מדריך חדש: משפחה ירוקה

אם הנכד מגיע לביקור ותוהה למה בקבוקי הפלסטיק שלכם נשלחים לפח ולא למתקן המחזור או מה גורם לכם להביא עשרות שקיות ניילון מהסופר, כנראה שאין לכם ברירה אלא להצטרף למהפכה הירוקה, ולו רק כדי להיראות מעודכנים. מובן שיש לכך סיבות טובות בהרבה - שמירה על כדור הארץ, למשל - כדי שאותו נכד יוכל להמשיך לנשום אוויר נקי גם כשיגדל ולצאת עם נכדיו שלו לפיקניק ביער ירוק. הספר "משפחה ירוקה - 101 דרכים לעולם ירוק יותר" של ענת לב-אדלר, שיצא לאחרונה בהוצאת "ידיעות ספרים" (עם הקדמה של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן), בא להזכיר לנו שעולם ירוק הוא האחריות של כולנו, ושבאמצעים ביתיים פשוטים ניתן לשמור על איכות הסביבה ובאותה הזדמנות לחסוך בהוצאות כספיות. גם אצל לב-אדלר, כותבת מדריכים בנושא בית, משפחה ותרבות הפנאי ועיתונאית ב"ידיעות אחרונות", זה הגיע מהילדים, חיילים מסורים, לדבריה, בצבא ההגנה על הסביבה. "התחלתי למצוא בבית פתקי תזכורת שהם השאירו", היא מספרת, "במטבח היה פתק בנוסח, 'נא להכניס את הסנדוויצ'ים לבית ספר לקופסה ולא לשקית ניילון', בחדר האמבטיה, 'נא לסגור את הברז כשמצחצחים שיניים' ובשירותים, 'נא להוריד את המים בידית החסכונית'. כשהחלטתי לארגן את כל החוקים החדשים במחברת לשימוש ביתי, הבנתי שיש צורך במדריך, שיזכיר גם בבתים אחרים מה כן ומה לא ואיך מנהלים את חיי היומיום בצורה ירוקה". בניגוד לילדים שגדלים לתוך המסרים הללו, למי שגדל בעולם של תיעוש ושל כיבוש השממה כערכים חיוביים, של "סובי סובי ממטרה" ושל "נלבישך שלמת בטון ומלט", התנהלות ירוקה מצריכה שינוי בתפישה ובהרגלים. כיוון שגם קל ופשוט יותר להשליך בקבוקי פלסטיק, ניירות וקליפות של ירקות לאותו פח, להתניע את הרכב גם כשצריך להגיע לרחוב הסמוך ולהפעיל את הממטרות בצהריים, מדובר בשינוי שמחייב טרחה מסוימת. אבל משבר המים, ההתחממות הגלובלית המתבטאת כבר היום באסונות טבע, זיהום האוויר והנחלים שגובים קורבנות בנפש מוכיחים שיש צורך בשינוי, והוא חייב להתרחש בכל בית. "זו מהפכה מחויבת המציאות", אומרת לב-אדלר. "היא התחילה בשני העשורים האחרונים, ושיאה עוד לפניה. "נכון שקצת קשה להסתגל. נדרש פה שינוי באורחות החיים ובהלך המחשבה, אבל המאמץ לא גדול. כמו שאנחנו מסגלים הרגלי אכילה חדשים כדי לשמור על הבריאות, כולנו, בלי הבדלי גיל, צריכים לסגל הרגלי חיים חדשים עבורנו ועבור הילדים והנכדים שלנו. זו אחריותנו להשאיר לדורות הבאים עולם שאפשר לחיות בו".


לדבריה, אי אפשר לצפות מהרשויות שיעשו את כל העבודה. "הן שמו את כלובי המחזור, אבל אנחנו אלה שצריכים להכניס לתוכם את בקבוקי הפלסטיק. הן דאגו לפחי מחזור נייר, ואנחנו צריכים לשים בהם את הניירות ואת העיתונים הישנים. מבחינת הרשויות הדברים נעשים, למרות שיש כמובן עוד עבודה רבה ואנחנו בישראל רחוקים מהמצב האופטימלי הקיים באירופה, ששם יש חמישה סוגי פחים ליד כל בית, לזכוכית, לנייר, לפלסטיק, למתכת ולאשפה אורגנית". הספר מספק טיפים ירוקים הנוגעים לכל תחומי החיים, בבית ובגינה. כשמדובר בבישול, לדוגמה, מומלץ לבשל בסיר סגור, השומר את האנרגיה ומצמצם את צריכתה ב-30 אחוז, חוסך גז וחשמל ומחמם פחות את הסביבה. את המקפיא רצוי למלא, כדי להקל על פעולתו ולחסוך בחשמל. מדיח הכלים יעזור בחיסכון במים, כי השימוש בו חסכוני משמעותית על פני רחיצת כלים ידנית. במקלחת כדאי להתקין ברזים שמגבירים את לחץ המים, הגורמים לחיסכון של 60 אחוז בתצרוכת המים, למרות שזרם המים הוא אותו זרם. כדי לחסוך בשימוש באבקות כביסה ובמרככים המזהמים את מי התהום ממליץ הספר לעבור לתכשיר טבעי בשם "אגוז כביסה", פרי שמשמש לכביסה בסין ובהודו. ניתן להשיגו בחנויות טבע, והוא יכול להחליף בהצלחה את תכשירי הכביסה הכימיים. הוא מספיק לשתי כביסות, ואחר כך ניתן לטמון אותו באדמת הגינה או בעציצים לעידוד הצמיחה. את האשפה האורגנית, קרי שיירי פירות וירקות (לא בשר), קליפות ביצים, שקיות תה משומשות, פרחים שקמלו ואפילו ענפים וגזם מהגינה, כדאי להפריד משאר סוגי האשפה ולהכין ממנה קומפוסט תוצרת בית לדישון הגינה (הספר מכיל הסברים מפורטים), העדיף על חומרי דישון כימיים ומזהמים. ואם בגינה עסקינן, מומלץ להמעיט בכיסוח הדשא. ככל שהוא גבוה יותר, הוא משמר בתוכו יותר לחות וזקוק לפחות השקיה. במסגרת הטיפים למי שרוצה ללכת רחוק יותר בתחום הירוק, מוצע להתקין מערכת לניצול המים האפורים בבית, כלומר אלה ששימשו לרחצה (ולא מי ביוב), לצורכי השקיית הגינה, או קולט סולארי בחצר לחימום מי הרחצה, הפועל על קרני השמש. תוך שלוש שנים תוכלו להחזיר את ההשקעה הכספית במתקן כזה באמצעות החיסכון בחשבון החשמל, ואף למכור את עודפי החשמל שתייצרו לחברת החשמל. ואם לא ידעתם, גם קניות משולחות רסן פוגעות באיכות הסביבה. הצריכה המוגזמת מביאה לריבוי של מפעלים מזהמים, לצורך בשינוע סחורות וכיוצא באלה פעילויות, שאינן מועילות לכדור שלנו. "לא כל קנייה היא נחוצה", אומרת לב-אדלר, "וצריך לשקול היטב מה אנחנו קונים סתם כי בא לנו ומה באמת צריך. אם קונים, אפשר בחנויות יד שנייה, או להחליף בגדים וצעצועים עם משפחות אחרות. בגד או נעל שנפרמו אפשר להביא לתופרת או לסנדלר, שכבר שכחנו מקיומם. חשוב לנסות ככל האפשר לעבוד עם מה שיש, זו המשמעות של מחזור ושל מחדוש, שהוא מושג חדש בתחום איכות הסביבה".
"משפחה ירוקה - 101 דרכים לעולם ירוק יותר", מאת ענת לב-אדלר, הוצאת "ידיעות ספרים", 78 שקל

עוד על איכות הסביבה:

הגינה המזמינה: להתעורר לקול ציוץ הציפורים

ספר חדש: 100% טבעי