חזרה לבריאות טובה

מוזיקה משפרת את מצבם של חולי דמנציה

מחקרים כבר הוכיחו שמוזיקה מעוררת אזורים במוח, ומשפיעה לטובה על חולי דמנציה. תרפיסטית במוזיקה: "גם חולה שלא יודע איזה יום היום יכול לזכור את המילים ואת הלחן של שיר הפלמ"ח"
מאת עדי כץ 18/07/17
מוזיקה משפרת את מצבם של חולי דמנציה
מוזיקה מפיגה מתחים והפרעות התנהגות שמלוות את מחלת הדמנציה. צילום: Shutterstock

 

 

זוכרים את שירי הילדות שגדלתם עליהם? גם כאלה שלא שרתם שנים? מתברר שכן, גם כשכל השאר כבר נמחק. השירים מבית אמא, מבית הספר, מתנועת הנוער ומהצבא הולכים איתנו לאורך כל הדרך. גם כשמופיעה דמנציה בגיל מבוגר, כשיכולת הדיבור והביטוי מתדרדרת והקשר עם העולם הולך ומתרופף, הם עדיין שם.

 

מכיוון שכך תרפיה במוזיקה, בעיקר באמצעות שירים ישנים ואהובים, הפכה לכלי טיפולי מרכזי בחולי דמנציה, לרבות במחלת האלצהיימר. היא נעשית בקבוצות או באופן פרטני, בחדר מוזיקה מאובזר בכלי נגינה ובכלי הקשה, או על הכורסה בבית, באלתורי נגינה, בשירה, בריקוד, ולפעמים בהאזנה למחרוזת שירים אהובים בנגן מוזיקה עם אוזניות.   

 

מחקרים לא מעטים מצאו, כי בגלל שהחוש המוזיקלי הוא מהאחרונים לשרוד במוחם של חולי דמנציה, בכוחה של המוזיקה לעורר גם אזורים אחרים במוח. מחקר שערכה ד"ר איילת דסה, תרפיסטית במוזיקה מ"מרכז רמת גן לאלצהיימר ע"ש סטוצ'ינסקי", במסגרת דוקטורט באוניברסיטת בר אילן, העלה שמפגש עם שירים מוכרים שיפר את יכולתם של החולים לתקשר.

 

במחקר השתתפו 16 חולי אלצהיימר במצב בינוני-מתקדם, שקיבלו טיפול במוזיקה פעמיים בשבוע במשך חודש. קבוצת ביקורת שמנתה 14 חולים לא קיבלה את הטיפול. מבחני שפה שנערכו למשתתפים לפני ואחרי הטיפול, מצאו הבדל מובהק בין שתי הקבוצות במדדי השיח.

 

תוצאות המחקר, שנערך לפני כחמש שנים אבל ממשיך להתקיים בשטח גם היום, רק איששו את מה שד"ר דסה מכירה, כמי שעובדת עם חולי אלצהיימר זה 20 שנה וכיום אחראית על מערך הטיפול הרגשי במוסד. "לאנשים בשלב בינוני ומתקדם של המחלה יש קושי שפתי ובעיה של חוסר שקט", היא מסבירה. "טיפולים באמנויות מאפשרים להם לתקשר בכלים עוקפי שפה".

 

 

"מוזיקה מצד אחד מעוררת, ומצד שני מרגיעה"

 

היכולות המוזיקליות והקצביות לא נפגעות גם כשהפגיעה בזיכרון מתרחבת. צילום: Shutterstock

 

 

במערך הטיפול הרגשי כלולה גם תרפיה באמנות ובדרמה, אבל המוזיקה ובעיקר השירים הם לדבריה מהכלים היותר אפקטיביים. "מוזיקה עושה שני דברים מרכזיים", היא מסבירה. "מצד אחד היא מעוררת - כשמדובר באדם דמנטי זה מתבטא בתגובה, בחיבור לזיכרונות, בתנועה. מצד שני המוזיקה מרגיעה - מפיגה חוסר שקט, כאב והתנגדות לטיפול. 

 

"מה שיושב בבסיס ההשפעה הן היכולות המוזיקליות והקצביות, שלא נפגעות גם כשהפגיעה בזיכרון מתרחבת. אפשר לראות אדם שלא מדבר אבל יכול לשיר. השירים נשמרים בראש כתבנית של מילים ומנגינה, כך שגם חולה שלא יודע איזה יום היום, יכול לזכור את המילים ואת הלחן של שיר הפלמ"ח".

 

במוסד שבו היא עובדת, המוזיקה נוכחת בכל זמן ובכל מקום ולא רק במפגשי הטיפול במוזיקה. "שומעים אצלנו מוזיקה בשיעורי ההתעמלות, בזמן הפיזיותרפיה, משלבים אותה בטיפול באמנות ובדרמה", מספרת ד"ר דסה. "יש לנו פסנתר בכל קומה ובכל יום מגיעים נגנים לנגן במחלקות".

 

ולצד כל זה, בעיקר אצל חולי דמנציה שחיים בבית, כדאי מאוד להשתמש במוזיקה גם בחיי היומיום. "המוזיקה היא כלי שכל אחד מהסובבים את החולה יכול לאמץ. יש תכניות הדרכה המיועדות לבני המשפחה ולמטפלים בבית או במוסד, אשר מלמדות איך להשתמש במוזיקה להתמודדות עם הטיפול".

 

כך למשל, ניתן לדבריה להעיר את החולה עם מוזיקה אהובה בבוקר, לשיר לו כדי להרגיע התנגדות למקלחת, לתת מקצבים לפעולות וסתם לשיר ביחד. "שירה מכוונת למקום של קרבה, קשר ואמון ומשפיעה על ההיענות. במקביל, היא מרגיעה גם את המטפל עצמו. היא משנה את כל האווירה".

 

 

"המוזיקה מפיגה דיכאון והפרעות התנהגות שמגיעות עם הדמנציה"

 

חדר טיפול במוזיקה במרכז רמת גן לאלצהיימר, צילום: באדיבות המרכז 

 

 

גם בעמותת עמדא, העמותה לחולי האלצהיימר בישראל, התגייסו להכנסת המוזיקה לחיי החולים, ובשנה וחצי האחרונות מפעילה העמותה את פרויקט "מוזיקה מעוררת לחיים", במסגרות טיפוליות לחולי דמנציה. לדברי הפסיכולוג ד"ר נעם קארש, מנהל הפרויקטים בעמותה, ההשראה לקוחה מפרויקטים דומים בארה"ב ובאירופה, ומהעלייה בכמות המחקרים המראים את חשיבותה של עבודה עם מוזיקה.

 

"נמצא שיש למוזיקה תרומה ייחודית לשיפור במצב רוח ולהפגת דיכאון, חרדה והפרעות התנהגות שמגיעות עם המחלה", הוא אומר. "כשמדובר בשירים מהעבר, מתברר שהם זכורים גם כשהרמה השפתית והקוגניטיבית כבר מאוד נמוכה. אנשים מתחילים לשיר, מדקלמים שירים, רוקדים. הם מתחברים לזיכרונות אותנטיים וייחודיים, למי שהם. מובן שככל שהם אהבו מוזיקה במהלך חייהם, זה משפיע יותר".

 

מה ההסבר להשפעה החיובית של המוזיקה?

 [#middleBanner] 

"מוזיקה משפיעה על אזורים במוח שמפרישים דופמין, סרוטונין ואנדורפינים, חומרים שיוצרים תחושה חיובית ועוררות כללית. עם החשיפה למוזיקה, רואים גם ירידה בפעילות האמיגדלה במוח, הקשורה ברגשות שליליים. בנוסף, יש עלייה במדדים פריפריאליים כמו דופק לב".

 

פרויקט "מוזיקה מעוררת לחיים", שהספיק לזכות במקום השלישי בפרס גליקמן של אש"ל, מתמקד באיסוף מוזיקה המותאמת אישית למטופל, המושמעת לו בנגן MP3 ובאוזניות. "פרסמנו קול קורא לבתי אבות ולמרכזי יום להצטרף לפרויקט", מספר ד"ר קארש, "וקיימנו הדרכות לאנשי צוות על מוזיקה ודמנציה ועל מוזיקה מותאמת אישית.

 

"בהמשך חילקנו 700 נגנים ב-100 בתי אבות ומרכזי יום ותדרכנו את הצוותים איך למצוא את השירים המתאימים, על פי הרקע התרבותי והאישי של החולה. לברר האם יש שירים ספציפיים שאהב, לאתר שירים בשפת האם שלו, שירי מלחמות שהשתתף בהן וכיו"ב.

 

"יש לנו סטודנטים מתנדבים שפיתחו אפליקציה לאיתור שירים מותאמים אישית, ובני המשפחה מתחילים גם לעשות את זה בעצמם עבור החולים. מובן שאם אותו אדם עבר ילדות טראומטית בשואה, הדגש לא יהיה שם. זה לא יוביל לתחושות נעימות והמטרה היא רק להרגיש טוב, לא לעבור תהליך פסיכולוגי".

 

 

"אחרי האזנה למוזיקה החולה יותר תקשורתי ומחובר לעצמו"

 

 

 המוזיקה צריכה להיות מותאמת אישית לחולה, ופרקי ההאזנה צריכים להיות מוגבלים בזמן. צילום: Shutterstock

 

 

להשמעה האישית דרך אוזניות, יש לדברי ד"ר קארש יתרון גם בהפחתת הרעשים החיצוניים והיכולת להתמקד. "הרעיון הוא כמובן לא להצמיד אוזניות לאוזני החולה ולשכוח ממנו לכל היום, אלא להגביל את פרקי ההאזנה ל-20-30 דקות בכל פעם".

 

ד"ר קארש מספר, כי במקומות שבהם הפרויקט פועל, המוזיקה המותאמת אישית הפכה לחלק אינטגרלי מהפעילות - ורואים תוצאות. "יש חלון של זמן אחרי ההאזנה, שבו האדם יותר תקשורתי ויותר מחובר לעצמו. צריך אבל לזכור שלא מדובר על עצירה של המחלה לטווח הארוך".

 

גם נורית שטרוזמן, נגנית חליל צד ותרפיסטית במוזיקה, המטפלת בחולי דמנציה באופן פרטני, נפעמת מכושר ההישרדות המופלא שיש לשירים במוחות שמתנוונים והולכים. כשהחלה לטפל בחולי דמנציה בעזרת מוזיקה, לפני 20 שנה, נתקלה לדבריה בספקנות. "המודעות לנושא היתה מועטה", היא נזכרת, "למרות שכבר אז היו מחקרים שהוכיחו את היעילות. שאלו אותי מה ההבדל בינך לבין אקורדיוניסטית שבאה לנגן לקשישים".

 

בתחילת דרכה עבדה עם קבוצות של חולים במרכזי יום ובבתי דיור מוגן. "מצאתי שאנשים בכל מצב רוצים להיות ביחד, להסתכל זה על זה. המוזיקה מעוררת שיח, פרגון, הקשבה. זו פעילות שמאוד מקרבת ומעצימה".

 

גם שטרוזמן עובדת עם שירים מהעבר, שהם הגשר הטוב ביותר לדבריה לתקופה שבה החולים היו צעירים ופעילים. "זה מזכיר להם מי הם ומה הם עשו. יש היום באוכלוסיה המבוגרת אנשים שהיו ממקימי המדינה, והם מאוד מתרגשים מהחיבור לארץ ולאדמה דרך שירי ארץ ישראל, שירי עלייה".

 

כיום היא מתמקדת בעבודה פרטנית, בבית המטופל, אחת לשבוע למשך שעה. "כאן העבודה קצת אחרת", היא מספרת. "המפגש הוא אינטימי. הוא מתקיים בבית, בכורסה המוכרת, המטופל מרגיש בנוח ואין הסחות דעת. הפעילות כמובן מותאמת למטופל, אם הוא מסוגל לשיר איתי ולנגן בכלי הקשה, או רק להקשיב ולזמזם".

