ספר: מול שמים ריקים

ביקורת תיאטרון: כי בנו בחרת

ביקורת ספר: חשוב על מספר