לקראת שידור: צווארון לבן

פיטר ברק הוא סוכן אף.בי.איי די מצליח ומוצלח, שברזומה שלו רשומה גם לכידתו של עבריין צווארון לבן מתוחכם, זייפן וגנב צמרת. ברק הנ"ל הוא אמנם סוכן בכיר ומובחר, אבל מה לעשות שהמערכת מסורבלת, מקשה ומאיטה לא אחת את עבודתו, מה שהופך אותו לקצת יורם מקצועי, חנון מרובע שכזה. ברק גם חסר חוש אופנה (חשוב בעבודה שלו, לא?), רחוק מרומנטיקן אך נשוי באושר מופגן למפיקת אירועים בעלת שיק סופגנ?יי?ת?י, שהולכת איתו לאורך כל הדרך. מנגד ניצב ניל מקאפרי, אותו זייפן וגנב צמרת שברק לכד והביא להרשעתו. חודשים בודדים לפני תום תקופת מאסרו הבחור החכם מחליט לעשות מעשה מטופש ולברוח מהכלא השמור שבו הוא מרצה את עונשו. מחליט - ועושה. אלא שהמטרה שלשמה הוא מסתכן בשנים נוספות של מאסר - חבירה מחדש למי שהייתה חברתו - אינה מושגת. העלמה קייט, זה שמה, פשוט נמוגה והשאירה מאחוריה רק בקבוק יין ריק. ככה מתחילה "צווארון לבן", סדרת המתח החדשה שעולה בימי ג' בערוץ יס סטארס אקשן בלוויין. הסוכן ברק מוזעק ללכוד שנית את קאפרי ועומד - שוב - במשימה. אלא שרגע לפני שהוא שב ומושלך לכלא, דולה מקאפרי סיב דקיק מכתף חליפתו הישנה של הסוכן ברק, ונותן לו במחי משפט את קצה החוט הנחוץ לו לפתרון תעלומה שהוא תקוע בה. וזוהי, כמו שנאמר, תחילתה של ידידות (מקצועית) מופלאה. כי בהמשך מקאפרי משתחרר על-תנאי (ועם אזיקון מאתר) באחריותו של ברק, ובתמורה לחירותו המחודשת הוא מסייע לברק בפיצוח הפשעים הקשים הנערמים על שולחנו, שכן לשניהם ברור כי הוא ניחן במוח קרימינלי חריף, שלא לדבר על קשרים שמסייעים לו לדלות מידע מתוככי עולם הפשע. הנוסחה ידועה ומוכרת: צמד בלשים, האחד איש חוק והשני עבריין, דולקים אחרי פושעים ורעים כאלה ואחרים במרוץ נגד הזמן למיגור פשע ורשע, ולפתרון תעלומות ומזימות. כאלה היו ניק נולטה כשוטר המרוט שנעזר באדי מרפי, הפושע החלקלק, ב"48 שעות" (ובסרט ההמשך שלו), וזו רק דוגמה אחת. הזוג המוזר הנוכחי מציע בעסקת החבילה שלו את מקאפרי בגילומו של מאט בומר כפושע המתוחכם-שרמנטי ואת הסוכן האפרפר-אך-חיובי ברק, בגילומו של טים דיקיי.


כדי שהקומבינציה הזו תעבוד היטב (ודאי לאורך זמן), צריכה כל אחת מהדמויות להיות מנומקת, משכנעת ומעניינת לסוגה והשילוב ביניהן צריך לייצר כל הזמן ניצוצות - של הומור, של זעם, של ניגודים. של משהו. אלא שב"צווארון לבן" הדרישה הזו לא ממש מתקיימת. הסוכן האפרורי ברק קצת אפרורי מדי ובאופן כללי חסר ייחוד או חן, והנוכל המבריק מקאפרי לא מי יודע מה מבריק וחסר את אותה "כריזמת נוכלים" ידועה לשמצה, שבזכותה מתחבבים עלינו שלל פושעים ואבירי זדון (ע"ע החבר'ה של "אושן 11"). שתי הדמויות, ושמא שני השחקנים המגלמים אותן, הם פשוט פרווה, ועל כן השילוב בין שניהם חסר ברק וטעם. נו, כן, אז הנוכל הכאילו שרמנטי פוגש בחנות יד שנייה אלמנה עשירה ואגב פטפוט קל על בגדי בעלה המנוח, מרוב הכאילו שארם שלו, היא מזמינה אותו לגור בביתה (בניו יורק? ככה ברחוב? תעשו לי טובה, אפילו לבראד פיט אין סיכוי). וכן, הוא גם מאוהב בייאוש נוגה (שמיטת עפעפיים) בחברה שנטשה או שלא (המרדף אחריה כנראה ימשיך להיות אלמנט מנדנד לאורך כל הסדרה). וברור שהוא נותן לברק טיפים בהלכי רומנטיקה עם אשתו. וכך הלאה קלישאות חבוטות של עיצוב דמויות ובסיס עלילה: אשתו של ברק חובבת את הנוכל. כל הנשים חובבות אותו. אבל הוא מת על חברתו הנעדרת. ברק, אביר האהבה הממוסדת, יעזור לו עם זה. קצת. הוא מלמד את ברק לתחמן את המערכת, ברק מלמד אותו על החיים האמיתיים. לנוכל יש חבר שגם הוא נוכל, ותמיד שולף את הטיפ הנחוץ לכל חקירה ופשע, לא משנה במה מדובר. לסוכן יש צוות סוכנים וסוכנות שעוזרים לו, שכל אחד מהם יותר עילוי מהשני. ויש בו כמובן ייצוג הולם לכל המיעוטים. וכך הלאה, הכול מסודר לפי נוסחאות ידועות ושטאנצים מוכרים. יש אפילו כמה פרצופים מוכרים בתפקידי משנה - טיפני טיסן הזכורה מ"בוורלי הילס 90210" או שאריף אטקינס הזכור מ"אי.אר." - אלא שגם הם סתמיים בערך כמו השחקנים הנושאים בתפקידים הראשיים. כל זה עוד היה איכשהו עובר לידינו - בעיקר בעונות מלפפונים כמו הקיץ הטלוויזיוני - אם לפחות עלילות המתח עצמן, כלומר התעלומות השבועיות, הקייסים שהסוכן ופושעו נדרשים לפענח היו מעניינים. אבל, זהו שלא: גם כאן שולטת הבנאליות, התעלומות לא ממש עלומות ומה שאינו צפוי - לא ממש מעניין. זוהי סדרת טפלון שכזו - הכול נראה בסדר, הכול חלק אבל די תפל, ושום דבר מכל זה לא יידבק בזיכרון רגע אחרי שהפרק יסתיים. זו עוד סדרה סתמית מקושקשת, שאפשר לסווג כרעש רקע טלוויזיוני. למי שסולד משקט בכל מחיר.
"צווארון לבן", סדרת מתח, ערוץ יס סטארס אקשן בלוויין, ימי ג' החל מ-8.6, 22:00. יוצר ומפיק בפועל: ג'ף איסטן. סדרה של רשת הכבלים האמריקנית USA. משתתפים: מאט בומר, טים דיקיי, טיפאני טיסן, ווילי גרסון, נטלי מורליס, שאריף אטקינס ואחרים עוד על תרבות ובידור:

ביקורת קולנוע: מאיה

שבוע הספר העברי: ספרים מומלצים

ביקורת תיאטרון: כתם לידה

ביקורת קולנוע: בסוד העניינים

ביקורת ספר: מסתרי פיטסברג