לקראת שידור: סיימון וגרפונקל - שרים אמריקה

קשה להאמין שחלפו כבר ארבעים שנה מאז צאתו של האלבום הנפלא "גשר על מים סוערים" של הצמד העוד יותר נפלא סיימון וגרפונקל, כמעט כשם שקשה להאמין שהשניים האלה מציינים השנה 70, שזה נשמע משונה בערך כמו להגיד שגידי גוב או שלמה ארצי בני 60. אבל עובדה. סיימון (פול) וגרפונקל (ארט) נהפכו בעשורים שחלפו מאז שהחלו את הקריירה שלהם לחלק מנכסי צאן הברזל של המוזיקה והתרבות האמריקנית, וכפועל יוצא מכך של התרבות והמוזיקה המערבית בכלל. לרגל ציון יום ההולדת לאלבום ההוא מקדיש ערוץ 8 בכבלים ערב שידורים מיוחד לצמד ביום ה' (31.3). במסגרת זו יוקרן הסרט התיעודי "סיימון וגרפונקל: שרים אמריקה", שעליו חתומים השניים כיוצרים (יחד עם צ'רלס גרודין), סרט טלוויזיה שנעשה ב-1969 ושודר, אחרי שהתמודד עם מכשולים, רק פעם אחת, ב-30 בנובמבר 1969 ברשת סי.בי.אס. בצפייה היום, ממרחק של יותר מארבעים שנה, הסרט נראה ונשמע מעודן ודי נאיבי, מרומז ומתוחכם במחאותיו. ואולי זו המוזיקה, השירים של הצמד, שידעו לטמון בין צלילים רוגעים ומקסימים והרמוניות עוטפות-מלטפות, טקסטים רבי עוצמה ומשמעות, שהם כמובן הפסקול של המסמך הוויזואלי הזה. הסרט, חלקו בצבע וחלקו בשחור לבן, כולל קטעים מהופעות של הצמד על הבמה, באולפן הקלטות בעבודה על השירים, בחזרות, ראיונות עם השניים ביחד ולחוד, חלקם שיחות שנערכו תוך כדי ובמהלך סיבוב הופעות, בין מעליות, מכוניות וחדרי מלון, וכן קטעי וידאו שונים משנות השישים. סיימון וגרפונקל - שמדהים לראות שוב עד כמה הם נראו כמו שני ילדים טובים - נבדלו מאחרים בסצנה המוזיקלית של זמנם לא רק במוזיקה שלהם, במראה ובסגנון. הם היו שני צעירים רציניים עם אג'נדות חברתיות ופוליטיות. סיימון אפילו נשאל בסרט - ומשיב - מה דעתו להיות נשיא (הוא אומר שלפעמים הוא רוצה ולפעמים לא ואם אפשר היה, היה רוצה להיות קצת נשיא כדי לעשות סדר ואז לחזור להיות אמן). בסרט הם מדברים על מצב האומה האמריקנית והעולם, על שוויון זכויות ורעב, על חירות ומלחמה (וייטנאם). הם מדברים בצורה ברורה וישירה, ומרשים לראות שני אמנים כה מוכשרים ומסורים לאמנות שלהם, שבתקופה מסוימת היו פס ייצור של להיטים, שאינם מתעסקים רק בעצמם או בהבלי תהילה, שאינם קופה רושמת עם גיטרה, אלא אנשים צעירים חושבים ומעורבים.


אבל יותר מהעמדות שמביעים השניים ישירות, מה שחולל בשעתו את הדרמה סביב הסרט היו קטעי הווידיאו שבחרו לשבץ בו, הנראים כשברקע מהדהדים קולותיהם את מילות שיריהם הנטענות במשמעות נוספת באמצעות התמונות. בין היתר נראים קטעים של ג'ון קנדי ובובי קנדי ומרטין לותר קינג כשברקע הם מזמרים את "גשר על מים סוערים", או מי שהיה אז מנהיג זכויות אדם ופועלים, סיזר צ'באז בראש הפגנות חקלאים כשברקע השיר "הייתי מעדיף להיות אנקור מאשר שבלול". חברת הטלפונים בל אטלנטיק הייתה אמורה להיות נותנת החסות הרשמית לשידור הסרט, אך כשקברניטיה צפו במוצר המוגמר הם חזרו בהם וסירבו. האגדה מספרת כי למראה קטעי הווידיאו של האחים קנדי ושל מרטין לותר קינג שלוו ב"גשר על מים סוערים", מחו קברניטי החברה על כך ש"הם כולם דמוקרטים ומדוע אין רפובליקנים". סיימון וגרפונקל הגיבו, "זה מה שאתם רואים? ומה בדבר העובדה שהם כולם נרצחו?" בסופו של דבר פנה הצמד לרשת סי.בי.אס, שהסכימה לשדר את הסרט כמות שהוא ואפילו נמצאה לו נותנת חסות - חברת תכשירי השיער אלברטו וי.או-5. ממרחק הזמן זהו מסע נוסטלגי צובט בלב ונעים באוזניים, מסע שמראה איזו כברת דרך עשה העולם מאז וכמה דברים לא השתנו כלל. סיימון וגרפונקל כבר מזמן לא ביחד, וגם לחוד הם כבר פעילים די מעט אמנותית. גיבורי התרבות המזמרים של אמריקה הם ילד בן 17 עם שירי סוכרזית (ג'סטין ביבר) ובחורה בת 25 שאצלה כל יום פורים (ליידי גאגא), האינטרנט קירב את העולם למרחק נגיעה, ומה שנחשב פעם סלע מחלוקת הוא היום קונצנזוס (קנדי, מרטין לותר קינג). מצד שני, העולם עדיין מלא שנאה ומלחמות שגובות חיים, שוויון הוא עדיין רעיון יותר ממציאות ביותר מדי תחומים, חברות ומדינות, עדיין יש הרבה רעב בעולם, ואינסוף תככים ומאבקים פוליטיים מלוכלכים. רשימות חלקיות, כמובן. בהמשך הערב (23:10) יוקרן בערוץ 8 הסרט "משחק של הרמוניות: סיימון וגרפונקל", סרט חדש שהופק לכבוד ההוצאה המחודשת של אלבום האולפן האחרון של הצמד, "גשר על מים סוערים", שיצא לראשונה בינואר 1970. הסרט מביא את סיפור הפקת האלבום, צילומים מהופעות ומהקלטות האלבום, ראיונות עם אנשים שהיו מעורבים ביצירתו וכמובן, ראיונות חדשים עם פול סיימון וארט גרפונקל.
"סיימון וגרפונקל: שרים אמריקה", ערוץ 8 בכבלים, יום ה', 31.3, 21:30. רעיון וביצוע: צ'רלס גרודין, פול סיימון, ארט גרפונקל; עריכה: לוק בנט, אלן גיפארד; מפיק בפועל: רוברט דרו. אורך הסרט: 53 דקות עוד על תרבות ובידור:

ביקורת תיאטרון: הוכחה

ביקורת ספר: מעבר לספק סביר

ביקורת תיאטרון: אלוף הבונים

ביקורת קולנוע: מבול

ביקורת ספר: דברי הלילות