חזרה לניו אייג'

מותר לפחד, מותר לכעוס

לימדו אתכם לא להביע רגשות, בעיקר שליליים? שחר בן פורת, מחבר "המדריך למרגיש המתחיל", מסביר מה מחיר ההדחקה, ונותן עצות מעשיות
רעיה הנרי 20/07/14
מותר לפחד, מותר לכעוס
מותר לפחד, מותר לכעוס

צילום: Shutterstock  

 

המציאות היא למעשה מה שאנחנו מרגישים. וזה לא חשוב אם אנחנו עשירים או עניים, יפים או מכוערים, צעירים או זקנים. מה שחשוב זה איך אנחנו מרגישים. כי הרגש הוא זה שצובע לנו את המציאות.


אבל בחברה המודרנית הרגש לא מקבל מקום של כבוד. להפך, הוא נתפס כעשב שוטה כזה שיש לגבור עליו ו"להתנהג בהיגיון". ויש לזה מחירים. מחיר אחד גבוה ומוכר במיוחד הוא התחושה שהחיים עוברים על ידינו.


שחר בן פורת, עיתונאי ובלוגר, מנחה סדנאות בשם "חופש להרגיש", כתב על זה ספר: "המדריך למרגיש המתחיל או מה לעזאזל עושים עם כל הרגשות הללו?", שאכן כתוב כמדריך המחולק לפרקים על פי הרגשות ונותן עצות פרקטיות.


איך הגעת לנושא הרגשות?

 

"החינוך שעליו גדלתי לימד אותי שכעס זה רגש שצריך להסתיר, ובתור גבר גם היסטריה זה רגש שאני לא צריך לתת לו מקום. ואני, מאז שאני זוכר את עצמי, הייתי היסטרי מכל מיני דברים, הגיוניים יותר או פחות. החינוך הזה יצר אצלי הרבה קושי, בגלל שהתחלתי להיות מסוכסך עם הטבע שלי. תמיד הייתי אדם רגשי, ולמרות המאמץ להפסיק להיות כזה מעולם לא הצלחתי, רק סבלתי מזה.


"הרבה אנשים מדחיקים את הרגשות שלהם, או לפחות מנסים לעשות את זה. וזה משפיע עלינו משמעותית. יש כאלה שהופכים לקרים ולמרוחקים, אחרים לעצבניים ולחסרי שקט, והרבה חשים פספוס והחמצה. היחס שלנו לרגשות מבוסס על פחד ודעות קדומות. פחד שאם אני אכעס יעלה לי לחץ הדם ואם אני אהיה בחרדה אז אני אחטוף התקף לב. דעות שאומרות שאם אני ארשה לעצמי לבכות - זה לא ייגמר, ואם אני אתחיל לכעוס - לעולם לא יהיה לי שקט".


כדי להשתנות בתחום הזה אני נותן תמיד תרגיל שעזר לי: לעצור מדי פעם במהלך היום, ברגעים משמעותיים ובנאליים, ולשאול את עצמי מה אני מרגיש. אני מפנה את השאלה לבטן, למקום של הרגשות בגוף, שואל ונותן תשומת למה עולה. לפעמים לא עולה כלום, לפעמים יש תחושות ברורות. זה יכול להתחיל בתחושות כמו פתוח או סגור, מכווץ או משוחרר, אך עם ההתמדה לאט-לאט אפשר להרגיש בדקויות שונות של רגשות ולתת להם שמות.


"אני עשיתי את התרגיל הזה בתחילת דרכי במשך מספר חודשים כדי להעמיק את החיבור שלי לרגשות שלי. זו תפיסה הפוכה ממה שאנו רגילים אליה. היא שונה מהחלוקה המקובלת לרגשות שליליים וחיוביים ומהרעיון שעל רגשות צריך להתגבר. זו גישה נטולת מאמץ שאומרת 'בואו נרגיש'. חוזרים קצת להיות ילדים. והחיבור לרגשות יוצר מציאות חדשה. כי רק מי שמוכן לפחד באמת יכול לאהוב באמת.

 

לרקוד את הריקוד הפנימי

משחררים את העבר

משנים אמונה, משנים מציאות

לפתוח דלת לרוחניות

הוכח מחקרית: מראות יפים תורמים לחיזוק המערכת החיסונית

 

 

לקהילת ניו אייג': לחצו

תגובות  1  אהבו 

מסכימה לגמרי עם שחר בן פורת .צריך לתת מקום לכל רגש לא לפחד להרגיש.כי אם אנחנו לא נותנים לעצמנו להרגיש גוף משלם את המחיר על מאבק עם רגש.ולפעמים מחיר מאוד גבוע. רגשות שליליים גם תורמים לנו בהתמודדות ...
מסכימה לגמרי עם שחר בן פורת .צריך לתת מקום לכל רגש לא לפחד להרגיש.כי אם אנחנו לא נותנים לעצמנו להרגיש גוף משלם את המחיר על מאבק עם רגש.ולפעמים מחיר מאוד גבוע. רגשות שליליים גם תורמים לנו בהתמודדות עם מצבים שונים בחיים. אנחנו לא מושלמים זה נכון אבל אנחנו יודעים להר
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בניו אייג'

דברו איתי אחרי החגים: להתמודד עם דחיינות

הסיפור הזה חוזר על עצמו מדי שנה, ואם להיות מדויקים יותר - מדי תשרי. רצף של חגים גורם לנו להתבלבל (כמה פעמים...

לקריאת הכתבה
חטאנו לפנינו: למה אנחנו מרגישים אשמה?

"אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי, העווינו", על פי סדר האלף-בית, הם רק חלק מהחטאים שעליהם מתוודים ביום...

לקריאת הכתבה
תיקון שבועות: לחשב מסלול מחדש

תיקון שבועות הוא המנהג המרכזי אצל יהודיים דתיים בחג השבועות. מדובר במנהג עתיק שבמסגרתו לומדים תורה בלילה,...

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה