מהם השינויים התקינים החלים בזיכרון עם הגיל

בחיי היומיום, השינויים החלים בזיכרון עם הגיל באים לידי ביטוי בעיקר בקשיים בזכירת שמות ובזכירת אירועים שהתרחשו באחרונה, בחיפושים אחרי חפצים אבודים כמו המפתחות או המשקפיים הנצחיים. בשאלה מה רציתי להגיד או מה רציתי לקחת מהחדר הסמוך, בקושי להתרכז במצבי למידה ובתחושה שהמילה עומדת על קצה הלשון ומסרבת להישלף. כל אחד מאיתנו נתקל בסוגי השיכחות הללו, וכולנו מכירים אותן. באיזה מנגנונים, אם כך, חלים שינויים תקינים עם הגיל?
האטה בתהליכי הזכירה
: תהליך ההזדקנות מאט את מהירות התפקוד של מערכת העצבים המרכזית, ולכן הקצב שבו אנו רוכשים מידע חדש ושולפים מידע ממאגרי הזיכרון, אטי מאשר בעבר. אם נחשוב על הזיכרון כעל מכונית, הרי שבבואנו להתניע את מכונית הזיכרון, נדע שברשותנו מנוע שעוצמתו מופחתת. המכונית נעה לאט, ועלינו להתאמץ יותר כדי להגיב נכון במצבים מסוכנים על הכביש. בנוסף, קשה לנו יותר לבצע שתי משימות במקביל, וכתוצאה מכך זמן התגובה מתארך. המשמעות המעשית של האטת התפקוד של מערכת העצבים היא, שאם אנו רוצים ללמוד תחום חדש, ולא משנה אם זה מחשבים או ספרדית, נזדקק ליותר זמן מבעבר. יכולת הלמידה נשמרת, הקצב ? משתנה. אם אדם מבוגר חושש מפני לימוד תחום חדש, כדאי שישים לב לתנאי הלמידה המתאימים עבורו: האם יש לו צורך ביותר זמן ויותר חזרות? אולי קבוצת לימוד קטנה יותר? שיעורים פרטיים? במרבית המקרים, גם אם קיים קושי, עדיין אין פירוש הדבר שאי-אפשר ללמוד, אלא שמשהו בצורת הלמידה צריך להשתנות. מודעות לכך תעזור לחפש ולמצוא את הדרך הנכונה והיעילה ביותר ללמוד ולזכור מידע שנרכש זה עתה.
עוד כתבות על זיכרון בגיל המבוגר

[u]
זיכרון בחיי היומיום - האם ניתן לשפרו?
[/u]

[u]
אימון קוגניטיבי אישי בגיל המבוגר
[/u]

[u]
הסודוקו ישמור על חדות מוחכם
[/u]

[u]
עשר עובדות שאתם חייבים לדעת על מוחכם המזדקן
[/u]

[u]
אימון המוח: המפתח לחוסן קוגניטיבי
[/u]

[u]
איך לבנות עתודות קוגניטיביות
[/u]

[u]
מחקר: הזזת עיניים מסייעת לשיפור הזיכרון
[/u]

[u]
חדר כושר למוח: תוכנית אימון לתאים האפורים
[/u]

[u]
תזונה עשירה בפחמימות = חשיבה מהירה יותר
[/u]

[u]
דגים משפרים את מהירות וחדות המחשבה
[/u]

[u]
כל מה שרציתם לדעת על שיפור הזיכרון
[/u]

