מוזיאון ישראל המחודש: הצצה ראשונה

כמו לא מעט נשים בסביבות הגיל הזה, גם מוזיאון ישראל עבר לרגל יום הולדתו ה-45 מתיחת פנים, ואם נמתח עוד קצת את הדימוי הלא מאוד תרבותי הזה, גם הוסיף שתלי סיליקון במקומות הנכונים. ביום שני הקרוב, 26 ביולי, ייחנך וייפתח למבקרים המוזיאון הירושלמי המחודש, כשהוא גדול יותר, נראה צעיר יותר וגם נוח יותר למשתמש. 100 מיליון דולר עלה השיפוץ המסיבי שעבר המוזיאון, שהובילו משרד האדריכלים אפרת-קובלסקי מתל אביב ומשרד ג'יימס קרפנטר לעיצוב מניו יורק. נוסף לו שטח של 7,800 מ"ר, ושלושת אגפיו, לארכיאולוגיה, לאמנויות ולאמנות ותרבות יהודית, עברו חידוש מבחינה תוכנית וצורנית והם מציגים סדרת תערוכות חדשות לכבוד הפתיחה המחודשת. לרגל האירוע זומנו למוזיאון, כמה ימים לפני הפתיחה, כשברקע ממשיכים הפועלים בעבודות השתילה, הקידוח, היציקה והריצוף האחרונות, 120 עיתונאים מהארץ והעולם. "השיפוץ היה המשימה השאפתנית ביותר בתולדות המוזיאון", הכריז מנכ"ל המוזיאון ג'יימס סניידר. "אנחנו מגשימים היום את החזון של טדי קולק מלפני 45 שנה". מוזיאון ישראל תוכנן על ידי האדריכל אלפרד מנספלד והמעצבת דורה גד ונפתח ב-1965. בשיפוץ הנוכחי, שהחל כבר בשנת 2007, נעשה מאמץ לשמור על הסגנון הקיים ולהעצים אותו. האדריכלית מאירה קובלסקי סיפרה שתכנונו של השיפוץ ארך שמונה שנים. "ניסינו לנהל דיאלוג עם האדריכלות המקורית של מנספלד", אמרה, "ובו בזמן להתחשב בצרכים המוזיאליים העכשוויים, כולל הנגשת המוזיאון לכלל המבקרים". כיוון שכך, כדי להגיע ללב המוזיאון ניתן אמנם עדיין לעלות במדרגות המוכרות של "מעלה קרטר" (שבראשו הוצב הפסל המרשים "היפוך העולם ירושלים 2010" של האמן ההודי אניש קאפור), אך גם לבחור במעבר מקורה, קצר יותר ובעל שיפוע מתון שאינו מצריך מאמץ פיזי רב, המגיע לקומה התחתונה של ביתן הכניסה לתערוכות התלת קומתי. המעבר המקורה לא רק נוח יותר, הוא גם מעוצב למשעי, מואר משני צידיו באור טבעי ובצידו האחד קיר זכוכית, שמים זורמים על קצהו העליון.


