חזרה לחדשות היום

מורים יקרים, מגיע לכם יותר

איך קרה שבמדינה מתוקנת, דווקא המורים נמצאים בשולי המועסקים בחברה? גדעון רייכר קורא לציבור להתייצב לצד מי שמופקדים על חינוך נכדינו. רייכר מתרגז
מאת גדעון רייכר 24/09/17
מורים יקרים, מגיע לכם יותר
צילום: Shutterstock

 

 

המורים, בניגוד לעבר, נדחקים יותר ויותר לשולי המועסקים בחברה ובמשק הישראלי. פועל נמל עב שרירים הלוחץ על מתגי המנוף, משתכר משכורות המקבילות לחמישה מנהלי בתי ספר עם עשרות שנות ותק. עובד בחברת החשמל המעפיל אל הגבהים זוכה למשכורות המאפשרות לו לרכוש שתי דירות ויותר.

 

לעומת כל אלה, המורים כבר עשרות שנים נדחקים לשולי המועסקים בחברה. מדוע? הרי בלעדיהם לא ניתן יהיה בכלל לנהל חיי חברה מתוקנים ותרבותיים. הם המופקדים על האוצר היקר ביותר שלנו, ילדינו ונכדינו. כיצד קרה שדווקא הם, המורים, לא מצליחים לזכות במה שמגיע להם לכל הדעות?

 

אולי יש לתלות את הקולר במנהיגיהם. אחד מהם ממתין למשפטו, ואילו רן ארז, מנהיג ארגון המורים, דבק בכיסאו כמעט שנות דור והישגיו, לכל הדעות, דלים ומעטים. הוא עצמו, כמורה לחינוך גופני לשעבר (בזמני כינו אותו "המורה להתעמלות") התוודה לפני זמן קצר בנוכחות מצלמת האולפן של רינה מצליח בגילוי מקפיא דם ומעורר פלצות. כאשר ישב מנהיג המורים  באולפן והתבקש לייעץ למורים חדשים במקצוע, כיצד להנהיג משמעת בכיתה, הישיר פניו למצלמה ואמר באלה המילים:

 

"השיטות הולכות ומשתנות... אני זוכר כאשר הייתי מורה בשנה הראשונה, שאלתי מורה אחר מיהו הילד הבעייתי ביותר בכיתה. אמרו לי את שמו, הרצל, והוסיפו: הילדים כולם בכיתה שלו על השולחנות ועל הכיסאות". 'הרצל בוא הנה מיד', כך מתרפק על הזיכרון המחנך הדגול, יורשו של מקרנקו האגדי, "אמרו לי איזה ילד... בא אלי, נתתי לו שתי סטירות לחי"...

 

 

הגיעה העת לרענן את הנהגות המורים

 

נטפלים למורים על ימי החופשה הרבים, אבל למה לא אומרים כלום על השכר הזעום? צילום: Shutterstock

 

 

כך מסביר המחנך בעברית דלה עד לכאב את שיטות החינוך שנקט בהן. עצוב. זו העצה אותה נתן למורים חדשים במקצוע. לעומת זאת לא היטיב בהרבה עם שכרם הדל. הגיעה העת לרענן את הנהגות המורים. להציב בראשן מחנכים דגולים יותר, וגם להתייצב באון ובגאון לנוכח משרד האוצר ושרי הממשלה והעומד בראשה, ולזעוק בקול גדול את זעקתם של המורים בישראל.

 

אלה שעבודתם קשה מנשוא, אלה העומדים על רגליהם לנוכח ילדים רבי אנרגיה ולעיתים תזזיתיים, להטמיע בהם ערכים ודעת וגם להנהיג כללי משמעת תקיפים. התמהיל הזה מורכב מאוד. כל העת נטפלים למורים על ימי החופשה הרבים שלהם, יטיבו לעשות המלעיזים אם יצמידו את שכרם לפועלי הנמל וחברת החשמל.

 

מקצוע ההוראה חייב להרים את ראשו בגאווה, ויש כמובן ליצור תנאים שיגייסו למקצוע המפרך רבים וטובים המוקירים את רגליהם ממנו.

 

 

עוד ברייכר מתרגז

 

  

פניות לגדעון רייכר - sheder@bezeqint.net

 

 

ומה מרגיז אתכם? הצטרפו לפרלמנט של מוטק'ה

 

0  תגובות 0 אהבו


קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בחדשות היום

האם החיסון נגד שפעת לא יעיל בגיל השלישי?
מדי שנה מושיטים את זרועותיהם מאות אלפי קשישים ומתחסנים כנגד מחלת השפעת, וחיוך של נחת עולה על שפתיהם. הם...
לקריאת הכתבה
אם כל הסיוטים: תחבורע ציבורית
אנחנו נוהגים לשאת את ראשינו בגאווה וקובעים ביהירות: אנחנו עם סגולה, אין כמונו בסביבה. האמנם? ואולי הגיע...
לקריאת הכתבה
מר בנימין נתניהו, קבל כבר החלטה
ראש הממשלה בנימין נתניהו חוזר ומצהיר: כל עוד הפלשתינאים לא יכירו במדינת ישראל, לא ננהל איתם משא ומתן...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה