מה מדאיג אותנו

צילום: Shutterstock  

כולנו רוצים להיות אופטימיים, קלילים ונטולי דאגות, אבל החיים וגם האישיות שלנו מספקים פה ושם דאגות. הן מלוות אותנו מיום שאנחנו עומדים על דעתנו, אבל לגיל המבוגר דאגות משלו. הבריאות המידרדרת, בן הזוג המזדקן, הביטחון האישי המתערער.

מחקר חדש מעלה שהדבר המדאיג ביותר את בני האוכלוסייה המבוגרת בישראל הוא אובדן של אדם קרוב. 75 אחוז מהנשאלים העידו שהאפשרות שייוותרו ללא האדם האהוב עליהם, היא המדאיגה אותם ביותר. דברים נוספים שהדאיגו, היו, בסדר יורד, קשיים בשמיעה, בראייה או בתנועה, הידרדרות המצב הבריאותי, נפילה, תלות בזולת, שכחה של דברים חשובים. הדבר שמדאיג הכי פחות את המבוגרים, על פי המחקר, הוא מצבם הכלכלי.

המחקר מנתח את דאגותיה של האוכלוסייה המבוגרת בישראל. הוא הוזמן על ידי המשרד לאזרחים ותיקים ונערך על ידי החוקרות עדי מאיר וענת רול מ"מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל" באוניברסיטה העברית, בהנחיית פרופ' הווארד ליטווין. הוא מתבסס על סקר שהקיף 550 נשאלים בני 65 ומעלה, בהם יהודים (ותיקים ועולים) וערבים, שני שלישים מהם נשואים ומעל למחציתם חילוניים.

דאגה, על פי הספרות המקצועית, היא מחשבות ותמונות העולות בצורה בלתי נשלטת ומלאות ברגש שלילי. היא לא מתייחסת בהכרח לעתיד, אלא עוסקת גם בהווה. דאגות הן אמנם חלק ממנגנון המביא לפעולה, אך עלולה להיות להן גם השפעה שלילית, בתחום הנפשי והבריאותי כאחד.

בעולם ערכו מחקרים על דאגות של האוכלוסייה המבוגרת, אך זהו הראשון הסוקר את הנושא בישראל, והשאלונים הותאמו לאוכלוסייה המקומית וכללו גם שאלות הנוגעות למגזר ולרמת דתיות.

באופן לא מפתיע נמצא קשר בין מצב כלכלי ובריאותי טובים לבין מיעוט דאגות ועוד נמצא שנשים דואגות יותר מגברים. נתונים מפתיעים יותר הם שעולי ברית המועצות לשעבר, למרות שמצבם הכלכלי, הבריאותי והחברתי קשה יותר, דואגים פחות ושרמת הדתיות של הנשאלים לא מפחיתה את מידת הדאגה שלהם.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

בין השאר נותחו הממצאים ברמה היישובית ונמצא שכמעט מחצית מהנשאלים מרוצים במידה רבה מהפעילות הקהילתית והחברתית במקום מגוריהם. ההבדל בשביעות הרצון נמצא תלוי במידת ההשתתפות של הנשאל בפעילויות הללו.

הסיבה השכיחה לאי השתתפות בפעילויות חברתיות או התנדבותיות היא מצב בריאותי, שסיפקו כשליש מהנשאלים. אחרים ענו שאינם מעוניינים או שהם מעדיפים לעשות דברים אחרים. קצת למעלה ממחצית הנשאלים הביעו רצון להשתתף יותר בפעילויות חברתיות.

המסקנות המעשיות של המחקר הן שהפחתת דאגה באופן כללי אצל אוכלוסייה מבוגרת תלויה בהפחתת הדאגה מאובדן אדם קרוב ומהבעיות הבריאותיות שלו עצמו. את זאת ניתן לעשות באמצעות הסברה על מניעת מצבים בריאותיים ודרכים להקלה עליהם, שילוב בקבוצות תמיכה, עידוד לפעילות משפרת איכות חיים ועידוד לשימוש בטכנולוגיה מסייעת.