לב המוזיאון הוא ה"קרדו", החלל מרכזי המוארך שמשני צידיו אולמות התצוגה. המפלס העליון מוקדש לתערוכות מתחלפות והתחתון לתצוגות הקבע, כאשר כל החללים עברו שיפוץ ומונגשים עתה לנכים ולמוגבלי תנועה. לטובת קצרי הסבלנות וברוח התקופה, קוצרו הטקסטים שלצידי המוצגים והם עתה תמציתיים יותר (ובאים בעברית, באנגלית ובערבית, ובקרוב גם ברוסית). מי שירצה להעמיק עוד, יוכל לעשות את זה בבית מול האינטרנט, מסבירים במוזיאון. הסיור במוזיאון מרתק ללא ספק. באגף מנדל לאמנות ותרבות יהודית אפשר למצוא מבחר מרשים של חפצי יודאיקה, תשמישי קדושה וכתבי יד מקהילות ישראל ברחבי העולם ותיעוד של טקסי החיים היהודיים בכל קהילה. אחד החידושים כאן הוא בית כנסת משוחזר מ-1736, שנוסף לשלושה הקיימים, ומוצאו מסורינאם. כן, גם במדינה הדרום אמריקאית הנידחת הייתה קהילה יהודית, שהגיעה לשם מהולנד. בית הכנסת הסורינאמי הוא לבן קירות וגדל חלונות גדולים ורהיטי העץ שבו מקוריים. ייחודו הוא בחול הלבן המפוזר על חלקים מהרצפה ומסמל את יציאת מצרים. תוספת חדשה לאגף היא גם גלריית התכשיטים היהודיים, שנפרדה מזו של הבגדים המסורתיים ומציגה את הצורפות, שמאז ומתמיד נחשבה לאומנות יהודית, תכשיטים ששימשו כקמעות ועוד. אגף ברונפמן לארכיאולוגיה עבר את השיפוץ האינטנסיבי ביותר. כל הקירות קולפו ועוצבו מחדש, החלל נוצל בצורה יעילה יותר והמדרגות שהיו כאן קודם נעלמו. כאן תוכלו לפסוע במשעולי הזמן, החל בתקופת האבן ועד לתקופה העותומאנית בארץ ישראל. האגף בנוי כנרטיב בן תשעה פרקים העובר דרך מסלול טבעתי, ומתמקד באנשים ובתרבויות שעברו בארץ ישראל. יש כאן מוצגים מתקופת המקרא, מערש שלוש הדתות המונותיאיסטיות ומתרבויות שכנות כמו מצרים, יוון ורומא, וכן שלוש גלריות נושאיות - לתולדות הזכוכית, למטבעות ולכתב העברי הקדום. אחד החידושים הוא תצוגת קבע של האיסלאם והעובדה שבמקום גודש של מוצגים מתמקדים כאן עכשיו במספר מועט של מוצגים מרשימים, שבכוחם לספר את הסיפור.


באגף ספרא לאמנויות בן שתי הקומות יש תערוכות מתחלפות לצד תערוכות קבע. באולם לאמנות עכשווית מוצגת כרגע בין השאר תערוכה מרשימה בשם Still Moving, או "פעימות" שתוצג עד אפריל 2011, הבוחנת את השימוש בתנועה באמצעות מיצבים, וידיאו ארט וצילום. אחת העבודות המרשימות היא זו של המעצב היפני ג'ונייה אישיגמי, שהציב מעין שולחן ענק של סעודה רבת משתתפים לכאורה, עשוי לוח מתכת דק ומתנודד, עליו העמיס עשרות פריטי מזון, צמחים, גלויות רטרו, פרחים מיובשים ואפילו אקווריום קטן עם שני דגי זהב. פיטר קופין האמריקאי, יצר מובייל מתכת ענק של כלי נגינה אמיתיים התלויים סנטימטרים ספורים מעל הרצפה ומרכיבים ביחד תזמורת ג'ז. תנועת המבקרים ביניהם יוצרת תנועה ומעין הד של מוזיקה מאולתרת. האמן המקסיקני קרלוס אמורלס הדביק 15 אלף פרפרים שחורים על קירות לבנים ויצר מראה מאיים ומדהים, המחקה תופעת טבע של מתקפת פרפרים נודדים המתרחשת בארצו אחת לשנה. בגלריית הצילום, שעליה מנצח האוצר הוותיק ניסן פרץ, מוצג לכבוד הפתיחה המחודשת אוסף צילומים נדיר ומרהיב שתרמו נואל ואתל לוין מניו יורק. העתיק בהם צולם בתקופת ראשית הצילום ב-1840 (על ידי ויליאם הנרי פוקס-טלבוט), ויש גם דיוקן של גרטה גרבו שצולם על ידי אדוארד שייכן, צילומים של אלפרד שטיגליץ ועוד. לרגל חגיגות הפתיחה תיערך במוזיאון ובגן שלצידו סדרה של אירועים מיוחדים לציבור ללא תשלום, על פני שבוע ימים בתחילת אוגוסט. בין השאר יהיו מופעים של שלום חנוך, יהודית רביץ ויהודה פוליקר ושל סופרים ואמני מיצג, סדנאות, סיורים תיאטרליים ואפילו מסיבת ריקודים ופסטיבל טעימות יין ישראלי.
עוד על תרבות ובידור:

ביקורת ספר: רוסאורה בשעה עשר

ביקורת קולנוע: כמו יום ולילה


ביקורת תיאטרון: אביב מתעורר

ביקורת ספר: המדריך למצית בתי כותבים בניו אינגלנד

ביקורת קולנוע: פעם הייתי