מאורז בן גוריון עד סושי וקינואה

צילום: Shutterstock 

שנות ה-50

תקופת הצנע, כך כונו השנים 1949-1959. בשנים הללו הנהיגה מדינת ישראל, שזה עתה קמה, מדיניות קיצוב כלכלית שהגבילה את הרכישה של מוצרי הצריכה והמזון. הפחד מפערים כלכליים בין עשירים לעניים על רקע העליות לארץ והעלויות הכלכליות הגבוהות של המשק הביאו לפתרון יצירתי במיוחד - כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שממנה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים שהגיעו לו על פי קצבה קבועה. את המוצרים הוא קיבל תמורת נקודות שהוקצו לו בפנקס אישי. העשירים יותר יכלו לקנות יותר מוצרים בשוק השחור הלא רשמי.

ההקצבה האישית היומית שנקבעה על ידי מומחה אמריקני לתזונה כללה: לחם אחיד ללא הגבלה, 60 גרם תירס, 60 גרם קמח, 60 גרם סוכר, 20 גרם אורז, קטניות ומרגרינה, 200 גרם גבינה, 600 גרם בצל, 8 גרם אטריות, 5 גרם ביסקוויטים. בנוסף נקבעה הקצבה של 75 גרם בשר לחודש.

במטבח הצנוע הזה עמדו אז פרימוס, פתיליה, בקבוקי סודה מזכוכית ומכלי חלב מאלומיניום. ועל השולחן עלו קציצות חוביזה, דג בקלה, דייסת סולת, אורז בן גוריון, חצילים בטעם כבד וגם עוגת טורט בסיר פלא.

בריא וטעים. מאוד טעים

טבעי להיות טבעוני

לבשל בלי, להרגיש עם

כמה מאכלים אפשר להכין מסיר אורז אחד

לקהילת אוכל: לחצו