לתת, לקבל, לאהוב
|
צילומים: Shutterstock
האם אתם מאושרים בזוגיות שלכם? אם התשובה חיובית, כנראה שמצאתם את האיזון בין נתינה לקבלה. "נתינה וקבלה ביחסים האישיים, הזוגיים והמשפחתיים", הוא נושא המפגש הקרוב בסדרת "בוקר שישי" של המטפלים הזוגיים ד"ר רבקה נרדי וד"ר חן נרדי. בחרנו להתמקד בו מהזווית הזוגית, אבל הדברים נכונים לכל סוג של יחסים קרובים.
"הדינמיקה של לתת ולקבל היא הליבה של הברית הזוגית המודרנית", אומרת ד"ר רבקה נרדי. "החוויה של אושר וסיפוק ביחסים תלויה במידה רבה בתחושת הדדיות. היא נמדדת גם ברמה המעשית, מי עושה מה בתפעול הבית והפרנסה, אבל בעיקר ברמה הרגשית. כלומר, הקשבה, אמפתיה, תקשורת, תשומת לב, פרגון. אלה דברים שאנחנו שמים אליהם לב היום יותר מאשר בדורות הקודמים, כשנישואים היו מבוססים על הסדרים כלכליים.
"כאשר מופר האיזון ומתברר כי צד אחד משקיע הרבה יותר ביחסים, לוקח על עצמו תפקידים רבים יותר, מעניק יותר רגש, מחזר יותר, נפגעת תחושת הכבוד העצמי ואת מקומה תופסים העלבון והכעס. כך אכן מצאתי בעבודת הדוקטורט שלי, שעובדה לספרי "זוגיות בסערה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד 2003).
"לתת ולקבל במובן הרגשי", מוסיפה ד"ר רבקה נרדי, "זה אומר לראות את השני כאדם שיש לו צרכים, שלא פעם דורשים התגייסות נפשית מלאה כדי שימולאו. אני כמטפלת רואה כמה אנשים נפגעים כשהם מרגישים שלא רגישים לצורכיהם, שלוקחים אותם כמובנים מאליהם.
"סוגיה חשובה לא פחות היא כאשר אדם חש שהוא נותן המון אך 'מנחתו' אינה מתקבלת. גברים רבים חשים כך כאשר האישה מתלוננת שאינם שותפים בניהול הבית והמשפחה. מבחינת הגבר עבודתו הקשה בחוץ היא הנתינה שלו. ומנגד האישה מרגישה שהיא מעניקה המון בהשקעתה בבית ובילדים. תחושת התסכול של שניהם גוברת כאשר הם חשים שנתינתם אינה מתקבלת כנתינה אלא כמחויבות המובנת מאליה. ובמצב זה אין תחושת הכרה, וגם לא אמפתיה ורוך, רגשות חיוניים ליצירת אווירה של אמון וחברות".
כלומר, גברים ונשים רואים את הנתינה והקבלה בצורה אחרת?
"כן, וכאן נכנסים הסטריאוטיפים המגדריים. גבר חש שהוא מקבל מאשתו כאשר היא נחמדה, רכה, שמחה איתו, מפרגנת לו את חלומותיו, מניחה לו באהבה את מידת החופש שהוא זקוק לה, לא דורשנית, נענית לו מינית, מתפעלת ממנו ומטפחת את האגו שלו.
"אישה חשה שהיא מקבלת כאשר הוא אבירי כלפיה, טוב לילדים, מציע ביטחון כלכלי, משתתף איתה בכול בגובה עיניים, מקשיב לה בכבוד, אמפתי לרגשותיה ולצרכיה, מפרגן לה את הקריירה שלה וחלומות אחרים, וגם לוקח בחשבון את צרכיה הנשיים החברתיים והתרבותיים.
"נתינה מתקבלת כנתינה כאשר בני זוג חושבים באמת על בני זוגם כאשר הם מעניקים להם, מה באמת הם צריכים ואוהבים. כך זה בקרב רוב הזוגות המודרניים, כאשר הרצון הבסיסי הוא חברות (לצד תשוקה ואהבה, כמובן). בהסדרים בין נשים צעירות ויפות לטייקונים הסיפור שונה, כמובן. הנתינה שם, מבחינתו - כסף ומעמד, מבחינתה - נעורים ויופי. סיפור סטריאוטיפי מוקצן שעדיין קיים".
אז איך עובדים על הדדיות?
"הבסיס הוא להתעניין. להבין מהי נתינה עבור בן הזוג, מה יעשה לו טוב, למה הוא זקוק. וגם ללמוד לבקש דברים מבן הזוג. אנשים חושבים שאם הם מבקשים, זה לא שווה, כי השני צריך להבין לבד. אנחנו צריכים ללמוד לומר מה עושה לנו טוב. נתינה במיטבה היא סוג של 'מתן בסתר'. לא 'לנפנף' בנתינה, זה מקטין את המקבל ומעצים את הנותן. נותנים את התמיכה, ההקשבה, האמפתיה וההתחשבות - ברגישות, בזמן ובמינון הנכונים. כך אפשר להרגיש שהזוגיות היא מקום בטוח, שבו אתה גם נותן וגם מקבל".
ד"ר חן נרדי מגייס להמחשת העניין את מודל הסרדין-כריש-דולפין, שבני הזוג נרדי פיתחו. "דפוסי הנתינה והקבלה של הסרדין נובעים מתחושת חוסר אונים ופחד, בגלל החולשה הגופנית והזערוריות. המאפיינים האלה הופכים אותו נואש להגנה ולחסות של בן הזוג, לביטחון כלכלי או פיזי וגם להגנה רגשית, לתשומת לב ולאהבה.
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
"אצל הכריש, לעומת זאת, התיאבון אינו יודע שובעה. בניגוד לסרדין המבוהל, שחושב שישרוד אם יעניק ללא גבול, הכריש מאמין שישרוד רק אם ייקח בכוח. הלקיחה הכרישית מונעת מפחד, שמא יעניק בטעות יותר ממה שיקבל, כלומר יהיה פראייר. הוא לא מכיר תודה לבן הזוג שמעניק, כי בכך יודה שהוא חייב לו.
"יש גם כרישים שמחופשים לסרדינים. הם מעמידים פנים של נתינה גדולה, אבל את החשבון יגישו במהרה. הנתינה שלהם היא מאוד מניפולטיבית. בתמורה צריך בן הזוג, למשל, להעניק לו סקס גם אם אינו מעוניין, או להשלים עם בגידות ועם התעללות נפשית.
"עלול להיווצר הרושם שהכרישים מרוויחים בגדול משדידת הסרדין, אבל אפקט הבומרנג הולם בהם. כי מי שמתנהג ככריש, כלומר מנצל את בן הזוג, בטווח הארוך ישלם מחיר גבוה. מי שמתמכר לנוחות של לקבל יותר ממה שהוא מעניק, מתנוון מבחינה מוסרית, מאבד רגישות לזולת, מדלדל את הכישורים החברתיים שלו (כי הוא לא צריך להתאמץ) ובסופו של דבר יסבול מנידוי חברתי, מבדידות ומדיכאון".
"היכולת השנייה של הדולפין היא הנטייה לקיים איזון בין נתינה לקבלה. כבר לפני מיליון שנה הגשימו הדולפינים את החזון הפמיניסטי והם מחלקים ביניהם את השמירה על הצאצאים ואת היציאה לציד. הנטייה לשאוף להוגנות מאפיינת את הדולפין. בעוד שהנתינה והקבלה הסרדינית והכרישית מושתתות על פחד ועל ניצול, הנתינה הדולפינית מבוססת על אהבה, חמלה ונדיבות. זו לא אמירה רומנטית, אלא מאוד מציאותית. ללא הנתינה הזאת לא מתקיימת זוגיות, כמו שלא מתקיימת הורות".
ולסיכום, כמה עצות "דולפיניות":
- אהוב את עצמך באמת והתחשב בצרכיך הרגשיים והאחרים.
עוד על זוגיות:
לפורום ייעוץ זוגי: לחצו |
דייטים בכל גיל יכולים להיות דבר מלחיץ, אבל אם אתם מחוץ למשחק זמן רב, זו יכולה להיות תחושה מאיימת במיוחד....
מתי בפעם האחרונה יצאתם לדייט? אם התשובה שלכם היא לפני 10, 20 או 30 שנה – כדאי שתמשיכו לקרוא. יש סיכוי טוב שדברים...
מנחם אלעד, אוטוטו 90 ולאה הובר, 87, הסתובבו באותה חבורה תל אביבית לפני למעלה מ-60 שנה. הוא היה נשוי למנוחה, היא...