מדוע נשים אומללות יותר מגברים?

מאז יצאו לשוק העבודה, הנשים הרבה פחות מאושרות ביחס לגברים וב-40 השנים האחרונות הלך פער האושר וגדל - כך כותב ה"ניו יורק טיימס", ומדווח הארץ. בשנה שעברה עשתה קבוצת חוקרים דבר מעניין בתחום שנקרא מחקר חלוקת זמן. במקום לשאול אנשים מה הם עושים במשך היום, כפי שנהוג לעשות בסקרים מאז שנות ה-60 שאלו החוקרים גם איך הרגישו הנשאלים במהלך כל פעילות. האם היו מאושרים? האם היה להם מעניין? האם היו עייפים? לחוצים? שלא במפתיע, היו לנשים ולגברים תשובות דומות בנוגע למה שאהבו לעשות (לבלות עם חברים) ולא אהבו (לשלם חשבונות). ואולם היו כמה פעילויות שהניבו תגובות מאוד שונות מבני שני המינים, בעיקר אחת מהן: גברים נהנו להיות עם הוריהם, ונשים נהנו מזה רק מעט יותר מעשיית הכביסה. [u]עוד כתבות על זוגיות ואושר בגיל המבוגר[/u]
[u]
נקמה זוגית בגיל השלישי
[/u]

[u]
המתכון לאושר בגיל המבוגר: אהבה וידידות
[/u]

[u]
התמודדות המבוגרים עם המציאות המשתנה
[/u]

[u]
צומת חייהם
[/u]

[u]
זוגיות מאוחרת - כך עושים זאת נכון
[/u]
אלן קרוגר, כלכלן מפרינסטון שעבד עם הפסיכולוגים בצוות המחקר, טוען שיש הסבר פשוט להבדל. עבור נשים, בילוי זמן עם הוריהן הוא כמו עבודה, בין אם הן עוזרות להם לשלם את החשבונות או לתכנן ארוחה משפחתית. "גברים רואים בזה הזדמנות לשבת על הספה ולראות משחק פוטבול עם אבא שלהם", אמר קרוגר. ממצא מטריד זה הוא רק חלק קטן מתמונה גדולה יותר: נראה כי פער האושר בין גברים ונשים הולך וגדל. שני מחקרים חדשים, המבוססים על שיטות מאוד שונות, מסיקים דברים דומים. בטסי סטיבנסון וג'סטין וולפרס, כלכלנים מאוניברסיטת פנסילווניה (שהם גם בני-זוג) בחנו נתונים היסטוריים. בתחילת שנות ה-70 דיווחו נשים על רמת אושר גבוהה במעט מאשר גברים. כיום, הם התחלפו ביניהם. מאז שנות ה-60 הקטינו גברים את הזמן שהם בילו בפעילויות שאינם אוהבים. הם עובדים פחות ומבלים יותר. בה בעת, נשים המירו את עבודות הבית בעבודות בתשלום וכתוצאה מכך הן מבלות עדיין הרבה זמן בפעילויות שאינן אוהבות. לפני 40 שנים, אישה ממוצעת בילתה 23 שעות בשבוע בפעילות לא נעימה לה, 40 דקות יותר מגבר ממוצע. כיום, הפער הוא 90 דקות לרעת הנשים. נשים מבלות יותר זמן בעבודה בתשלום ופחות זמן בעבודות הבית מאשר לפני 40-30 שנה, ואולם מה שהשתנה מאז בצורה חריפה יותר, ואולי מסביר את התרחבות פער האושר, הוא שנשים צריכות לעשות הרבה יותר דברים משעשו בעבר (כולל לעזור להוריהן המזדקנים). הן לא יכולות להספיק הכל, ולכן רבות מהן חשות שהן לא עומדות במטלות. קרוגר מצא כי הזמן הממוצע שנשים השקיעו בניקוי אבק נפל חדות, למרות שלא היו פריצות דרך בטכנולוגיית ניקוי האבק בעשורים האחרונים. המסקנה היא שהבתים בזמננו מלוכלכים יותר וניתן לשער כי האבק הזה משפיע לרעה יותר על אושרן של הנשים מאשר על אושרם של הגברים. סטודנטית של סטיבנסון תמצתה את הבעיה בצורה הבאה: המטרה של אמה בחיים, לדבריה, היא שיהיו לה גינה יפה, בית מטופח וילדים טובים שהצליחו בבית הספר. "גם אני רציתי את זה, בערך, אבל גם רציתי קריירה ושתהיה לי השפעה על העולם". פער האושר מתחיל כבר בגיל התיכון. עם הירידה בשיעור הפשיעה, הארכת תוחלת חיי הסבים ושפע הגאדג'טים, מתברר כי תלמידי כתה י"ב ממין זכר מאושרים יותר מבעבר - 25% מהם מאוד מרוצים, לעומת 16% ב-1976. 22% מהתלמידות בנות גילם מאושרות כל כך, בדומה לשיעור שהיה בשנות ה-70. כשסטיבנסון ניסתה להסביר את התופעה, היא הסבירה את "תיאוריית המהממת". התיאוריה מבוססת על מאמר של שרה רימר ב"ניו יורק טיימס" מאפריל, שבו סופר על קבוצה של בנות עשרה מרשימות ביותר במסצ'וסטס. הבנות קיבלו ציונים גבוהים יותר מהבנים, שיחקו בקבוצות ספורט, סייעו לנהל את ועד הסטודנטים ואף התנדבו בקהילה. ולמרות זאת, אחת מהן, שציוני הפסיכומטרי שלה היו מושלמים, אמרה כי עדיין יש עליה ועל חברותיה לחץ להיות "מהממות בלי להתאמץ".


סטיבנסון בת ה-36 הסבירה: "כשהייתי בתיכון, להיות מהממת היה הדבר הכי חשוב, וזה לא פחות חשוב היום. זה אפילו חשוב יותר. עכשיו נשים מקדישות לזה יותר זמן, ואני לא מבינה מאיפה יש להן זמן בימינו". שני המחקרים הם חלק מזרם של מחקר אודות האושר שנראה בשנים האחרונות. אין ספק כי למחקר יש מגבלות. אושר הוא דבר סובייקטיווי מאוד. אחת הסיבות שנשים דיווחו על היותן מאושרות לפני שלושה עשורים, על אף שסבלו מהפליה רבה יותר, היא שהשאיפות שלהן היו קטנות יותר, אומרת סטיבנסון. רבות השוו עצמן רק לנשים אחרות, ולא לגברים. אבל אין זה אומר שחייהן אז היו טובים יותר. כל זאת רק מדגיש עד כמה מהפכת השיוויון בין המינים עדיין לא שלמה. למרות שנשים נהרו בהמוניהן לכוח העבודה, החברה האמריקאית עדיין לא התמודדה עם השינויים בצורה מלאה. למשל, בארה"ב אין עדיין חופשת לידה בתשלום. מדיניות הממשלה איננה הבעיה היחידה. בתוך המשפחה, גברים עדיין לא למדו איך לשאת בחלק הוגן בנטל משק הבית. הם מבלים יותר זמן מול הטלוויזיה ובטלפון.