חזרה לקריירה שנייה

מוצאים עבודה בגיל השלישי

מתקשים למצוא עבודה אחרי גיל 50? אתם לא לבד. עמותת 50 פלוס מינוס מסייעת לבני ובנות הגיל השלישי למצוא עבודה ראויה
מאת עדי כץ 26/04/18
מוצאים עבודה בגיל השלישי
דוכן של עמותת 50 פלוס מינוס ביריד תעסוקה בחיפה. צילום: באדיבות העמותה

 

 

 

 

 

יש לכם כישורים, השכלה מקצועית, ידע רב, ניסיון, יחסי אנוש מצוינים, אבל רק בעיה אחת - סעיף הגיל בתעודת הזהות. בתחומי תעסוקה מסוימים אתם נחשבים ל"זקנים" כבר בגיל 40. בהמשך, המצב כמובן רק הולך ומחמיר. אתם רוצים להמשיך לעבוד בשביל הפרנסה, העניין, המשמעות, הסיבה לקום בבוקר. המעסיקים, במקרים רבים, חושבים אחרת.  

 

איציק גנון היה בן 61, כשסגר את עסקיו בתחום שיווק הצעצועים ואבזרי הספורט. גילו דאז יכול להיחשב מבוגר כשמדובר בקריירה שנייה, אבל הוא הרגיש, לדבריו, כמו צעיר חסר מנוח. "התחלתי לחפש עבודה וראיתי שאני שולח קורות חיים ולא חוזרים אלי", משחזר גנון, בן 79 כיום. "התחלתי לפשפש באמתחתי, כדי לגלות מה הבעיה, כי יש לי כמה כישורים לא רעים, עשיתי כמה דברים בחיי, אני איש שיווק מנוסה".

 

איציק גנון בכנס מקצועי של עמותת 50 פלוס מינוס. צילום באדיבות העמותה

 

אחרי שלושה חודשי חיפושים ועשרות פניות ללא מענה, גנון הבין ששוק העבודה סובל מבעיה. "הבעיה נקראת 'גילנות'", הוא אומר, "אפליה על רקע גיל. התחלתי לחקור את הנושא והבנתי שהגילנות היא הגורם המפלה ביותר בשוק העבודה, בארץ ובעולם. כשאתה מחפש עבודה בגיל שלנו, אתה צריך להיות מוכן לדחיות או להתפשר. גם אם היית מנכ"ל, כשכבר נותנים לך משרה, השכר קטן ב-30-40 אחוז ממה שהרווחת בעבר".

 

במקום להתחפר בתסכול, גנון החליט למנף את הבעיה שלו לעשייה ולהקים גוף שיטפל בבלתי מועסקים המבוגרים, את המלה "מובטלים" הוא לא מחבב. "הבנתי שאף גורם ממסדי לא מטפל בבעיה והלא מועסקים המבוגרים זקוקים לליווי, להעצמה ולהכוונה, בעיקר על רקע הקשיים והאכזבות שהם חווים בניסיון להשתלב בעבודה".

 

כך נולדה בשנת 2000, עמותת "50 פלוס מינוס" www.amutat50.org.il, שמטרתה לסייע למי שנחשבים למבוגרים בשוק העבודה, בהם עולים חדשים, להתניע מחדש. העמותה היא גוף התנדבותי, המספק אבחון כללי, תמיכה והעצמה, הנגשת משרות מתאימות וליווי לאורך תהליך החיפוש והקליטה בעבודה. המתנדבים, קבוצה של כ-20 איש, מסייעים למבקשי העבודה בכתיבת קורות חיים ובהכנה לראיונות עבודה ומלווים את מי שפונים ליזמות עסקית עצמאית. במקביל, הם משווקים את מחפשי העבודה המבוגרים למעסיקים רלוונטיים, מסייעים בזימון שלהם לראיונות ומנהלים מעקב מול המעסיק לגבי קבלתם.

 

העמותה מפעילה, בנוסף, מועדון תעסוקתי בשם Job Club, מקיימת סדנאות לחיפוש עבודה בתשלום ומתנדביה משתתפים בירידי תעסוקה למבוגרים. "אני רואה בעמותה בעיקר בית חם", אומר גנון, "אנחנו לא רק מוצאים עבודה. זה הרבה יותר".

