חזרה להחיים הטובים

מחווה למלחין יחזקאל בראון, מנפילי המוסיקה הישראלית

במלאת לו 85 ייערך במוצאי שבת ערב מחווה למלחין ולמורה למוסיקה יחזקאל בראון, האיש שיצירתו נעה בין הלחנת שירי ביאליק להלחנת שיר השירים, ממוסיקה לקולונע ולתיאטרון ועד הרכבים קאמריים. מאחרוני הנפילים של המוסיקה הישראלית
הילה שמיר 02/02/07
מחווה למלחין יחזקאל בראון, מנפילי המוסיקה הישראלית
במלאת לו 85, ייערך במוצאי שבת קונצרט חגיגי לכבודו של המלחין והמורה למוסיקה יחזקאל בראון באודיטוריום הקונסרבטוריון של תל-אביב. בראון, זוכה פרס ישראל למוסיקה (2001), כתב יצירות שונות - מפזמונים ועד למקהלות, תזמורות והרכבים קאמריים, תיאטרון, קולנוע, בלט וטלוויזיה. הוא פירסם אנתולוגיה של לחנים מסורתיים וכן תרגומי שירה. הוא נולד בברסלאו שבשלזיה ועלה ארצה עם הוריו בגיל שנתיים. אביו היה חבר "צעירי ציון", ואימו, שהיתה גיורת, הלכה אחריו. משפחת בראון התיישבה ברחובות ולאחר מכן עברה לתל-אביב. בראון למד בבית-הספר "תל נורדוי" בכיתה שבה היו גם הסופרים משה שמיר ובנימין גלאי. בתיכון למד בגימנסיה הרצליה, ולאחר השירות הצבאי הצטרף כחבר לקיבוץ משמר העמק. זמן רב התלבט בין הפלחה למוסיקה. אחרי שסיים לימודי מוסיקה באקדמיה הישראלית הוא החל את דרכו בתחום הוראת המוסיקה בסמינר הקיבוצים ובאקדמיה למוסיקה, בה לימד הרמוניה וקונטרפונקט. באמצע שנות ה-70 נסע לצרםת כדי להשתלם בלימודי זימרה גרגוריאנית ועם שובו הפך לפרופסור חבר באונ' ת"א ומאוחר יותר - לראש האקדמיה למוסיקה ולפרופ' מן המניין באוניברסיטה. כיום הוא משמש בה כפרופסור אמריטוס.
התלבטות בין הפלחה למוסיקה
בראון כתב כמאה וחמישים יצירות של מוסיקה תזמורתית, קאמרית וקולית, בהן רבות המבוססות על המקורות כשהוא מתמחה במנגינות יהודיות מסורתיות: "אהבתה של תרזה די-מון" - עשר סונטות מאת לאה גולדברג לקול ולפסנתר, 15 שירי פסח למקהלה א-קאפלה לפי מנגינות יהודיות מסורתיות, "ליל נא-אמון" - אורטוריה למילים של נתן אלתרמן, סונטות, יצירות לרביעיות כלי קשת, ועוד. בראיון סיפר בראון: "המוסיקה התחילה אצלי בהדרגה. עד שחזרתי מן הצבא, לא חשבתי על המוזיקה ברצינות. זה היה תחביב שנעשה רציני עם השנים. התברר לי שיש לי כישורים מוסיקליים שאין לרוב האנשים האחרים. אמא שלי היתה שרה לי בינקותי שירי ערש בגרמנית, ואבי היה שר מנגינות חסידיות. בסביבתי שמעתי גם מוסיקה ערבית וגם את הנשים התימניות, וכן גם את יללת התנים בלילות. אני מניח שביצירותי יש מיזוג בין כל אלה." השילוב הרבגוני הזה הוא שהכשיר אותו לכתוב גם מוסיקה "כבדה" וגם מוסיקה "פופולרית", בין היתר לקולנוע ולטלוויזיה, וכן לבלט. הוא פירסם אנתולוגיה של לחנים יהודיים מסורתיים, אלבום של חזנות ספרדית-ירושלמית, לצד תרגומים לעברית של שירה יוונית קלאסית. בגין השירים העממיים שהלחין: בשערייך ירושלים, ויימלט קין, שבת המלכה, ועוד. ב-2001 קיבל בראון את פרס ישראל למוסיקה. בנימוקיו כתב חבר השופטים: "פרופ' בראון הוא מלחין ואיש תרבות מהמעלה הראשונה. שמו הולך לפניו כמלחין ישראלי רב-תחומי, ויצירותיו מבוצעות בארץ ובכל העולם. פרופ' בראון הוא מלחין רגיש ומלא כנות. מספר יצירותיו התזמורתיות להרכבים קאמריים, לנגינת סולו ולמקהלה מתקרב ל-300. המוזיקה שלו היא שורשית ישראלית, והיא מבוססת במידה רבה על המקורות ועל טקסטים מן התנ"ך.


"בה בשעה שהשתלם בצעירותו במוזיקה גרגוריאנית, וגילה פתיחות להתפתחויות המוזיקה העולמית, הוא השכיל לתרום להעשרת סגנונו האישי, ונשאר נאמן ברוחו להווי הישראלי השורשי, שבו מיזג צלילי מזרח, קנטולציה של פסוקי תהילים ומדרש ואת ניחוח שיר העם הארץ הישראלי. מחויבותו הרבה והעמוקה למסורת היהודית הליתורגית וגם העממית מורגשת ביצירותיו הקוליות. הוא כתב עיבודים רבים לשירים ולניגונים של כמה מסורות יהודיות, ובעיקר של המסורות התימנית, החסידית והספרדית. כמו כן הוא כתב יצירות המתבססות על טקסטים עבריים, על פרקי תהלים, על פסוקים מספרי הנביאים ומספר משלי וכן על שירי משוררים כגון ביאליק, אלתרמן ואיציק מנגר. אמנים מבצעים ומנצחים בעלי שם עולמי מהללים את סגנונו האישי של יחזקאל בראון ומבצעים את יצירותיו בהנאה אמנותית מיוחדת במינה. באישיותו פרופ' בראון הוא סמל האמן הישראלי: הוא אדם צנוע ביותר הניחן ביושר פנימי והשייך לדור המעורה בטבעיות מלאה בחברה הישראלית ובתרבותה, שהוא תורם לה רבות מכשרונו ומעשיר בזאת את חיי המוזיקה שלה." "מאז פרישתי לגמלאות אני כותב הרבה מוזיקה, אך אני עוסק גם בדברים אחרים. אחת הבעיות שלי היא שסקרנותי איננה יודעת גבולות. כך למשל, אני מתעניין במשך כל השנים בצמחים ובבעלי חיים. שנים הייתי שותף בתצפיות בעופות ובספירת עופות דורסים".
ערב המחווה: שפע אמנים
בערב המחווה לבראון, שייערך במוצאי שבת באודיטוריום של הקונסרבטוריון בתל-אביב, יקחו חלק אמנים שונים שינגנו וישירו לקט מיצירותיו. בין אלה: האנסמבל הקולי "קולגיום ת"א" בניצוחו של אבנר אתי, עם הפסנתרנית רות צדי; הזמרת תהילה ניני גולדשטיין; מקהלת הילדים "בת קול" בניצוח ענת מורג ושלישיית "ענבר". בקונצרט יבוצעו גם לחניו ל"שבת המלכה" של ביאליק, היצירה "דברי קהלת בן דוד", מחזור השירים "עזה כמוות אהבה" לפסוקים משיר השירים, שלישייה לפסנתר, כינור וצ'לו, ועוד.
תגובות  0  אהבו 

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בהחיים הטובים

מאבק מוזיקלי ופוליטי: כך תתמודד יובל רפאל בחצי גמר האירוויזיון בבאזל

אוטוטו תעלה יובל רפאל על במת האירוויזיון בבאזל, שוויץ, כחלק מחצי הגמר השני של התחרות. רפאל בת ה-24 מרעננה,...

לקריאת הכתבה
סקס של מבוגרים בפריים טיים. למה לא, בעצם?

 

- "תגיד מתי שכבנו בפעם האחרונה?"

- "מה?"

- "הזדיינו, מתי זה היה? מה, במרס?"

את הדיאלוג הזה ניהלו ארנונה...

לקריאת הכתבה
חתונה ממבט ראשון: סוף סוף זוג מבוגר

במוצ"ש האחרון, אחרי שתי עונות, זה סוף סוף קרה: העונה החדשה של "חתונה ממבט ראשון" (ערוץ 12) נפתחה עם שידוך של...

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה