מוכרחים להמשיך לנגן

תזמורת אמריטוס עם הסולנית הדר רימון והמנצח לאונטי וולף במרכז ענב, תל אביב. צילום: יוסף פליישמן

אנחנו רואים אותם לעתים מנגנים בקרנות רחוב. נגנים קלאסיים משובחים, לרוב עולים חדשים, שהיו מבוגרים מכדי להשתלב בתעשיית המוזיקה המקומית. מתברר שלפחות לחלק מנגני הוויולה, הצ'לו, קרן היער והטרומבון, ותיקים ועולים גם יחד, שמצאו את עצמם בגיל מבוגר בלי תזמורת, יש כיום בית.

התזמורת הקאמרית "אמריטוס" (כינוי לפרופסור מן המניין שיצא לגמלאות אך עדיין פעיל), שהוקמה בשנת 2006, נועדה לאפשר למוזיקאים ולנגנים מקצועיים שפרשו, להמשיך לנגן. התזמורת מונה כיום כ-40 נגנים בכלי קשת, נשיפה והקשה, בהם בוגרי התזמורת הפילהרמונית הישראלית והתזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, לצד נגנים עולים וגם נגנים צעירים יותר.

מי שהקים את תזמורת אמריטוס וניצח עליה בשנים הראשונות הוא ד"ר סם זבה, שכיום משמש כמנהל המוזיקלי שלה. זבה בן ה-89, חובב מוזיקה ופסנתרן מילדותו, הגשים את חלום הניצוח רק בשנות החמישים לחייו. הוא עלה לישראל בילדותו מלטביה, בוגר תואר ראשון ושני באמנויות התיאטרון מאוניברסיטת קליפורניה ובעל תואר דוקטור באמנויות מאוניברסיטת תל אביב, בה גם שימש כמרצה. "עסקתי כל השנים בדברים אחרים", הוא מספר, "עד שיום אחד נכנס לי הג'וק של הניצוח. לקחתי את זה ברצינות. למדתי ניצוח אצל פרופ' ריקליס באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב, ואחר כך בחו"ל אצל מנצחים ידועים, כמו ליאונרד ברנשטיין וזובין מהטה".

כששב ארצה הקים תזמורת סימפונית גדולה בחסות ויצ"ו לנגנים יוצאי חבר המדינות, והשלב הבא היה הקמת תזמורת לנגנים שפרשו לגמלאות. "יש לנו הרבה סולנים טובים מאוד שפרשו וחלק גדול מהם מעוניין להמשיך לנגן", הוא אומר. "הם אוהבים את העבודה ואת החוויה של נגינה ביחד.

"ההעדפה שלנו היא לקבל נגנים מקצועיים, אבל כדי להגדיל את התזמורת, הוספנו גם אנשים יותר צעירים, רציניים, שיש להם מידה מספקת של רצון טוב ואהבה למוזיקה. בשבילם אלה חוויה ואתגר לשבת ליד נגן ותיק ומקצועי ולנגן ביחד. העבודה כולה נעשית בהתנדבות, אבל התזמורת ברמה טובה ואנחנו מופיעים בארץ ובחו"ל, בפני קהלים שונים. הופענו בנצרת, בעכו, ובפסטיבל המוזיקה 'קשת אילון', כל מקום והקהל שלו".

המסגרת של נגינה בתזמורת מעניקה לדבריו לנגנים סיפוק מכך שהם יכולים להמשיך ולמצות את יכולתם. "גם מבחינה חברתית זה חשוב. בשנים הראשונות עשינו חזרות אצלי בבית, כי קשה היה למצוא אולם בחינם. בבית יש רוח של ידידות וקרבה, וזה עזר מאוד לגבש את הקבוצה. לפני שנתיים קיבלנו אולם חזרות במכללת לוינסקי. אנחנו עורכים חזרות בימי שישי ויש לנו שלוש-ארבע תוכניות בשנה".

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

היועץ המוזיקלי של התזמורת כיום הוא יעקב מישורי, בעבר נגן קרן ראשי בתזמורת הפילהרמונית הישראלית ומגיש תוכנית הרדיו "קלאסי בכיף" בגלי צה"ל, והרפרטואר כולל יצירות מוכרות ואהובות, מתמקד בעיקר בהיידן, מוצרט ובטהובן אך משלב גם מלחינים בני זמננו. "יש לנו גם קונצרטים שמוקדשים למלחין אחד", מספר זבה. "הקדשנו קונצרט למוצרט, לברהמס והשלישי יהיה על היידן. יש לנו גם סדרה מיוחדת לגמלאים בתל אביב באולם ענב".

למה אתה אוהב לנצח?

"קודם כל, זה מתכון לאריכות ימים וידוע שהרבה מנצחים מגיעים לגיל מופלג, אבל זו כמובן לא הסיבה היחידה. ניצוח זה בעצם כמו נגינה על כלי, רק שהכלי הוא התזמורת, ולתזמורת יש סאונד מאוד מיוחד. היא מורכבת מהרבה סוגי כלים והמוזיקה הכי טובה ומרתקת שנכתבה היא מוזיקה תזמורתית".

הקונצרט האחרון של התזמורת התקיים בדיוק ביום הולדתו ה-90 של זקן הנגנים, הכנר שלמה כהנא. "עלה לו רעיון שהוא ינגן קטע קטן כסולן. ליד הפסנתר ליווה אותו המנצח, וזה היה מאוד יפה ומרגש. אגב, היו לנו גם נגנים בני למעלה מ-90 והיו גם כאלה שניגנו איתנו עד יומם האחרון. אין ספק שהמוזיקה נותנת כוח חדש לחיים".

עוד על תרבות ובידור:

גיבורות של נייר

משמרות את האומנויות המסורתיות

הגענו לגיל שמותר ליהנות