לקראת שידור: נשות השבט

ביום ה' (18.11) תחל בערוץ יס דוקו בלוויין עונה שנייה לסדרה של הבי.בי.סי "נשות השבט". כמו בסיבוב הראשון, גם הפעם כוללת העונה שישה פרקים שכל אחד מהם עוקב אחרי מסעה של אישה בריטית אחת, העוזבת לפרק זמן לא קצר (כמעט חודש במקרה של הראשונה) את ביתה, את סביבתה ואת חייה בכלל כדי לחיות בסביבה שונה לחלוטין, אי שם בחיק שבט זר ורחוק מהתרבות המערבית בכל מובן ורמה. העונה הזו לוקחת את הנשים לשבט הקונה באי בפנמה, לשבט ההמאר באתיופיה, לכפר קומוגאה שבפפואה-גינאה החדשה, לשבט הקארן בתאילנד, לשבט יורוק בדרום תורכיה ולשבט ראראמורי, שהוא שבט מקסיקני עתיק. הרעיון הוא מסוג ה"חיים אחרים", שהוא כה פוטוגני בתוכניות מהסוג הזה - אדם שעוזב את סביבתו הטבעית והולך לחיות לזמן מה בסביבה שונה לחלוטין, על כל המשתמע מכך. הבחירה בנשים גם היא כמעט מתבקשת בהקשר הזה, שכן הפערים וההבדלים בין מעמד האישה בעולם המודרני, המערבי, לבין זה שבתרבויות ובשבטים שאינם כאלה הרבה יותר ברורים, עמוקים ומוחשיים לעין הצופה. הפרק הראשון של העונה עוקב אחרי סאס וויליס, רווקה בוגרת אוקספורד בת 30 וקצת, בריטית צחקנית וזהובת שיער, שמרחיקה עד שבט הקונה באי נידח בפנמה, כדי למצוא את האור. היא מעידה על עצמה כי למרות ההשכלה הגבוהה, הקריירה ותחביב החתירה, למרות השאפתנות וכל שאר סממני המצליחנות המערביים שהם חלק מחייה, יצאה למסע כי חשה שמשהו חסר לה. בלשון הקלישאות, היא חיפשה משמעות. בסירה קטנה היא מגיעה אל היעד כשאיתה מצלמה ומתורגמן, ומאומצת בידי משפחה מבני השבט, ובעיקר בידי האישה.


סאס אמנם מספרת בפתח הפרק על ילדות עם טראומה מודחקת - הוריה התגרשו כשהייתה ילדה, היא העדיפה להישאר עם אביה, ואמה בתגובה נעלמה לבלי שוב מחייה. זה קרה 21 שנה קודם לכן, וגיבורת המסע המדווחת על כך מודה שכל השנים הדחיקה את העניין. לא מפתיע בהמשך שההארה הכי גדולה שלה היא האהבה שהיא חשה שהיא מקבלת מסביבתה המאמצת. לא בטוח שלא הייתה יכולה להגיע לתובנה הזו גם במכורתה, אבל למה לקלקל סיפור מסע צבעוני, כולל בגדים אקזוטיים, אוכל מוזר וניב קונה. באי הפנמי השלו, שהחיים בו מתנהלים בסלואו מושן ביחס למציאות המערבית, היא לומדת את תפקידי האישה בשבט ואת אורחות החיים בו בכלל. היא מתנדבת למטלות, מתמסרת לציור קו על אפה להרחקת רוחות רעות ושותה שיקויי צמחים משונים כדי להבריח את החלומות הרעים שאינם מניחים לה לישון טוב בלילה. ובעיקר - היא מתמסרת לפשטות, למנהגים ולחיבוק המשפחתי החם שהיא זוכה לו בידי מאמציה, המשועשעים תדיר מהבריטית הבהירה והצחקנית, גדולת הממדים (בהשוואה לנשות המקום) והלהוטה לספוג וללמוד. לא צריך להיות פסיכולוג כדי להבין את פשר היקסמותה של האורחת מחמימות מארחיה - היעדר האם, חסך באהבה, חסרונה של מערכת יחסים אינטימית זוגית, כל אלה הם בגדר סיבות ברורות ולגיטימיות. ואם כבר מדברים על סיבות מובנות מאליהן, קל גם לפרש לאורן את הסיבות לחלומותיה הרעים ולשנתה הטרופה בימיה הראשונים באי. זרות, חשש, שינה בערסל כשרגילים למיטה - משהו מזה נשמע הגיוני? לכן קשה קצת להימנע ממעט ביקורתיות צינית נוכח הנכונות המתמסרת של הגיבורה להאמין בכוחם של שיקויים, טקסים ולחשים שבני השבט מרעיפים עליה כסגולות בעד ונגד כל מה שמטריד אותה (כולל הרצון בחתן). מצד שני, ברור שזה החומר שממנו בנויות סדרות כאלה, של מפגש מזרח-מערב, מודרני-נידח, ארצי-רוחני וכיוצא באלה ניגודים. כל מי שאוהב את זה, מי שאולי חולם לערוך מסע כזה בעצמו אבל איננו יכול (לא חשוב למה) - מוזמן לערוך אותו באמצעות השליחות הבריטיות שייקחו אותו לשלל פינות נידחות בעולם. אה, כן, והאי שבו יושבים בני שבט הקונה יפה כמו גלויה. קל להבין למה החיים שם מתנהלים בקצב של חופשה נצחית.
"נשות השבט", עונה 2, ערוץ יס דוקו בלוויין, ימי ה' החל מ-18.11, 21:00. סדרה בת 6 פרקים של הבי.בי.סי. אורך כל פרק 60 דקות עוד על תרבות ובידור:

ביקורת ספר: חף מפשע

ביקורת תיאטרון: גיבורים

ביקורת קולנוע: תמרה דרו

ביקורת ספר: חדר

ביקורת תיאטרון: וויצק