מדריך חדש: צמחי מרפא בשימוש ביתי

כוס מיץ רימונים ליום, הימנעות מחלב פרה ופעילות גופנית יומיומית הם אבני היסוד של בריאות טובה על פי ההרבליסט דוד קפאח, שהוציא לאחרונה ספר רביעי בסדרה "טבעי - צמחי מרפא בשימוש ביתי" (בהוצאה עצמית). קפאח עצמו, בן 74 ובריא כמו שור, הוא דוגמה חיה לתקפות ההמלצות שלו. "לא הייתי אצל רופא המשפחה כבר חמש או שש שנים", הוא מספר. "כשהוא רואה אותי ברחוב הוא מבקש, 'אולי תיכנס פעם, לפחות להגיד שלום'". הטיפול בצמחי מרפא הוא צורת הריפוי העתיקה ביותר המוכרת כיום, וצמחי המרפא השונים משמשים כבסיס לרבות מהתרופות הקונבנציונליות. ארון התרופות של הטבע הוא גדול ומגוון, ומרכיביו מרפאים מחלות על ידי חיזוק הגוף ותמיכה בכוחות הריפוי הפנימיים שלו. העסק פשוט למדי. כל מה שצריך הוא, אחרי שמבררים מה טוב למה, לרכוש את הצמח בחנות טבע או לגדל אותו לבד ואז לקטוף, לחלוט במים רותחים ולשתות. בספריו סוקר קפאח מחלות נפוצות וממליץ על הצמחים המתאימים לריפוין או למניעתן. בספר הנוכחי הוא עוסק במחלות כמו שפעת, אסתמה, סוכרת, אלרגיות למזון, השמנה ועוד. בפרקים נוספים הוא בוחן את הערך התזונתי ואת הסכנות האפשריות במוצרי מזון שונים כמו חלב ומוצריו, ביצים, משקאות דיאט, אומגה 3 צמחית ועוד, ויש בו עצות מעשיות לשימוש בצמחי מרפא לשיפור איכות החיים. קפאח הוא בן למשפחת רבנים ומרפאים ידועה מתימן. "סבו של אבי, יחיאל קפאח, היה הרב הראשי של תימן ושימש גם כמרפא", הוא מספר. "אצלנו זה עובר בגנים, ויש גם היום במשפחה רופאים ואחיות. חלק מהשיטות שאני משתמש בהן מגיעות מאבותיי מתימן או מהרמב"ם. אלה שיטות שהיעילות שלהן הוכחה במשך מאות ואלפי שנים, ואין שום סיבה שלא להשתמש בהן גם היום". לעיסוק ברפואה המשלימה הגיע קפאח רק בגיל 50. עד אז עסק בחינוך וניהל מפעל. הוא התחיל מלימודי רפלקסולוגיה והמשיך בדמיון מודרך, שיאצו, ביו-אנרגיה ורפואה סינית, עד שהתמקד בצמחי המרפא. כיום הוא מעביר סדנאות וקורסים לתזונה נכונה ולצמחי מרפא ומנהל מרפאה לריפוי טבעי בירושלים. שימוש בצמחי מרפא, תזונה נכונה והתרחקות מהכימיקלים שמציעה הרפואה הקונבנציונלית הם לדבריו הערובה לחיים ארוכים וטובים. "רבים מאיתנו פוחדים להזדקן", הוא כותב בפרק על הארכת תוחלת החיים. "מרבית האנשים הזקנים שאנחנו פוגשים נעשים סניליים, חלשים ואומללים. במקום שנביט קדימה בציפייה לתהליך ההזדקנות, אנו חשים פחד הולך וגובר עם כל יום הולדת שאנחנו חוגגים. במקום לראות את שנות חיינו המאוחרות כתקופה של קצירת פירות, של צמיחה ובשלות, אנו חוששים שההידרדרות במצבנו הבריאותי תפגום במידה רבה בחיינו, עד שחיים ארוכים נראים כקללה ולא כברכה".

"רבים מחפשים את מעיין החיים", הוא כותב בהמשך. "למיטב ידיעתי, המעיין קיים רק באגדות. תזונה נכונה, פעילות גופנית והרבה ירקות ופירות הם מעיין החיים". בספר תוכלו ללמוד איך עושים את זה. איך שומרים על בריאות העצם (צמחי הברברית, הדבקה הזיפנית, השינן הרפואי והגואיקום), איך ממגרים את כאבי השלד והשרירים (היפריקום, קוהוש שחור, אגוז מוסקט, ארניקה,פיסידה ופלפלת), איך ממריצים את זרימת הדם (זנתוקסילום, ג'ינג'ר, פלפלת וקינמון) ואיך נלחמים בטרשת העורקים (אוכמניות, קינמון, מרווה, שום, כורכום ועוד). בנוסף, יש מידע על שיפור פעילות המוח, תפקוד העיניים, סוכרת ולחץ דם. את הצמחים ניתן להשיג בחנויות טבע, במצב טרי או מיובש. "החומר הפעיל נשאר בצמח גם כשהוא מיובש. אין הבדל מבחינת הפעילות הרפואית. בסוף כל מאמר אני מציין היכן אפשר להשיג כל צמח. נוטלים אותם בחליטות או במרתח. אם מדובר בעלי הצמח, מוזגים על העלים מים רותחים למשך עשר דקות, מסננים ושותים. אם יש להשתמש בשורש של הצמח, שמים אותו בסיר, מוסיפים מים, מרתיחים במשך עשר דקות עד שמבעבע, מסננים ושותים לאט". ויש גם צמחים שניתנים לאכילה, כמו המלפפון המוכר והחביב, השום, הזעתר, שהוא לדברי קפאח האנטיביוטיקה של הטבע, הפפריקה החריפה העובדת על התקפי לב ועוד. אחד הצמחים האפקטיביים ביותר לדבריו הוא הרימון, וקפאח ממליץ לשתות מיץ רימונים מדי יום. "הוכח מחקרית שהוא מוריד לחץ דם, כולסטרול וסוכרת. ניתן להשיג מיץ רימונים טרי מוכן בבקבוקים כל השנה. אני מאחסן את הבקבוקים במקפיא ומפשיר, וזה טוב כמו חדש". האויב הגדול של הבריאות הוא מבחינתו חלב הפרה ומוצריו. "אני תמיד מזהיר מחלב פרה. הוא מעלה את רמת הכולסטרול, מבריח סידן, גורם לאסתמה ואלרגיות ויש לזה הוכחות מדעיות. חושבים שהחלב מוסיף סידן, אבל זה לא נכון. כדי לקבל סידן עדיף לאכול שקדים ואגוזים ולבצע פעילות גופנית. אם כבר חלב, עדיף חלב עזים שהוא הקרוב ביותר לחלב אם. בספר השני בסדרה יש מאמר גדול על חלב עזים". לסיום מבקש קפאח, שבימים אלה עובד כבר על הספר החמישי, להזהיר מפני שימוש לא נכון בצמחים. "צריך להכיר כל צמח ואת חלקיו, את ההשפעות שלו ואת תופעות הלוואי, אם יש כאלה, ולדעת למי לתת אותו וכמה".