מותחן מסחרר מהחיים

כתוביות הסיום של הסרט "ארגו" מספרות כי נכון לעכשיו טוני מנדז חי עם משפחתו במרילנד. מנדז, סוכן סי.איי.איי. בעברו שהתמחה בחילוץ אנשים ממצבי ומוקדי מצוקה, הוא האיש - על פי הסרט - שהגה והוציא לפועל תוכנית מסמרת שיער (והזויה, המוכיחה שוב כי המציאות עולה על כל דמיון) לחילוץ שישה דיפלומטים אמריקנים ששירתו בשגרירות ארצות הברית בטהרן ב-1979, והצליחו להימלט ממנה כשאנשיו של חומייני השתלטו עליה ולמצוא מקלט בבית השגריר הקנדי. אמנם אחרי הקרנות הבכורה של הסרט טענו גורמים קנדיים כי הוא מוטה מאוד לטובת הסי.איי.איי. וממעיט מחלקם - והם גם לא ממש התרצו כשבן אפלק, הבמאי והכוכב, שינה את נוסח כתוביות הסיום להדגיש את חשיבותם - אבל בין אם היה בדיוק כך או קצת אחרת, מדובר במותחן מסחרר מהחיים.

אפלק הבמאי יודע לתרגם לשפת קולנוע קצבית וקולחת את הסיפור האמיתי-מומחז הזה. בסרט, הערוך בחיתוכים מהירים, משובצת שורה של קטעי סרטים אותנטיים מהתקופה האמורה (סוף שנת 1979) וממה שכונה לימים "משבר בני הערובה בטהרן", שבו הוחזקו 52 דיפלומטים אמריקנים שנלכדו בשגרירות ארצות הברית כבני ערובה במשך 444 ימים. למעלה משנה. בין קטעי הארכיון אפשר לראות את מי שלימים נהפכו לבכירי השדרים האמריקנים והיו אז כתבים ומגישים צעירים ובועטים (טד קופל, דיאן סויר וטום ברוקואו), את הנשיא דאז קרטר, את המראות המבהילים מרחובות ומרחבי איראן החומייניסטית, הנהפכת לפונדמנטליסטית, קנאית וחשוכה.

שישה דיפלומטים נמלטו מהשגרירות מדלת אחורית ומצאו מקלט במעונו הרשמי של שגריר קנדה בטהרן. על הסי.איי.איי. הוטל לחלצם. טוני מנדז, סוכן שהתמחה בחילוצים שלא מהדלת הראשית, הוגה רעיון לחלצם במסווה של צוות אנשי קולנוע קנדים שבאו לטהרן לחפש אתרי צילום לסרט מדע בדיוני המתרחש במזרח התיכון שהם עושים. לצורך כך נעזר מנדז בידיד, אמן איפור קולנוע הוליוודי ידוע ושמו ג'ון צ'יימברס (אדם לגמרי אמיתי, שכך פעל; בין עבודותיו היה הסרט "כוכב הקופים"), שסייע בעבר לסי.איי.איי. צ'יימברס מצרף למאמץ מפיק בשם לסטר סיגל (דמות פחות אמיתית; מגלם אותה אלן ארקין, המועמד על כך לאוסקר) וביחד הם משיקים סרט פיקטיבי.

הם רוכשים תסריט מטופש של עלילת מדע בדיוני המתרחשת אי שם במזרח התיכון. הם שוכרים משרד וממציאים חברת הפקות פיקטיבית כולל שם, כרטיסי ביקור ומספרי טלפון; יש להם פוסטרים לסרט וסטורי-בורד (לוחות עם איורים להמחשת העלילה והצגתה); הם מפיצים שמועות על הסרט, מלהקים אותו ואף עורכים מסיבה לתקשורת ובה סוג של פרזנטציה בהשתתפות השחקנים שנבחרו לככב בסרט (שלא יהיה). ככה יוצרים אשליה של סרט.

 רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק  

אפלק, כאמור, יצר מותחן מלוטש שאינו מניח לצופה לרגע, עד סופו. העובדה שמדובר בסיפור אמיתי רק מעצימה את המתח. לזכותו גם ייאמר כי באופן בניית הסיפור והצגתו הוא מצליח להאיר באור מפוכח מעט את מאחורי הקלעים של הוליווד (השקרים, הספינים, הכמות שלא תיאמן של תסריטים שמסתובבים שם) ולהדגיש שוב את הפן הלא הירואי והמקרי לגמרי של פעולות חשאיות. במלים אחרות, את העובדה שהרבה פעמים לצד התעוזה, היצירתיות והאומץ, נחוץ גם המון מזל וטיימינג נכון. חבל שממש בדקה וחצי האחרונות של הסרט הוא לא הצליח להתאפק והכניס סצנת קיטש דביקה ומיותרת של הסוכן הגיבור השב הביתה ומתכרבל עם בנו הקטן על הספה. אבל כנראה שאי אפשר לסיים סרט גבורה אמריקני - ודאי לא אחד מהחיים - בלי מכסת סוכרזית-חובה.

שורה תחתונה: מותחן קצבי עשוי היטב, סיפור מדהים ומסמר שיער.

"ארגו", דרמת מתח אמריקנית, מבוססת על סיפור אמיתי. תסריט: כריס טריו, על פי מאמרו של ג'ושוע ברמן "בריחה מטהרן" וספרו של אנטוניו מנדז, "אמן ההתחזות"; בימוי: בן אפלק; צילום: רודריגו פרייטו; עריכה: וויליאם גולדנברג; הפקה: בן אפלק, ג'ורג' קלוני, גרנט הייזלוף. משתתפים: בן אפלק, בריאן קנסטון, טייט דונובן, אלן ארקין, ג'ון גודמן, ויקטור גרבר ואחרים. אורך הסרט: 120 דקות