מדוע השפעת היא מחלת חורף?

מדוע הפעת היא דווקא מחלה המופיעה בחורף? לשאלה הזאת כנראה שהצליחו למצוא עכשיו תשובה. כותב הניו יורק טיימס ומדווח הארץ. לדברי חוקרים מניו יורק התשובה קשורה לנגיף עצמו. הוא יציב יותר ונשאר באוויר זמן ממושך יותר כשהוא קר ויבש. "בחורף יש סבירות גבוהה יותר להידבק בנגיף השפעת בדרך לרכבת התחתית מאשר בחדר חמים", אומר ד"ר פיטר פאליז, ראש המחלקה למיקרוביולוגיה בבית הספר לרפואה מאונט סיני שבניו יורק והמחבר הראשי של המחקר. פאליז פירסם פרטים על ממצאיו בגיליון מס' 19 של כתב העת PLoS Pathogens. מחקרו הסתמך במידה מסוימת על מאמר שהתפרסם אחרי מגיפת השפעת הגדולה של 1918, שבו תהו רופאים מדוע וכיצד הנגיף התפשט כל כך מהר כל כך והיה כה קטלני.
עוד כתבות על שפעת ותחלואי החורף

[u]
איך לעבור את החורף בשלום
[/u]

[u]
טיפים נגד הצטננות
[/u]

[u]
תרופות סבתא לחורף - שיהיה לבריאות
[/u]

[u]
המדריך השלם להצטננות ושפעת
[/u]

[u]
חיסון שינצח את השפעת לתמיד?
[/u]

[u]
תרופות סבתא להכנה ביתית
[/u]

[u]
איך נתחסן מפני השפעת לקראת החורף
[/u]

[u]
המדריך השלם נגד תחלואי החורף
[/u]

[u]
שפעת מעלה את הסיכון להתקף לב ולשבץ
[/u]
מאז שזוהתה לראשונה מחלת השפעת, אנשים תמיד שאלו - מדוע בחורף? המלהinfluenza עצמה מקורה באיטלקית, וכמה היסטוריונים אומרים שהיא הופיעה לראשונה באמצע המאה ה-18, בביטוי influenza di freddo, "השפעת הקור". עונת השפעת באזורים הצפוניים של חצי כדור הארץ הצפוני היא בין נובמבר למארס, החודשים הקרים ביותר. באזורים הדרומיים של חצי הכדור הדרומי, עונת השפעת היא בין מאי לספטמבר. באזורים טרופיים אין הרבה מקרי שפעת ואין עונת שפעת. השערות רבות הועלו בעניין. יש שטענו כי השפעת מופיעה בחורף משום שבני אדם נמצאים במקומות סגורים. הילדים הנמצאים בבתי הספר, צפופים יחדיו, נדבקים בשפעת ומעבירים אותה הלאה לבני משפחותיהם. אחרים תלו את ההסבר בהיחלשות המערכת החיסונית, כתוצאה מירידה בייצור ויטמין די או מלטונין כשהימים מתקצרים. אחרים קישרו את העניין לזרמי אוויר בשכבות העליונות של האטמוספירה. אולם ההסברים השונים לא שיכנעו מדענים רבים. "ידוע שאחד הגורמים המרכזיים הוא ילדים בבתי ספר - ברוב המגיפות הגדולות נמצא שההתפשטות קשורה לילדים", אומר ד"ר ג'ונתן מקולרס, חוקר שפעת בבית החולים לילדים סיינט ג'וד שבממפיס. "אבל זה עדיין לא מסביר למה דווקא בתקופת החורף. אנחנו לא רואים שפעת בספטמבר ובאוקטובר". בעניין הצפיפות, מקולרס אומר כי "מעולם לא היה היגיון בהסבר הזה" - אנשים עובדים בכל ימות השנה, ומצטופפים באוטובוסים וברכבת התחתית ובמטוסים בכל עונות השנה. אבל לדברי פאליז, השגת נתונים היתה משימה קשה. מחקר אידיאלי אמור לחשוף בני אדם לנגיף בתנאים שונים ולשאול מה הסבירות שהם יידבקו במחלה. מחקר כזה, אומר פאליז, לא צפוי לקבל אישור, משום שהוא לא צפוי לתרום מאומה ליחידים. אין בעלי חיים שמתאימים לשמש כחיות ניסוי במחקר על שפעת. עכברים נדבקים בנגיף השפעת, אבל לא מעבירים אותו הלאה. חמוסים נדבקים בנגיף ומעבירים אותו הלאה, אבל הם גדולים יחסית, נושכים ויקרים, ולכן חוקרים מעדיפים לא לעבוד אתם. להפתעתו ובאופן מקרי נתקל פאליז בפתרון שנראה כתחליף טוב. כשקרא מאמר שהתפרסם ב-1919 ב-Journal of the American Medical Association- על מגיפת השפעת שפרצה בקמפ קודי שבניו מקסיקו, הוא נתקל בפסקה רבת חשיבות: "מעניין לציין שזמן קצר אחרי שמגיפת השפעת הגיעה למחנה הזה, חזירי הים במעבדה שלנו התחילו למות". בתחילה, כתבו מחברי המחקר, הם סברו שבעלי החיים מתו מהרעלת מזון. אולם, הם ממשיכים, "נתיחה שלאחר המוות חשפה סימנים חד-משמעיים של דלקת ריאות".


פאליז רכש כמה חזירי ים וחשף אותם לנגיף השפעת. בדיוק כפי שמצוין במאמר, הם חלו בשפעת שהתפשטה ביניהם. כך פאליז ועמיתיו החלו בניסויים שלהם. לאחר שינוי טמפרטורת האוויר ואחוז הלחות, התברר כי העברת הנגיף אצל חזירי הים היתה יעילה ב-5 מעלות צלזיוס. היא נחלשה ככל שעלתה הטמפרטורה, וב-30 מעלות הנגיף לא הועבר כלל. הנגיף הועבר בצורה הטובה ביותר כשהלחות היתה נמוכה, 20%, ולא הועבר כלל כשהלחות הגיעה ל-80%. בנוסף, בטמפרטורה של 5 מעלות צלזיוס, התקופה שבה בעלי החיים הפיצו נגיפים היתה ארוכה ביומיים לעומת טמפרטורת חדר טיפוסית של 20 מעלות. פאליז אומר כי נגיפי שפעת מתפשטים באוויר, בניגוד לנגיפים של הצטננות רגילה המתפשטים בעיקר במגע ישיר, למשל כאשר אנשים נוגעים במשטחים שקודם לכן נגע בהם אדם מצונן או לוחצים ידיים עם אדם שנדבק בהצטננות. נגיפי שפעת יציבים יותר באוויר קר, ולחות נמוכה גם היא מסייעת לחלקיקי הנגיפים להישאר באוויר. זה קורה משום שהנגיפים מרחפים באוויר בטיפות זעירות שנפלטות עם הנשימה שלנו, אומר פאליז. כשהאוויר לח, הטיפות הזעירות סופחות אליהן מים, גדלות ואז צונחות לקרקע. עם זאת, פאליז לא מציע לנו לבלות את כל החורף בחממה כדי להימנע מהידבקות בשפעת. האסטרטגיה הטובה ביותר, לדבריו, היא לקבל חיסון נגד שפעת. לא ברור מדוע בעלי חיים שהודבקו בנגיף הפיצו נגיפים במשך זמן ארוך יותר ובטמפרטורות נמוכות יותר בהשוואה לבני אדם. לא נמצא כל הבדל בתגובה החיסונית שלהם, אולם אחת האפשרויות היא שדרכי הנשימה העליונות שלהם קרירות יותר, וזה מגביר את יציבותו של הנגיף השוכן שם. חוקרי שפעת אומרים שהם שמחים לקבל סוף סוף נתונים מבוססים בנוגע לעונתיות של השפעת. "זו היתה עבודה נהדרת וחיונית", אומר ד"ר טרנס טאמפ, מיקרוביולוג בכיר ב-Centers for Disease Control and Prevention-. מקולרס אומר שחש סיפוק לראות משהו משכנע על עונתיות השפעת: "זה היה מאמר מעניין מאוד, הראשון שנעשה בגישה מדעית אמיתית כדי לענות על שאלה קלאסית שאנחנו עוסקים בה כבר שנים רבות". ואילו פאליז שמח ששם עין על המאמר שהזכיר את חזירי הים: "לפעמים כדאי לקרוא ספרות ישנה", אמר.