 

 

"המוזיקה מצליחה לחדור לחולים גם בשלב ששום דבר אחר לא מצליח"

 

 "ניגונים חסידיים עושים עבודה מדהימה על חולי דמנציה". נורית שטרוזמן, צילום באדיבותה

 

שטרוזמן גילתה כי ניגונים חסידיים, דווקא אלה העצובים, עושים עבודה מדהימה על חולי דמנציה, ללא הקשר תרבותי. "זו מוזיקה שמייצרת אווירה נכונה וקורים דברים מאוד יפים, לפעמים קטנים, אבל תמיד יש אנרגיה באוויר שעוברת", היא מסבירה. "אני יודעת שזה חודר פנימה, גם בשלב ששום דבר אחר לא מצליח לחדור".

 

איך את מנחה את בני המשפחה להתנהג?

 

"אני מסבירה שהמוזיקה צריכה להיות נוכחת בבית, ולא כמופע או קונצרט, אלא כשפה. לוותר על העכבות של 'לא נעים', ו'אני לא שרה יפה', ופשוט לשיר. אפשר כמובן להשמיע מוזיקה מהרדיו או מהטלוויזיה ויש גם לזה ערך גדול, אבל אין כמו ישיבה אינטימית ביחד, עם מבט בעיניים, החזקה של הידיים ושירה, גם אם המטופל לא מצטרף.

 

"חשוב לעשות את זה בהרבה סבלנות, חום ואהבה ובלי ציפיות. החולה אולי לא יקום ויתחיל לשיר ולרקוד, אבל הוא יכול לנענע את הרגל, לזמזם כמה צלילים, אולי הוא יתחיל לדבר, יעלה זיכרון. מוזיקה מתאימה לכל שלבי המחלה, היא תמיד רלוונטית ותמיד נכונה, אם היא לא מעמיסה או אגרסיבית מדי. נפש האדם תמיד תימשך אליה ותיקח ממנה משהו". 

 

חולי דמנציה מאבדים לדבריה את המוטיבציה לתקשר, כי אנשים סביבם מוותרים עליהם מתוך חוסר אונים, ייאוש, וחוסר יכולת להשתחרר מההשוואה למה שהיו פעם. "אם נתייחס לאנשים האלה כמו שהם היום, ונאפשר להם פעילות מתאימה, עולמות חדשים ייפתחו".

 

מספר חולי הדמנציה, כמו מספרם של בני הגיל השלישי בכלל, צפוי לעלות בעתיד. "אנשים דמנטיים יתפסו מקום מאוד גדול בחברה בקרוב", אומרת שטרוזמן. "אי אפשר להתייחס אליהם כאל מי שאבד עליו הכלח. מגיע להם הטוב ביותר. הם אמנם לא מצליחים לבטא את הרצונות שלהם, אבל אנחנו חייבים לתת להם כל מה שאפשר".  

 

 

המחיר של הטיפול בחולי דמנציה

מחושך לאור: איך להתמודד עם הורה דמנטי

לטפל בהורים המזדקנים

חתונה מרגשת בצל האלצהיימר

שירה בציבור מעכבת אלצהיימר

 

הצטרפו לקהילת בריאות ואורח חיים בריא של מוטק'ה  

 

0  תגובות 0 אהבו


קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בבריאות טובה

כללי הזהב לטיפול שיניים בטוח
בשנים האחרונות חלה עלייה של מאות אחוזים בשכיחות המקרים של פגיעות במטופלים במרפאותיהם של רופאי השיניים....
לקריאת הכתבה
"איבדתי את השמיעה, אבל לא את הקריירה"
לפני שנתיים וחצי, ביום בהיר אחד, חוויתי אובדן שמיעה פתאומי באוזן אחת. מלכתחילה הייתי עם מכשיר שמיעה באוזן...
לקריאת הכתבה
עושים סדר: לוקחים אחריות על התרופות שלנו
החורף כבר כאן, סוער מתמיד, ולאן שלא נביט נראה כי כולם סובלים מצינון קל, וירוסים או שפעת. כדי להקל מעט על...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה