לקראת שידור: סרוגים

"סרוגים", סדרת המקור המצוינת של יס, שעונתה הראשונה הוקרנה בשנה שעברה גם בערוץ 2, חוזרת לעונה שנייה ביום א', 10.1, לביתה המקורי - ערוץ יס סטארס דרמה בלוויין. אוהדי הסדרה וחובביה ציפו בכיליון עיניים לשובה של חבורת הביצה הדתית הירושלמית, שהתחבטה בעונה הראשונה בעיקר בסוגיות של אהבה-רומנטיקה-זוגיות, ואפשרה הצצה אותנטית להוויית המגזר הזה. הציפיות, לפחות לפי שלושת הפרקים הראשונים של העונה השנייה, אינן נכזבות. העונה השנייה נפתחת בחתונה של יפעת ואמיר, שסיפור האהבה ביניהם פרח בסיומה של העונה הראשונה, בסוג של טוויסט בניחוח "כשהארי פגש את סאלי", דווקא על רקע ידידותם הארוכה ושיברונות לב אישיים של כל אחד מהם. גם שאר גיבורי הסדרה שבים, וכל אחד מהם מפתיע-לא-מפתיע בכיוון שאליו הוא פונה. הודיה מנסה למצוא את דרכה כחילונית מחוץ לביצה הדתית - בעיקר בעזרת דתל"ש (דתי לשעבר) נוסף - בפאב קטן שבו היא עובדת. רעות חוזרת מהודו, שם לא ראתה שום אור שלא הבחינה בו בירושלים, וחוזרת לשגרה הקרייריסטית שלה. אמו של נתי נפטרת, מה שמאלץ אותו להתמודד גם עם עצמו וגם עם אחיו הצעיר רועי - דמות חדשה בסדרה - שהופך להיות חלק מחייו ביומיום. אחת ההנאות שמספקות סדרות טלוויזיוניות נובעת מעצם ההתקשרות לגיבורים. אנחנו רוצים לשוב ולפגוש אותם, לעקוב אחרי המשך קורותיהם ועלילותיהם. במילים אחרות, מעבר לכך שאנחנו אוהבים לראות אותם בפעולה (מפענחים תעלומה, זוכים בתביעה, מצילים חיים, מרביצים תורה וכן הלאה), אנחנו רוצים לדעת "מה יקרה איתם". מבחנה של סדרת דרמה טובה שעיקרה הוא גיבוריה, הוא ביכולתה לספק מצד אחד את הצורך של הצופים לחזור אל דמויות מוכרות ואהובות ומצד שני - לא לשעמם, להמשיך ולרתק בנפתולי עלילותיהם והתפתחותם האישית. לא אחת נופלות סדרות שמתחילות בטוב ומשמידות את עצמן, אם בנפתולי עלילה מופרכים (ע"ע "אלי מקביל" למשל) ואם בדמויות שממצות את עצמן, משתנות באופן מופרך או נעלמות באופן שמקומם ומנכר את הצופים ("הפרקליטים" ו"דאלאס" למשל).


"סרוגים" עומדת בכבוד במבחן הזה בעונה השנייה. כל אחת מדמויות המפתח בסדרה מתפתחת לכיוון הגיוני וסביר לאישיותה, ובמפגש המחודש איתן מתקיים הסיפוק שמעניקה פגישה מחודשת עם חברים מהעבר. הדמויות החדשות שמצטרפות כבר בראשית העונה (בהמשך מובטחות עוד) מספקות פנים חדשות ומרעננות וגם כיווני עלילה נוספים ואפשרויות חדשות לפנים המוכרות. צוות מוכשר של תסריטאים, בראשות חוה דיבון ולייזי שפירא, ממשיך לנסח ברהיטות טבעית וחיננית את הדילמות הייחודיות והכלל אנושיות שבהן מתחבטים ומתלבטים הגיבורים ולפתוח צוהר לעולמה של החברה הדתית הצעירה הזו. את הצוהר הזה הם ממשיכים לפתוח ביד מקצועית ואוהבת, מה שמבטיח התייחסות לנושאים בצורה שאינה מייפה או מחליקה מצד אחד ואינה מזלזלת או מגכיחה מצד שני. זו תמונת עולם נאמנה למקור, שאינה מהססת לגעת ולחשוף גם פגמים, אבל מתוך הבנה, קבלה, אהדה ומנות נדיבות של הומור. גם כאן (כמו ב"הכול דבש", אבל לגמרי אחרת), מתמודדים הגיבורים בפתח העונה השנייה עם מוות ועם מנהגי אבלות בשבעה - לגרסתם. דיבון ושפירא חושפים בדרכם את הצביעות, המבוכה, הבנאליה והצדדים המשעשעים והמצחיקים שמתקיימים לצד העצב והכאב במנהג הזה בחברה הדתית הצעירה. בעולם היהודי המודרני זו כנראה פחות שאלה של חילוניות לעומת דתיות, ויותר שאלה של אנושיות ופתיחות. השחקנים הוותיקים נשארו כולם נאמנים לאופי דמויותיהם ולכן הם ממשיכים לשכנע בקלות, לשוב ולעורר סימפתיה, אמפתיה ופה ושם גם אנטיפתיה מתבקשת. לחבורה המקורית המוכשרת מצטרפים כאמור בעונה הזו שחקנים חדשים, חלקם עדיין לא מוכרים, שמשתלבים בטבעיות בפסיפס הקיים.
שורה תחתונה:
כיף לחזור ולפגוש את חבורת ה"סרוגים", וכן - הכובעים של יפעת מבגרים אותה.
"סרוגים", עונה 2, ערוץ יס סטארס דרמה בלוויין, ימי א' החל מ-10.1, 22:00. יוצרים: אליעזר (לייזי) שפירא וחוה דיבון, במאי: אליעזר (לייזי) שפירא, מפיקים: יונתן ארוך ודקלה ברקאי. משתתפים: יעל שרוני, עמוס תמם, טלי שרון, אוהד קנולר, שרון פאוסטר, אורי לחמי, נתי קלוגר ואחרים

עוד על תרבות ובידור:

ביקורת קולנוע: שרלוק הולמס

ביקורת תיאטרון: השוטר אזולאי

ביקורת ספר: אמת

ביקורת תיאטרון: לילה במאי

ביקורת ספר: על תקווה ואהבה