לקראת שידור: ספיישל דוקו-שף

בלוויין חיפשו דרך יצירתית ושונה למשוך קהלים חדשים לערוץ יס דוקו. חיפשו - ומצאו: הקדשת שבוע שלם לתוכניות דוקומנטריות שונות - בנושאיהן, בהתמקדותן, בגישתן ובהצגתן - לנושא אחד שצבר בשנים האחרונות פופולאריות רבה, גם בטלוויזיה: אוכל. "ספיישל דוקו-שף", אשר ישודר מיום א' הקרוב (10.1) ועד יום א' שלאחריו (17.1) בכל ערב משעה 19:00, יציג שורה ארוכה ומגוונת של סרטים וסדרות דוקומנטריות, שעוסקים בהיבטים שונים של נושא האוכל והשפעותיו על תחומי חיינו השונים, מתרבות ועד בריאות, ובאנשים העוסקים בו, שזה בעצם כולנו - מהצרכנים ועד לשפים, מסעדנים, תזונאים, מלצרים, חקלאים ופוליטיקאים. ביום הפתיחה של שבוע הספיישל, יום א', 10.1, ב-22:00, יוקרן הסרט "פוד פייט" (למה התעצלתם לתרגם את השם הפשוט הזה?) של כריס טיילור. בניגוד לאסוציאציה המיידית שמעלה השם באנגלית, לא מדובר בקרב השלכת עוגות קצפת או דבר דומה, אלא בתיעוד סיפורה של המהפכה הקולינרית שהתרחשה במאה העשרים בארצות הברית והשפיעה בעצם על כל העולם המערבי, מהפכה ששורשיה בשינוי מדיניות של סובסידיות בחקלאות - שבאה במקביל לשינויים חברתיים כמו יציאת יותר נשים לעבודה מחוץ לבית. שינוי המדיניות גרם לבליעת חוות קטנות בידי תאגידי ענק שייצרו עוד ועוד מזונות מעובדים, שלהם גבר הביקוש בחברה המשתנה. כל זה יצר את דילמת השפע שבה נתון העולם המערבי עד היום, מצב שבו שוק המזון רווי ומוצף במזון תעשייתי ומעובד, שהשפיע לרעה על מצב בריאותם של מי שלכאורה חיים מוקפים בכל השפע הזה. בתוך שני דורות, כך לפי הסרט, עברה החברה האמריקנית ממצב שבו לא מעט אנשים סבלו מרעב למצב שבו היא סובלת מהשמנת יתר, זו שהוגדרה כמגיפה של המאה ה-21. זהו סרט מרתק ומאלף המתאר מהלכים היסטוריים, חברתיים וכלכליים, אשר יצרו את המצב הנוכחי שבו המבחר העצום המוצע לצרכן המזון הוא בעצם סוג של אשליה מסכנת בריאות, ומי שמבכר לחזור למזון בסיסי, בריא וטרי יותר, נאלץ לשלם יותר, לכתת לא אחת רגליים ולהיחשב לעוף מוזר, שלא לומר פלצן יפה נפש.


