|
צילומים: Shutterstock
המדינה שוב תחת איום ביטחוני, והמראות והחששות המוכרים חוזרים. אזעקות, נפילות, חשש וחוסר וודאות. הסכנה היא לא רק המצב הביטחוני עצמו, אלא המתח שהוא מעורר אצל רבים מאיתנו. במצבי מתח שכאלה מתרחשים שינויים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים - תגובות טבעיות למצב של איום, שאם אין אחריהן מצב של רגיעה וחזרה לאיזון, גם בהן קיימת סכנה.
תגובת הדחק, הנקראת גם אינסטינקט "לחימה או בריחה" (fight or flight) היא חיונית. זו תגובת הגוף לסכנה. כשנשמעת האזעקה מופעלת גם האזעקה שבתוכנו, מלווה בתגובה מיידית של הגוף המתעוררת באמצעות מערכת העצבים הסימפתטית וציר ההיפותלמוס-בלוטת יותרת הכליה-אדרנל.
כשהגוף עובר ל"מצב חירום", ניתן להרגיש יובש בפה, הזעה ועלייה בקצב הלב. הנשימה הופכת לקצרה יותר, זרימת הדם משתנה ותפקודים פחות חיוניים בגוף - כמו מערכת העיכול, תפקוד הכליה והמערכת החיסונית - מצטמצמים. הרגש מוצף בפחד ובחרדה, ומבחינה קוגניטיבית ישנו מיקוד של הקשב רק לעבר האיום.
תגובה זו נכונה למצב של איום מפני רקטה. היא מאפשרת זיהוי ותגובה מהירה, מגייסת את משאבי הגוף ואת היכולות הפסיכולוגיות כדי להגיע למקום בטוח - במקרה הזה לחדר המוגן. בחדר המוגן ניתן להסדיר את הנשימה ולהחזיר את הגוף בחזרה לאיזון הבריא.
הבעיה נוצרת כאשר תגובת הדחק הופכת מתגובה אקוטית מותאמת לתגובה כרונית מתמשכת. כאשר ישנה תחושה שאין מקום בטוח ושתגובות הדחק אינן נפסקות, מערכות הגוף יכולות להגיע לקריסה. לפעמים נוכל להבחין ברעידות, בהלבנת שיער או בירידת משקל הקיצונית, אך יותר מכך מתרחש בתוך גופנו - מצב דחק כרוני פוגע במצבנו הבריאותי.
פגיעה בבריאות
הפעילות המאומצת של הגוף אינה יכולה להימשך זמן רב מדי בעוצמה רבה מדי. במקרה כזה יש סכנה שהחוליה החלשה תקרוס. המתח עלול להשפיע על הבריאות באופנים רבים.
התפרצות מחלות והחמרת הסימפטומים. ברוב המקרים הדחק עצמו אינו הגורם למחלה, אלא מעורר ומזרז את בואה, לעתים קרובות הוא גם מחמיר את ביטוי הסימפטומים.
עלייה בלחץ הדם. בעת התגובה לדחק הלב פועם בחוזקה ולחץ הדם עולה. כשהלב מתעייף והעורקים אינם מצליחים להכיל את הלחץ הגבוה, עולה הסיכון להתפתחות של מחלות לב וכלי דם.
האטה בפעילות מערכת העיכול. בניגוד ללב, מערכת העיכול מאטה את פעילותה. יש פחות רוק, בניית דופן הקיבה והמעי פוחתת והעבודה המורכבת של פירוק מזון ואיזון מופרת. בטווח הקצר ניתן יהיה להבחין בשלשולים ובטווח הארוך נוצרת עוררות של גורמים מזיקים המוצאים במצב זה קרקע פורייה - כמו חיידק שגורם לאולקוס.
מערכת החיסון יוצאת מאיזון. אותה מערכת המגנה עלינו מפני גורמים זרים הרוצים להרע לגופנו, יכולה להיפגע בשל הדחק בשני אופנים: להחלש - אז נהפוך לפגיעים יותר לזיהומים, או לחלופין להתגבר ולפעול יתר על המידה - אז נראה יותר החמרה והתקפים בקרב אנשים עם מחלות אוטואימוניות (מחלות שבהן המערכת החיסונית תוקפת את הגוף עצמו, כמו טרשת נפוצה, מחלות מעי דלקתיות וסוכרת סוג 1).
השפעות נוספות. כפי שהדחק משפיע כמעט על כל התפקודים בגופנו, כך הוכחה השפעתו כמעט בכל המצבים הרפואיים הקיימים: החמרה של סוכרת, התגברותן של מיגרנות, התפשטות מחלות עור, בעיות במערכת הרבייה והפוריות, התקדמות מהירה יותר של מחלות כגון סרטן ואיידס, החלמה איטית יותר ממצבים כגון מחלת השפעת, שברים וניתוחים ועוד.
 באלכוהול כדי להגיע לרגיעה, גם לאחר שהשקט יחזור לאזור. במידה שאתם חשים שאתם זקוקים לחומרים מרגיעים, פנו לסיוע רפואי והיצמדו לטיפול ולמעקב שיבטיחו את המשך בריאותכם.
קחו הפסקה. במידה שהמצב אינו מאפשר רגיעה במקום שבו אתם נמצאים, צאו להתרעננות והחזירו את הגוף בחזרה לאיזון התקין.
לא חייבים להרגיש לחוצים, לרעוד או להיות מודאגים כדי שתגובות הדחק ישפיעו על בריאותכם. ייתכן שקיים גם מהלך שקט יותר, בלתי מורגש. ליתר ביטחון שמרו על איזון הגוף והנפש. זה יעשה לכם רק טוב.
ערן ברקוביץ הוא פסיכולוג רפואי מומחה ומנהל קהילת טרשת נפוצה ברשת הבריאות החברתית כמוני
מוקד ער"ן זמין 24 שעות ביממה בטלפון 1201 (מענה בעברית וברוסית) וגם דרך האינטרנט www.eran.org.il
עוד דרכים להפיג מתחים:
המצב מתוח? תתחבקו
גם מרגיע, גם מרפא
מדיטציה להרפיה ולהתרגעות
כל אחד והיוגה שלו
|