 

כנס מתנדבים של עמותת 50 פלוס מינוס. צילום באדיבות העמותה

 

עד לפני שש שנים, זכתה העמותה למימון של הג'וינט ומשרד התמ"ת, אולם כיום היא מתקיימת מתרומות בלבד ולמרות זאת, בשנת 2016 הרחיבה את פעילותה. "עשינו ריסטארט גדול", מספר גנון, "בזכות נמרוד אלון, מנכ"ל העמותה הנוכחי. שינינו כיוונים והקמנו שלוחות נוספות וכיום יש לנו שבע שלוחות ברחבי הארץ שמשרתות מאות מבקשי עבודה מבוגרים".

 

למה בעצם צריך לעבוד גם אחרי הפנסיה?

 

"כי אם בעבר אחרי הפרישה היית יכול לצאת לטייל בעולם, היום גם במקרה הטוב שיש לך פנסיה, אתה לא מסיים את החודש. תוחלת החיים עולה וכשליש מהמבוגרים בישראל חייבים להשלים הכנסה. רק מעטים יכולים להגיד בפנסיה 'הגעתי למנוחה ולנחלה ואני מקדיש את עצמי לתרבות הפנאי'".

 

איזה סוגי משרות אתם מוצאים למבקשי העבודה המבוגרים?

 

"הכול, מצווארון כחול ועד עבודות ניהול. יש עבודות זמניות במשמרות, כמשגיחים בבחינות, למשל, יש היום דרישה לנהגי אוטובוס וחברות ההיסעים מוכנות להכשיר גם בני 50 פלוס, הכנסנו דיילת בת 40 פלוס לאל על. גם מבחינת הגילים, יש לנו מנעד רחב. רק לא מזמן מצאנו עבודה לאדם בן 76. כל אחד שאנחנו מכניסים לעבודה וממלאים משרה, בשבילנו זו גאווה גדולה".  

 

התקדמות בגישת המעסיקים לגיל השלישי

 

דוכן של עמותת 50 פלוס מינוס ביריד תעסוקה בנתניה. צילום באדיבות העמותה

 

לדבר גונן, מאז הקים את העמותה לפני 18 שנה, חלה התקדמות בגישה של מעסיקים לעובדים מבוגרים. "הרבה דעות קדומות נשברו מאז", הוא אומר, "היום המעסיקים הרבה יותר מוכנים לזה. כל מי שעיניו בראשו, יודע שזה טוב לשני הצדדים. גם למעסיק, שזוכה בעובדים מיומנים ומסורים וגם לעובד".

 

המעסיק החדש של אוולין גילינסקי בת ה-64 מנס ציונה שותף לדעה זו. "הוא אומר שמאסה נפשו בצעירים", היא מספרת, "ושלאט לאט יבינו במשק שהעובדים המבוגרים מביאים ניסיון, אחריות ומסירות, שהם לא צריכים להחסיר ימי עבודה בגלל מילואים או ילד חולה. חוץ מזה, אנחנו אנשים ששייכים לדור שלא יודע לזייף ולעגל פינות, שמכיר תודה ומשתדל לבצע כל משימה ב-120 אחוז, כי כך חונכנו".

 

גילינסקי, אלמנה, אם לילדים וסבתא לנכדים, הייתה במשך 30 שנה אשת נדל"ן, ששיווקה פרויקטים חדשים למגורים. כשהגיעה לגיל הפנסיה, פרשה לגמלאות. "כבר בגיל 60 הבנתי לאן נושבת הרוח", היא מספרת, "ואכן, כשהגעתי לגיל הפנסיה, במקום העבודה שלי החליטו שבמשכורת שלי אפשר להעסיק ארבע בחורות צעירות, אז מי צריך אותי, גם אם אני טובה?"

 

נפגעת?

 

"האמת שלא, אני מאמינה שצריך לדעת מתי ללכת. השלמתי עם הרעיון והחלטתי לחפש יעדים חדשים".

היא יצאה לנתיב החיפושים ולמרות שלא הפחיתה מגילה בקורות החיים כפי שיעצו לה חברים, מצאה מספר עבודות במזכירות, תוך שהיא מופתעת לגלות בעצמה יכולות ללימוד תוכנות מחשב חדשות במהירות. כשהמשרה האחרונה שלה, כמזכירה במתנ"ס, התגלתה כתובענית ואינטנסיבית מדי, החליטה לחפש עבודה בחצי משרה וקרוב לבית. "לא רוצה לעבוד מצאת החמה ועד צאת הנשמה", היא אומרת.

 

אבל רצון לחוד ומציאות לחוד והיא לא מצאה את מה שחיפשה. "שלחתי קורות חיים להמון מקומות, היו כאלה שהזמינו אותי לראיון והייתי יושבת בחדר ההמתנה עם שבע-שמונה בחורות צעירות, עד שאמרתי לעצמי, 'עד כאן, אין לך סיכוי'".

 

חברה המליצה לה על "עמותת 50 פלוס מינוס" וכיום היא חובקת משרה חדשה התפורה למידותיה, כמזכירה בפורטל של אנשי מקצוע לוועדי בתים משותפים. "מצאו לי עבודה שהיא כל מה שרציתי", היא מספרת. "ארבע שעות ביום ובמרחק הליכה מהבית".

 

למה חשוב לך להמשיך לעבוד?

 

"קודם כל, כדי לקום מהכורסה ולצאת מהבית, זה הדבר הכי טוב לבריאות ומעולה לתפקוד המוח. יציאה לעבודה מחייבת אותך גם להיראות טוב, להתלבש, להיות מטופחת. נכון שאת בפנסיה, אבל את עדיין חיה. דבר שני, להכיר אנשים חדשים זה לא מזיק ודבר שלישי, לא צריך להתבייש לומר, אנחנו זקוקים לכסף. יש נכדים, יש הוצאות. מהפנסיה, שלי אפילו אותה אין, אי אפשר לחיות ובטח שלא מקצבת הזיקנה של הביטוח הלאומי".

 

מלבד מקום עבודה, היא קיבלה בעמותה כלים חשובים והרבה תמיכה. "הם כל הזמן בקשר איתי. עברתי אצלם סימולציות לראיונות עבודה, עם כל השאלות הקשות וכל מה שהמעסיקים מבקשים לדעת, למדתי לענות בצורה קורקטית, בלי להרבות בפרטים מיותרים. למדתי אפילו איך לשבת נכון בראיון עבודה. גם על קורות החיים שלי הם עבדו, כדי שיהיה כתוב רק מה שצריך. ההתייחסות שלהם מדהימה והכול בהתנדבות. אין ספק שהם עושים עבודת קודש". 

 

אדם שלח קורות חיים ואף אחד לא חזר אליו

 

אדם ברוך מנתניה, גרוש ואב לשניים, בוגר לימודי מינהל ציבורי, אנתרופולוגיה וסוציולוגיה, היה בן 45 כשאיבד לפני כמה שנים את מקום העבודה שלו בחברה למתנ"סים, שם ניהל במשך שש שנים מחלקה בתחום התרבות והפנאי. "החברה סיימה את הזכיינות, וכולנו מצאנו את עצמנו בחוץ", הוא מספר. "התחלתי לחפש עבודה והאמת שהייתי די מבולבל. חיפשתי עבודות בתחום ניהול תרבות ופנאי ושלחתי קורות חיים להמון מקומות. רובם לא חזרו אלי".

  אדם ברוך, שלח קורות חיים ולא חזרו אליו. צילום: באדיבותו

 

למה לדעתך לא חזרו אליך?

 

"אני כמובן לא יכול לדעת בוודאות, אבל ברור שהגיל היה פקטור רציני".

כעבור חודשים ארוכים של חיפוש עקר, ברוך החליט שהכיוון הוא גוף שמסייע למבוגרים במציאת עבודה והגיע לאתר של עמותת "50 פלוס מינוס". "הגעתי לפגישה בשלוחה בנתניה והתרשמתי מאוד מהידע והניסיון שלהם", הוא מספר. "הם לקחו את קורות החיים שלי ושיפרו אותם, הם תרגלו איתי ראיון עבודה והעלו את כל השאלות שצריך לדעת לענות עליהן וזה נתן לי המון ביטחון. גם בנושא הגיל, הם לימדו אותי להתמודד עם השאלות בביטחון".

 

בהמשך, השתתף בכמה מפגשים קבוצתיים בהנחיית אנשי מקצוע. "אלה אנשים עם ניסיון מאוד גדול בשוק העבודה ורכשנו הרבה כלים וידע. עשינו משחקי סימולציה של ראיונות עבודה וגיליתי שאני יודע להתמודד יותר ממה שחשבתי. הפידבקים שקיבלתי, הן מהמנחה והן מהמשתתפים, גרמו לי בהחלט להרים את הראש. אבל גם מעבר לזה, המתנדבים בעמותה לא מוותרים לך. הם מתקשרים אליך, שולחים הודעות ופרסומים ונמצאים במעקב מתמיד. מבררים מה קורה, איך התקדם, איך היה הראיון, עוזרים לנסח ולשפר כל מיני רעיונות".

לאחרונה נשאו המאמצים פרי וברוך התקבל לעבודה, כמאמן מנחה בחברת "מעגלי תעסוקה". "אני עובד בחברה ששייכת ללשכת העבודה", הוא מסביר, "הם מפנים אלינו דורשי עבודה, בהם מבוגרים, ואנחנו מנחים אותם בהליך חיפוש העבודה.

"מצאתי את עצמי במקום שיכול לתת לי המון ידע ובמקביל מאפשר לי לעזור לאחרים. מגיעים אלי אנשים שחיים מהבטחת הכנסה ואני עובד איתם על שאיפות, חזון ומטרות ונותן כלים וביטחון למצוא עבודה. אני מאמין שהתהליך שאני עצמי עברתי יכול לתרום לאחרים ושמח שאני חלק מהפרויקט הזה, שהוא גם סוג של שליחות".

לדברי ברוך, המפתח לשינוי ביחס לעובדים מבוגרים, נמצא בידי החברה כולה. "החברה בכלל והמעסיקים בפרט", הוא אומר, "רואים באנשים מבוגרים אוכלוסייה שהיא קצת עייפה וזו טעות גדולה ופספוס מאוד גדול. צריך בגילאים האלה לתת לאנשים קצת פוש ולעודד, כדי לנצל את ההון האנושי הזה לטובת כולם".

קריירה חדשה בקעקועים בעשור השישי לחיים

בן ה-96 שלא מפסיד אף אימון בחדר כושר

"כל עוד אהיה מסוגל, אמשיך לרוץ"

לחיות עד 150 שנה? זה אפשרי, אבל לא בטוח שכדאי

"הים הוא סוג של פילגש, אנחנו מכורים"

אפשר גם לשמור על כושר - בלי לצאת מהבית

גילו את גלישת הסאפ בגיל 50+ והתאהבו

 

 

הצטרפו לקהילת הצעות עבודה של מוטק'ה

 

 

 

1  תגובות 0 אהבו


התמונה של תגונה
Sara6577 25/11/18
המעסיקים במדינה הזו מתייחסים באופן מזלזל לעובדים מעגל גיל 50 וזה ממש מזלזל. מישהו יכול להביא לי טיפים למציאת עבודה בגילאים הללו?
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בקריירה שנייה

"לפגועי נפש בגיל השלישי יש משבר כפול"
כבר 20 שנה סופי קרקובסקי, 60, נמצאת בסניף בת ים של עמותת אנוש - העמותה הישראלית לבריאות הנפש, שמספקת שירותי...
לקריאת הכתבה
היוזמה במשטרה שדואגת לגמלאים
כשניצב משנה מירית מזרחי, ראש מחלקת תכנון, פיתוח ומשאבי אנוש במשטרת ישראל מדברת על הפנסיונרים של המשטרה,...
לקריאת הכתבה
בגיל 60 להפוך לדיילות קרקע
אנחנו אוהבים להגיד את המשפט "גיל זה רק מספר", אבל האמת היא שעבור לא מעט מקומות עבודה 50 פלוס הוא מספר...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה