מדד מסת הגוף : כל מה שצריך לדעת

מהו מדד מסת הגוף?
מדד מסת הגוף, או באנגלית Body Mass Index, הוא מספר שמחושב לפי המשקל והגובה של אדם. כיוון שהמשקל מושפע גם מהגובה, אדם במשקל גבוה יכול להיות רזה אם הוא גבוה, ולהפך. לכן הדרך המקובלת למדוד את מידת ההשמנה היא לפי מדד מסת הגוף. ה-BMI נמצא בשימוש כבר משנת 1840 והוא נותן אינדיקציה די אמינה לשומן הגוף בקרב רוב האנשים. ה-BMI לא מודד את שומן הגוף באופן ישיר, אך מחקרים מצאו קורלציה בין ה-BMI של אנשים לתוצאות שהתקבלו במדידה ישירה של השומן בגוף.
איך מחשבים את מדד מסת הגוף?
ה-BMI מתקבל מחישוב של משקל הגוף (בקילוגרמים), מחולק בגובה (במטרים) בריבוע. לדוגמה, אדם שמשקלו 86 קילו וגובהו 165 סנטימטר, מדד מסת הגוף שלו יהיה 24.98.
מהו מדד תקין?
על פי המרכז האמריקני לבקרת מחלות, BMI תקין הוא בין 18.5 ל-24.9. אנשים שה-BMI שלהם הוא בין 25 ל-29.9 מוגדרים כבעלי עודף משקל - אנשים שלרוב נתייחס אליהם כאל "שמנמנים". BMI של 30 ומעלה כבר מגודר כהשמנת יתר שעלולה לסכן את הבריאות. BMI מתחת ל-18.5 נחשב תת משקל, וגם הוא עלול לסכן את בריאותנו.
למה משמש המדד?
מדד מסת הגוף הוא שיטה זולה ופשוטה לאיתור אנשים עם בעיות משקל שעלולות להוביל לבעיות בריאות. ה-BMI עצמו אינו כלי אבחוני. אם לאדם יש BMI גבוה, רופא צריך לבצע בדיקות והערכות נוספות על מנת לקבוע אם המשקל העודף מהווה סיכון לבריאות.
מה החסרונות של המדד?
ה-BMI הוא מדד טוב, אבל לא מדויק. המגבלות שלו הן שהוא לא לוקח בחשבון משתנים כמו מגדר, גיל ומבנה גוף. לכן מדד ה-BMI לא בהכרח משקף את רקמת השומן. למשל, באותו BMI נשים נוטות להיות בעלות יותר שומן גוף מגברים. באותו BMI אנשים מבוגרים יותר נוטים בממוצע להיות בעלי יותר שומן גוף מצעירים יותר. לאתלטים יכול להיות BMI גבוה מאוד בגלל שהם שוקלים הרבה, אבל המשקל הגבוה נובע מהרבה מאוד שרירים ומעט מאוד רקמה שומנית. בנוסף, ה-BMI הוא רק גורם סיכון אחד לתחלואה. על מנת להעריך את הסבירות של אדם לפתח מחלות הקשורות להשמנה, ההנחיות האמריקניות המקצועיות ממליצות להתייחס גם להיקף המותניים של אדם וליחס בין היקף המותניים לירכיים, כיוון שהשמנה בטנית נמצאה כגורם סיכון בפני עצמו למחלות הקשורות להשמנה. כמו כן יש לבדוק גורמי סיכון אחרים שיש לאדם, כמו חוסר פעילות גופנית או לחץ דם גבוה.
האם יש שיטות אחרות למדידת השמנה?
קיימות שיטות אחרות למדידת ההשמנה של הגוף הכוללות בין היתר שקילה תת-מימית וסריקת DXA - אמצעי שבודק בדיוק הרב ביותר את מסת רקמת השומן, השריר והעצם. יחד עם זאת, שיטות אלה אינן די זמינות, הן יקרות, ולביצוען נדרש צוות מאוד מקצועי. יתרה מכך, ברבות מהשיטות קשה להגיע לסטנדרטיזציה בין המכשירים השונים או בין הבודקים, מה שמקשה על השוואת הנתונים. זה זמן רב חוקרים מחפשים שיטה יעילה ומדויקת יותר ממדידת מסת הגוף כדי למדוד השמנה. כך, למשל, במחקר שפורסם לאחרונה הציעו חוקרים מאוניברסיטת דרום קליפורניה אלטרנטיבה: "מדד שומן הגוף" BAI - body adiposity index שמודד באופן ישיר את אחוז השומן בגוף. מדובר בגישה חדשה להערכת השמנה, שנשענת רק על מדידת הגובה והיקף הירכיים, בלי להתייחס כלל למשקל הגוף. החוקרים בחרו בגובה ובהיקף הירכיים כיוון שנמצא שאלה המשתנים הקשורים ביותר לאחוז השומן בגוף. הנוסחה המורכבת ל- BAI מבוססת על יחס בין היקף הירכיים לגובה והתוצאה שמתקבלת היא אחוז השומן בגוף. אבל גם ל- BAI יש מגבלות. הוא עדיין אינו מדויק מספיק והדרך לשימוש בו ארוכה. במחקר נוסף שפורסם בשנה שעברה הראו חוקרים שהיקף הצוואר הוא מדד אמין להשמנה בילדים. למרות הניסיונות, בינתיים לא נמצאה דרך שתהיה מדויקת יותר אך גם מספיק זולה וזמינה שתחליף את ה-BMI.
עוד על השמנה:

שמן וגבוה? הסיכון לקריש דם עולה

על מבנה הגוף ומחלות לב

השמנה וכאבי ברכיים: פגיעה באיכות החיים

הישראליות: מקום שני בהשמנה באירופה

האם אנחנו שמנים?

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום דיאטה, תזונה נכונה, הרזיה
עוד כתבות בריאות באתר
כמוני