השקעה פחות עמוקה בעיבוד מידע חדש
: מחקרים מראים שבגיל מבוגר, ההשקעה בעיבוד מידע חדש פחות עמוקה. תהליכי עיבוד מידע ההכרחיים לאחסון ולשליפה נכונים, כמו ארגון המידע הנקלט וקישורו של מידע חדש למידע קודם, מבוצעים באופן פחות יעיל. מדוע זה קורה? בין החוקרים יש הסכמה (שזו תופעה נדירה בפני עצמה), כי עם הגיל הולכת ופוחתת כמות המשאבים לעיבוד מידע העומדים לרשותנו. ואומנם, אחת ההשלכות המעשיות של השינויים בזיכרון עם הגיל היא, שככל שהמטלה תובענית יותר, כך מורגש קושי גדול יותר בתפקוד הזיכרון.
ירידה בריכוז
: הריכוז הוא תנאי הכרחי ללמידת מידע חדש ולזכירתו. כאשר דעתנו מוסחת מסיבה כלשהי לא נקלוט את המידע ? ולכן גם לא נוכל להיזכר בו. בגיל מבוגר חלה ירידה בריכוז וגורמים כמו מתח, רעשים או הרגשה גופנית לא טובה מפריעים בקלות רבה יחסית לתשומת הלב.
שינויים באיברי החישה
: עם השנים חלה לעתים קרובות ירידה בתפקוד החושים: הראייה, השמיעה, הטעם, הריח והמישוש. שיעור הנזקקים למשקפיים עולה מאמצע החיים, ובגיל מבוגר יותר חלה ירידה משמעותית בשמיעה. הירידה בחושים, ובעיקר זו שבחושי הראייה והשמיעה, פוגמת ביכולת לרכוש מידע חדש: היא עשויה לגרום לנו לקליטת מידע חלקי או מוטעה מבלי שנהיה אפילו מודעים לכך. וכזכור, אם לא רוכשים את המידע, אי-אפשר לאחסן אותו, ובוודאי לא לשלוף אותו. למרבה המזל, קיימות כיום אפשרויות רבות לפצות את החושים שנפגעו בעזרת מכשירי עזר שונים, ועם זאת, לא כולם נעזרים בהם. הסטטיסטיקה יכולה להרגיע. שני אחוזים בלבד מהמבוגרים בגיל 65 סובלים מהפרעות בזיכרון שמצביעות על מחלות דמנטיות. כל האחרים: המחפשים את החפצים האבודים, או השואלים את עצמם אם כיבו את הגז או אם נעלו את הדלת, ואלה שאינם מסוגלים להיזכר בשמה של מגישת החדשות בטלוויזיה ? שייכים לרוב הבריא. בגיל תשעים הסטטיסטיקה משתנה לרעתנו, ושיעור הסובלים ממחלות דמנטיות עשוי להגיע ל-50%. לעומת זאת, אם נאריך ימים ונחצה את קו המאה, נראה שאנחנו מחוסנים גם מפני דמנציה.


[u]
איך נדע אם השינויים בזיכרון תקינים או שאינם תקינים?
[/u] התשובה לשאלה זו אינה פשוטה ואינה חד-משמעית, והיא דורשת סדרת בדיקות בידי מומחים. רצוי לפנות לבדיקה כאשר האדם או בני משפחתו מרגישים שחל בזיכרון שינוי הפוגע בתפקוד הרגיל של האדם או ביכולתו לנהל חיים עצמאיים. גם דאגה רבה מצדיקה פנייה לבדיקה. למי לפנות? כמעט בכל מחלקה נוירולוגית בבית-חולים גדול בארץ, פועלת קליניקה לזיכרון, שניתן לפנות אליה כדי לקבל הערכה על הזיכרון באמצעות בדיקות נוירולוגיות או פסיכונוירולוגיות. ההערכה תכלול גם סקירה מפורטת של ההיסטוריה הרפואית של האדם, בדיקות של המצב הגופני והנפשי ובדיקות מעבדה שונות. תשובותיך לשאלות הבאות עשויות לעזור לך לאתר שינויים בזיכרון, אשר מצדיקים פנייה לבדיקה: * האם אני מתקשה לאחרונה לבצע משימות הדורשות סדרה של פעולות (למשל הפעלת מערכת DVD או בישול)? * האם יש לי בחודשים האחרונים בעיות, שלא היו לי בעבר, בהתמצאות בזמן או במרחב? האם, לעתים קרובות, קשה לי לזהות את מקום הימצאי, גם אם הייתי בו פעמים רבות, או שאני מתקשה לדעת איזה יום היום ומהו התאריך? * האם אני מתקשה לקבל החלטות פשוטות, שעד לפני זמן לא רב לא הטרידו את מחשבתי כלל, כמו באיזו שעה לצאת מהבית כדי לא לאחר או איזה מתנה לקנות לנכדים? * האם אני נוטה להתבלבל בנושאים כספיים אלמנטריים? * האם לעתים קרובות קשה לי מאוד לעקוב אחרי התפתחותה של שיחה, ופתאום לא מובן לי במה מדובר? * האם לאחרונה אני מגלה אדישות לנושאים שעניינו אותי רק לפני כמה חודשים? אם ענית "כן" אפילו לשאלה אחת - רצוי לערוך בירור רפואי. במקרים רבים הסימפטומים עשויים לנבוע ממחלות שאינן דמנציה, או שהם תופעת לוואי של תרופות מסוימות, והם הפיכים. טיפול רפואי נכון יכול לשפר את המצב ואת איכות החיים.
לכתבה הראשונה בסדרה -
[u]לחצו[/u]





הספר "חוכמת הזיכרון המעשי - המדריך המלא לאימון ולשיפור הזיכרון" ראה אור בהוצאת אריה ניר. גולשי מוטק'ה יוכלו לקבל אותו בהנחה של 25% ובמשלוח חינם הביתה
. להזמנות: טל': 6557880 - 02 (הוצאת כתר)