מדוע אנחנו לא אוהבים את החברות המסחריות

בזמן האחרון גוברות הטענות במגזר העסקי לפיהן המחאה החברתית היא שגרמה להאטה במשק. במגזר העסקי טוענים גם כי בציבור תפתחה "שנאה נגד החברות העסקיות" וחוסר אמון קשה בקמעונאים ובחברות השירות, שגם הם פוגעים בצמיחה. אלה טענות מוזרות, כמעט פתטיות. בעצם, מה אומרים לנו במגזר הציבורי? "הדרישות שלכם למחירי דיור שפויים יותר, לעידוד התחרותיות ולהפחתת יוקר המחיה פוגעות במשק". אם הטענה הזו לא היתה עצובה, היא היתה מצחיקה. הציבור הרים את קולו בקיץ החולף (וסביר להניח שבתום החורף ישוב למחות) כיוון שהמערכת העסקית בישראל רקובה מן היסוד. ענפי התעשייה והקמעונאות הישראליים השונים מתאפיינים בשורה של מונופולים ואוליגופולים שטובים מאוד לבעלי המניות שלהם, אבל רעים מאוד לצרכן הישראלי. בכל מקום שלא תפנו אליו: בלחם, ברכב, בדלק, בתקשורת, בטלוויזיה, בבנקים, בחיסכון הפנסיוני ובאינספור ענפים אחרים, המחירים גבוהים באופן חריג והשירות שערורייתי. האמת היא שהציבור בסך הכול מגיב לעובדות הבסיסיות של שוק לא תחרותי שפוגע בזכויות הצרכנים שלו. בבסיסו, מדובר בשוק שרע לצרכנים ולפיכך גם גרוע לצמיחה. אם השוק ישנה את פניו, כמו, למשל, שוק הסלולר שעובר מהפכה בימים אלה, סביר מאוד להניח שהצמיחה תחזור לממדים הקודמים שלה, ואולי אף מעבר לכך. אז נכון, יכול מאוד להיות שהחברות העסקיות ייהנו מהצמיחה קצת פחות, והציבור יוכל ליהנות ממנה יותר. בעולם הגון וסביר אלה לא נשמעות כדרישות לא סבירות. באשר לטענה שהציבור פיתח שנאה נגד החברות המסחריות, הרי שקשה לומר שבכיו של הפריץ צריך להטריד אותנו יתר על המידה. אם הציבור אינו מאמין לחברות במשק זה כיוון שהן עשו הכול כדי לחלוב את הציבור ולהתעמר בו. הציבור בסך הכול מגיב להתנהלות של החברות המסחריות, שנמשכת כבר הרבה מאוד זמן. הדוגמה האחרונה שראיתי לאי ההבנה של הצרכן באה דווקא מחברת הסלולר שלי, שהתקשרה לספר לי שהיא מפחיתה את המחירים שעלי לשלם. נציגת החברה התקשרה וסיפרה לי על כך, והודיעה לי כי היא שולחת דוא"ל לאישור השינויים. אני יודע שכניסת מתחרים חדשים לשוק היא שגרמה לספקית הסלולר שלי להתנהל כך, אבל הדבר לא חסך ממני שמחה על שהמחיר שאני משלם צפוי לרדת. כשחזרתי הביתה מצאתי את הדוא"ל המובטח. היה כתוב בו ש"על פי בקשתי, הופחת המחיר שאני משלם". כמובן, מדובר בשקר מוחלט. אני לא ביקשתי דבר. היתה זו החברה שיזמה את הפחתת המחיר ופנתה אלי בעניין. מדובר בשכתוב של העובדות, שעלול, בבירורים עתידיים, להפוך לעובדה בפועל. "תראה", צפויים אנשי ספקית הסלולר לומר לי (ולשופט) בעוד חודש או שנה, במקרה של סכסוך בינינו, "אתה ביקשת להפחית את המחיר ואנחנו נענינו". כשרציתי לענות לחברה ולבקש שישנו את הנוסח, גיליתי שהדוא"ל נשלח אלי מכתובת שאי אפשר לענות אליה. כלומר, אם אני מעוניין לשנות את נוסח ההתקשרות ביני לבין החברה, אני חייב ליזום קשר טלפוני חדש. זו דוגמה מצוינת להתנהלות של עסקים בישראל: גם כשהם כבר באים לקראת הצרכן, הם משאירים תחושה עמומה ולא נעימה שהם מנצלים אותו ומסתירים ממנו מידע. ולא, אני לא שונא את ספקית הסלולר שלי, אבל האמת היא שאני גם לא ממש סובל אותה, וספק רב אם אמשיך לקבל ממנה שירותים לנוכח החלופות החדשות במשק. במילים אחרות, לפני שהחברות מאשימות את הצרכנים בשנאה כלפיהן, מוטב שיבחנו היטב כיצד הן מתנהלות מול הצרכנים. בדיקה מדוקדקת יותר של עצמן תבהיר לחברות מדוע הצרכנים בישראל ממש לא אוהבים אותן.
עוד על צרכנות נבונה:

פרויקט חדש יסייע לצרכנים לתבוע עסקים

בנקים: אל תתפתו לפרסומות

כל הדרכים לטוס בזול

זה לא לטלפון

מחשב חדש: לקנות חכם

להתיעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום צרכנות, תלונות ותגובות