ביום ב', 11.1 ב-22:00, יוקרן הסרט "אלופי המתוקים", העוקב אחרי תחרות "הקונדיטור הטוב ביותר בצרפת" (MOF), שהיא תחרות בינלאומית הנערכת בצרפת אחת לארבע שנים (כמו האולימפיאדה, ביותר ממובן אחד), והיא התחרות הבינלאומית הנחשבת ביותר בענף. אם להמשיך באנלוגיות מעולם הספורט - קצת כמו אליפות ווימבלדון בטניס, שהיא בריטית אבל היוקרתית ביותר מכולן. בשנה שבה צולם הסרט השתתפו בתחרות 16 שף-קונדיטורים שנדרשו לעמוד במשימות אפייה מתוקות ומרשימות לפי כללים נוקשים ותובעניים ביותר במשך שלושה ימים רצופים. כפי שמסביר אחד המתמודדים, זו תחרות וגם מבחן. יש להשלים את כל המשימות כנדרש במסגרת לוח הזמנים ולפי הכללים, ועל ביצוע המשימות זוכים בנקודות מצוות שופטים מקצוען, מיומן ודקדקן. בתיאוריה, יכולים בעצם כל המתמודדים לזכות בתואר הנחשק, המעניק לזוכים בו את הזכות להיעטר בצווארון מיוחד, בצבעי כחול-לבן-אדום. יוצרי הסרט, צמד הדוקומנטריסטים ד.א. פניבייקר וכריס הדג'ס, הם הראשונים שהורשו לתעד את התחרות והם עושים עבודה מצוינת, תוך התמקדות בעיקר במתמודד אחד, ג'קי פייפר, מייסד ובעלים של בית ספר לקונדיטוריה בשיקאגו, שזו הפעם הראשונה שהוא משתתף בתחרות, ובמידה פחותה בשניים נוספים - שף-קונדיטור צרפתי ואחד בלגי שמתמודד בשנית, לאחר שבתחרות הקודמת נשבר פסל הסוכר שלו רגע לפני השיפוט. כן, פסל הסוכר. יש הרבה כאלה בסרט, ופטיפורים ופחזניות, ושוקולד ובצקים ורטבים, והמון מתוקים קטנים ומעוצבים שגברים מבוגרים וחמורי סבר מתייחסים אליהם ברצינות תהומית ומשקיעים בהם שעות מפרכות של עבודה פיזית, יצירה, שרטוטים, טעימות ומחשבה. גם בלי הריח, צילומי המאפים מרהיבים, ויגרמו לכל חובב מתוקים חולשה קשה ורצון עז לשלוף מהמסך משהו מכל העוגות והתופינים היפהפיים הללו. אם מישהו נזקק עדיין להוכחה שקונדיטוריה זו אמנות - זה הסרט המוכיח את זה. וזו בריחה אולטימטיבית. יש קסם משכר במתיקותו במעקב אחרי חבורת גברים נחושים המתלבטים קשות בסוגיית הצבעים הנכונים לקישוט עוגת חתונה, או בסדר השכבות הנכון בה. יש משהו כמעט מהפנט בצפייה בשף-קונדיטור שמותח שוב ושוב את רצועות הסוכר שהוא מפסל בהן, עוד גרסה ועוד גרסה של רומנטיקה מתוקה שמתארכת ומתמשכת. ויש משהו מרגיע, באופן פרדוקסלי, במראה של גברים מבוגרים שנשברים וכמעט פורצים בבכי כשפסל סוכר של אחד מהם מתרסק שנייה לפני שהוא מגיע ליעדו, או בקולו המשתנק מדמעות של השופט הראשי שנעצב אל לבו כי לא כל המתמודדים הם גם זוכים. יש תקווה לעולם שבו יש מי שבוכה מפסל סוכר נשבר. ביום ג', 12.1 ב-22:00, יוקרן הסרט "לה סירק: שולחן בגן עדן", העוקב אחרי המסעדן סריו מאצ'יוני, יליד מונטקוטיני שבאיטליה שהגיע לניו יורק כמלצר בספינת תענוגות. הוא התאהב בעיר, קבע בה את ביתו ונהפך למסעדן צמרת והבעלים של מסעדת "לה סירק" שנחשבה לאחת המובילות בעיר בשנות ה-80 וה-90 של המאה העשרים, המסעדה שכל מי שהיה משהו הקפיד להיראות בה. אלא שהאלף החדש, יחד עם דור חדש של בעלי ממון וטרנדים חדשים בקולינריה, לצד תחרות מחריפה בענף, הובילו את מאצ'יוני למסקנה בלתי נמנעת שעליו להמציא את המסעדה מחדש. הסרט עוקב אחרי סגירתו של המוסד הוותיק, דרך בחירת מיקומה החדש של המסעדה, התכנונים, הוויכוחים, השיפוצים, התפריט החדש, ההרצה, הפתיחה עמוסת הסלבריטאים, הביקורת הפושרת, השינויים שנעשו מקץ 18 חודשים והביקורת מחדש שכבר אהדה והתפעלה. סיפורו של מאצ'יוני, מעבר להיותו סיפור של מסעדן מזן שהולך ונעלם, הוא סיפור של עסק משפחתי - שלושת בניו ממשיכים בעסק איתו - בענף תחרותי ותובעני, והוא גם סיפור של השתנות חברתית, תרבותית וקולינרית.


ביום ד', 13.1 ב-23:00, ישודר הסרט "מסעדה בנקודת רתיחה", הלוקח את הצופים אל מטבחיה וקרביה של מסעדת "נומה" בקופנהגן, שנבחרה למקום עשירי ברשימת עשר המסעדות הטובות בעולם (!). יש לה גם שני כוכבי מישלן והיא נחשבת למסעדה הטובה ביותר בסקנדינביה. שולחן צריך להזמין בה לפחות שלושה חודשים מראש, שלא לדבר על שיריון סכום נאה של כסף, אבל בתמורה מבטיח השף בן ה-30 רנה רדזפי, שנבחר ב-2008 לשף הטוב באירופה, חוויה חד פעמית. אם לשפוט לפי הסרט, זו אכן חוויה חריגה גם במונחים של מסעדות צמרת. ראשית, מספר הסועדים במסעדה בכל ערב קטן. שנית, התפריט מתבסס על אוכל ותוצרת נורדית. שלישית, הפילוסופיה המנחה את השף היא לא לגרוף רווחים, אלא "ליצור יצירות אוכל וחוויות אוכל אחרות" (למרות שהמסעדה מלאה עד אפס מקום בכל ערב היא אינה רווחית, אלא רק שומרת על איזון כלכלי). רביעית, כפועל יוצא מהגישה הזו מועסק במסעדה צוות שפים הסרים למרותו של השף הראשי רדזפי אשר דורש מהם הצטיינות מוחלטת כל הזמן, כי "ברמה כזו אין מקום לטעויות". הסרט עוקב אחרי עבודתו של רדזפי, אחרי הנעשה במטבח, אחרי יצירת המנות והנעשה במסעדה. רדזפי מצטייר כאמן יצירתי ומסור לעבודתו. הוא תובעני, דקדקן, צועק, נוזף, דורש משמעת צבאית אבל גם מלמד, מדריך, חרוץ ואכפתי, ומעסיק אקדמאים לצד פושעים משתקמים. השף הכוכב הוא בנו של נהג אוטובוס ממוצא מקדוני ומנקה, שגדל בקופנהגן וחי בה היום בדירה צנועה עם זוגתו ועם בתם התינוקת, ומדווש לעבודה. אלה רק ארבע מהתוכניות שישודרו במסגרת הספיישל, אבל יש עוד רבות ומסקרנות. בימים ב'-ד' (11-14.1) ישודרו שתי סדרות בנות ארבעה פרקים מבית הבי.בי.סי: ב-20:30 תשודר "המסעדה הסינית הגדולה בעולם", המתעדת את סיפורה של מסעדה מצליחה בסין, לרבות סיפורה האישי של מנהלת המסעדה וצוותה. ב-21:00 תשודר "דם, יזע וטייק אוויי" העוקבת אחרי שישה צעירים בריטים שנשלחו לחיות ולעבוד לצד עובדי תעשיית המזון באינדונזיה ותאילנד, באותם תנאים ובאותו שכר. עוד יוקרנו, בין היתר, "אוכל, שתייה, ביחד לבד", על יושבי מסעדת ה"בראסרי" בתל אביב במשך יממה אחת, "אוכל גלובאלי" על מאכלים כמו סושי, צ'יפס ופסטה ותפקידם בכלכלה ובתרבות, ו"וידויה של מלצרית אמריקאית" המתעד את חייהן של ארבע מלצריות כאלה, שאחת מהן מגדירה ש"להיות מלצרית זה כמו להיות זונה".
"ספיישל דוקו-שף", שבוע סרטים על אוכל, תזונה, מסעדנות, בישול, שפים, תעשיית המזון ועוד, ערוץ יס דוקו בלוויין כל ערב החל מיום א', 10.1 ועד יום א', 17.1, משעה 19:00

עוד על תרבות ובידור:

ביקורת קולנוע: שרלוק הולמס

ביקורת תיאטרון: השוטר אזולאי

ביקורת ספר: אמת

ביקורת תיאטרון: לילה במאי

ביקורת ספר: על תקווה ואהבה