חזרה לקריירה שנייה

מגשימות את עצמן יום יום - בגיל 70

יעל שביט, עדי עציון ומאירה אוהד-דורי הן יוצרות הנושקות ל-70, שעושות וחיות את מה שהן אוהבות ובעיקר מוכיחות שלאמנות אין גיל - וגם לא להגשמת חלומות
מאת יוספה קמחי 05/02/19
מגשימות את עצמן יום יום - בגיל 70
האמנית עדי עציון עם פורטרט שלה, ציור: גוסטב קלימט, צילום: סדן הפקת אמנות

 

 

 

יעל שביט: מעובדת מס הכנסה לפסלת מוערכת

 

אחרי 40 שנה במס הכנסה החליטה להגשים את הייעוד שלה באמנות. יעל שביט, צילום: סדן הפקת אמנות

 

 

 

לפני כ-6 שנים החליטה יעל שביט לפרוש מעבודתה בשירות המדינה ולעשות את מה שהיא אוהבת: אמנות הפיסול. כיום, לאחר שפסליה נרכשו בארץ ובחו"ל בשלל תערוכות יחיד שיצרה ובגלריות בלונדון ובברלין, היא יכולה לחייך בגאווה על ההחלטה ההיא.

 

שביט, נשואה, אימא ל-2 בנות וסבתא ל-5 נכדים המתגוררת במבשרת ציון, עבדה במשך כ-40 שנה באגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין. בתפקידה האחרון הייתה סמנכ"לית בכירה ברשות המיסים, ואף זכתה באות "אביר איכות השלטון" ב-2003. היא בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים כלכלה וסוציולוגיה. אך הניסיון הרב הזה רחוק מעולם האמנות שנות אור – כדי להתמקצע  ולרכוש מיומנויות בפיסול, היא פנתה ללימודי פיסול בסטודיו פתוח בבית ספר לאמנות "הקובייה" בירושלים, וללימודי חוץ באקדמיה לאמנות "בצלאל" אצל הפסל פנחס עשת ז"ל והפסל פסח פליט ז"ל. 

 

ב-6 השנים האחרונות היא ציירה על משי, יצרה תמונות אמאייל, ויטראז' ועוד, עד שגילתה את החימר. שם מצאה את ייעודה: "יש בחימר משהו מופלא", היא אומרת. "היכולת לקחת גוש חימר וליצור ממנו הבעות פנים, קומפוזיציות ותנועה גורמת לי לשמחה רבה".

 

את מצטערת על השנים שהיית במס הכנסה במקום ביצירה?

"כל חיי עסקתי גם ביצירה, כתחביב. הבית שלי מלא עבודות שיצרתי מגיל 16 ועד היום. מילאתי תפקידים חשובים מאד ברשות המיסים ואני יודעת שתרמתי רבות, ובוודאי לא בזבזתי את השנים שעבדתי שם. יחד עם זאת רציתי להגשים גם את הצד היצירתי שלי ולכן פרשתי מרצוני שנים לפני גיל הפרישה, כדי להתרכז ביצירה בלבד. אני מאושרת שבגיל השלישי הצלחתי לעשות רק מה שאני אוהבת, להתמקצע בתחומים האלה, להציג בתערוכות, ליצור כל השבוע ולעשות פסיפסים ופסלים".

 

פסלים של נשים רכות אבל חזקות. עבודה של יעל שביט, צילום: סדן הפקת אמנות

 

 

הפסלים הבולטים של שביט הם פסלים של דמויות נשיות, דואליות, הנעות בין הרכות, הנשיות ויכולת ההכלה לבין העוצמה והחוזקות הנשיות. "אני אוהבת לפסל נשים" היא אומרת. "דמות האישה מאופיינת בלבושה ובשפת הגוף שלה. עצם היותי אישה גורם לי להביע באמצעות היצירה את החיבור האישי שלי לדמות האם, הרעיה, האישה היוצרת, החברה, המצליחה והמשפיעה". 

 

כמה זמן לוקח לך ליצור פסל ואיזה חלק את הכי אוהבת בעבודה?

"פסל שאני מעבירה ליציקה, בדרך כלל מברונזה, לוקח כ-40 שעות יצירה. פסל חימר לוקח לי בין 15-20 שעות. אני אוהבת בעבודת הפיסול בעיקר את השלב שבו אני כבר רואה את הפסל הסופי שנוצר. אני יוצאת מרעיון ומתחילה להעמיד, לחתוך את החימר ולשנות, עד שאני מרוצה מהקומפוזיציה המתקבלת, וזה המון אושר ושמחה ליצור יש מאין. הרבה פעמים הפסל שנוצר שונה לגמרי ממה שחשבתי לעשות בהתחלה. לפני שאני ניגשת ליצירה אני מתמקדת באובייקט כלשהו שאפשר לתפוס אותו בחושים או בסיטואציה שראיתי ודיברה אל ליבי, ובמהלך היצירה הפסל תופס כיוון משלו".

 

שביט חברה באיגוד המקצועי של האמנים הפלסטיים, מפסלת בסטודיו לפיסול "סקולטורה" בתל אביב, ומארחת בימים פתוחים בביתה ובגינתה הפרטית בתערוכה קבועה, שבה היא נהנית להסביר על יצירותיה בשיח אמנותי. 

 

 

הציירת מאירה אוהד-דורי: "הצלחות יש בכל גיל ועם הצלחות לא מתווכחים"

 

 "אין שעות מוגדרות לעשייה". מאירה אוהד-דורי לצד יצירה שלה, צילום: סדן הפקת אמנות

 

 

מאירה אוהד-דורי, נשואה בפרק ב' באושר, אימא ל-4 וסבתא ל-6 גרה ביהוד מונוסון. היא אוצרת, ציירת ומנחה לאמנות פלסטית, בוגרת מכון אבני, אוניברסיטת תל אביב והבית לאמנות ישראלית מכללת תל אביב. מאז ומתמיד עסקה בציור והיא ממשיכה במרץ גם כיום, ואף נמנית עם מייסדי אגודת הציירים והפסלים בחולון וחברה באגודת I.A.C- International Art Collective. ברזומה שלה עשרות תערוכות יחיד בארץ ובחו"ל והשתתפות בפרויקטים. בנוסף, היא חברה באגודת הציירים והפסלים בישראל.

 

"אמנות זה מקצוע ממכר, ואני בחרתי להיות ציירת למרות היותי אם ל-4 ילדים בהיותם קטנים מאד, אבל הדרך לא פשוטה כלל", היא אומרת בכנות.

 

כמה שעות ביום את מקדישה ליצירה?

"באמנות כמו באמנות, אין שעות. אין לילה ואין שעות מוגדרות לעשייה ובעיקר אין שקט מחשבתי. יש חקירה רעיונית ויישום, לבטים והתחבטויות אין סופיים, וכן עליות ומורדות לא מעטים עד להשגת המטרה וקבלת היצירה השלמה".

 

 עבודה של מאירה אוהד-דורי, צילום: סדן הפקת אמנות

 

 

היית רוצה לנסות מקצוע אחר, אורח חיים אחר? עוברות מחשבות כאלה?

"דרכי היא אמנות ואני לא מכירה שום דרך אחרת. אורח החיים שלי מלא וגדוש גם כך. אני עדיין לומדת ומנחה לאמנות, לפעמים אוצרת תערוכות, מטיילת עם בעלי הרבה בארץ ובחו"ל ובעיקר מציירת ללא הפסקה ומציגה תערוכות יחיד רבות, כך שממש לא נשאר לי זמן ומקום למחשבה. לא הייתי רוצה להיות מישהי אחרת מלבד ציירת. הציור עבורי הוא דת. אני הולכת לאיבוד בתוך הבד, הצבעים והמכחולים והם חבריי הטובים ולעד יישארו במחשבתי. הם מעסיקים אותי בכל רגע נתון במסע יצירתי, בכדי לבנות עולם חדש שלי ובדרכי".

 

מה היית מייעצת למישהי בגילך שמתחילה עכשיו?  

"אם הגעת לגיל השלישי ואת מרגישה שהצבע מטריף אותך והרעיונות אינם נותנים לך מנוח, עופי על זה, לכי לצייר. כי הצלחות יש בכל גיל, ועם הצלחות לא מתווכחים".

 

 

 

האמנית עדי עציון: "היצירה גוזלת אנרגיות אבל מעניקה לא פחות"

 

גם הילדים עלמה ויורם זק נכנסו לעולם היצירה. עדי עציון, צילום: סדן הפקת אמנות

 

 

 

האמנית-שחקנית-זמרת עדי עציון היא דמות מיוחדת במינה בנוף הישראלי שקשה לפספס. אם היא נראית לכם מוכרת זה אולי כי בשנות החמישים שירתה בלהקת הנח"ל, לצדם של אריק איינשטיין, חיים טופול ואורי זוהר, שאף היה בן זוגה במשך שנתיים.

 

עציון נולדה בקיבוץ יגור וליבה תמיד נמשך למוזיקה. היא למדה במדרשה למוזיקה בתל אביב והשתלמה בקונסרבטוריון הלאומי בפאריס ובבתי הספר הגבוהים בזלצבורג, ניצה ופיירבורג. במשך שנים התמסרה ליצירה המוזיקלית הישראלית, ושמה נישא למרחקים כזמרת אופרה מחוננת. היא השתתפה בקונצרטים ואופרות רבים, וזכתה לשבחים בתעשייה ולפרסים מכובדים.

 

בשנים האחרונות היא מתמסרת לכתיבה, משחק ובימוי, ומעלה מונודרמות מקוריות על נשים גדולות מהחיים. במחזה הנוכחי שלה, "צייר הנשים" המציין 100 שנים למותו של הצייר גוסטב קלימט, היא משלבת סצנות תיאטרון בכיכובה, תוך הקרנת מבחר מיצירותיו של קלימט, ודברי הסבר של החוקרת מירי קרימולובסקי.

 

קודם למחזה נולדה תערוכת צילומים שעציון הפיקה, עיצבה ויצרה בעצמה, אחרי שנים רבות שבהן חקרה את חייו, אהבותיו ותשוקותיו של האמן, שהצטיין בציור נשים יפות ומפתות. היא מגלמת כ-20 דמויות שצייר האמן המפורסם ומחייה אותן מחדש. לשם כך ליקטה בשווקים בעולם אלמנטים אופנתיים תקופתיים, ויצרה תלבושות מרהיבות המתחקות באותנטיות אחר הדמויות ביצירותיו. הכל מוגש לצופה בצילומים אותנטיים ודרמטיים שצילם לא אחר מאשר בעלה, הפסנתרן יונתן זק, המשתף איתה פעולה בכל יצירותיה בצורה זו או אחרת.

 

לזוג שלושה ילדים, מהם שניים המוכרים לכולנו מתעשיית הבידור: השחקנית-קומיקאית עלמה זק ואחיה התאום, לשעבר במאי "האח הגדול", יורם זק. מפורסמים נוספים הנקשרים לשמה של עציון הן ריטה ומירי מסיקה, שאותן עציון לימדה פיתוח קול.

 

 עדי עציון לצד פורטרט שלה, ציור: גוסטב קלימט, צילום: סדן הפקת אמנות

 

 

בעלך משתף איתך פעולה, שניים מילדיך גם הם בתחום. אתם משפחה יצירתית מאד.

"בעלי הוא מבקר האמנות שלי, מייעץ ועוזר בעיקר בענייני מוזיקה, כי אין לי יצירת מונודרמה שהמוזיקה בה היא לא בעלת חשיבות עליונה. הילדים בוודאי ירשו משהו משנינו. מה שמעניין הוא הערבוב של התכונות, כי אז נוצר משהו שונה ומיוחד".

 

את לא נחה לרגע. מאיפה הכוחות לכל היצירות האלה?

"האמת היא שהיצירה אמנם גוזלת אנרגיות, אבל מעניקה לא פחות".

 

יש כבר תוכניות לפרויקט הבא? 

"הפרויקט הבא הוא לציון יום השואה, 'השנים הרעות', סצנה של מרלן דיטריך המספרת על הופעותיה בפני חיילי בנות הברית, וגם יצירה חדשה בשם "הסוהרת שלי", דיאלוג בין סוהרת ואסירה במחנה כפייה ליד המבורג".

 

מה היית מייעצת למישהי שמתחילה את דרכה באמנות בגיל השלישי?

"אם היא מבוגרת יש לה ודאי אוסף של אסוציאציות ומבחר נושאים שהתגבשו לאורך השנים. מתוכם יש לבחור את המשמעותיים ביותר ולהתמסר אליהם באינטנסיביות".

  [#middleBanner] 

 

בגיל 60 להפוך לדיילות קרקע

קריירה חדשה בקעקועים בעשור השישי לחיים

ממעגל האבטלה בחזרה לעבודה בגיל 61

טורפות את החיים: קהילת נשים מעל 50

הצתה מאוחרת: התפרסמו אחרי גיל 45

תחביב חדש ויצירתי בפנסיה: סריגת קקטוסים

 

מחפשים עבודה מעל גיל 50? הצטרפו לקהילת הצעות עבודה של מוטק'ה

 

0 תגובות 0 אהבו


קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בקריירה שנייה

ספר ראשון אחרי גיל 60
שבוע הספר בעיצומו, רחבי הארץ כבר מלאים בדוכנים של הוצאות הספרים, ובכל אחד מהם מציעים רבי מכר לצד ספרים...
לקריאת הכתבה
בגיל 57: עזבה קריירה בבנק לטובת עיצוב אופנה
כשמסתכלים בעמוד הפייסבוק של דלית גודיס אי אפשר לגלות מיד שהיא לא עוד מעצבת אופנה. העיצובים...
לקריאת הכתבה
ממנהלת לשכת סמנכ"ל לבלוגרית אפייה מצליחה
דורית מנו טל-אור שימשה במשך עשרים שנה מנהלת לשכתו של סמנכ"ל בית הספר הפרטי "הריאלי" בחיפה, ודמות מוכרת...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה