מחזקים את הגוף

צילום: Shutterstock 

גם אוהבי החורף וההתכרבלות אינם אוהבים את המחלות הנלוות לעונה זו. החורף מביא עימו קור, הקור הזה מכניס אותנו לחללים מחוממים ולא מאווררים, וכך אנו מעבירים וירוסים וחיידקים, דרך דרכי הנשימה שלנו, מהאחד לשני.

תנאים של קור ורטיבות לכשעצמם, דורשים אנרגיה רבה מגופנו על מנת לחממו ועל ידי כך מחלישים את יכולתו להתמודד מפני אורגניזמים זיהומיים. ישנם מי שנדבקים יותר במחלות, ויש כאלה שהמערכת החיסונית שלהם מצליחה להדוף כל מתקפה ולהשאיר את המאחסן (אנחנו) בריא.

בהתחשב במספרם של האורחים האפשריים הבלתי קרואים (חיידקים ונגיפים, טפילים ופטריות), המחלות פוקדות אותנו לעתים נדירות ביותר, ולא במקרה. כמעט כל אדם מצויד במערכת מתוחכמת ויעילה הפועלת 24 שעות ביממה בכל חלק מחלקי גופנו ומבטיחה את בריאותו התקינה. הרשת הזו של תאים ואיברים מגיבה כמעט לאלתר על נוכחותו של כל פולש מחולל מחלה. התזונה, אורחות חיים ותוספי תזונה יכולים לחזק את המערכת החיסונית ולהשאיר אותנו מוגנים מפני המזהמים.

השפעת המצב הנפשי על מערכת החיסון

המצב הנפשי שאנו נתונים בו הוא גורם חשוב שמשפיע על מערכת החיסון שלנו. במצב רוח רע ובמהלך אירועים קשים יש נטייה לחלות ביתר קלות, ואילו במצב רוח מרומם, התנגדות הגוף למחלות עולה. מערכת העצבים המרכזית מפרישה לגוף חומרים כימיים שמסוגלים "לחזק" או "להחליש" אותו. כיום ידוע כי האנדורפינים (החומרים המופרשים כשאנו מאושרים ושבעי רצון) הנקשרים לתאי מערכת החיסון משפרים את פעילותה.

פעילות גופנית מעלה את רמת האנדורפינים, לפיכך גם אם קר וכל רצוננו לשבת בבית המחומם ולראות טלוויזיה - מומלץ מאוד לעסוק בפעילות גופנית המעודדת הפרשת אנדורפינים ומחזקת את המערכת החיסונית.

הקשר בין המוח למערכת החיסונית

ענף ברפואה הנקרא "פסיכו-נוירו-אימונולוגיה" מדבר על הקשר בין המוח, מערכת העצבים ומערכת החיסון, וחוקר את החומרים הכימיים שמיוצרים במוחנו ואת השפעתם על מצב בריאותנו. מעט מהחומרים מוכרים לנו. סרוטונין הוא אחד העיקריים שנחקרו. רמות הסרוטונין אצל אנשים הסובלים מהשמנה נמוכות. חורף וחסר באור השמש מורידים גם הם את רמות הסרוטונין. ירידה ברמתו משפיעה על המערכת החיסונית. להגברת ייצורו ולשיפור ההרגשה מומלץ לשמור על משקל גוף תקין, להיחשף לאור השמש ולהרבות באכילת פחמימות מורכבות.

השפעת התזונה על המערכת החיסונית

 
1. יש להרבות באכילת פחמימות מורכבות, ורצוי מדגנים מלאים - לחם מחיטה מלאה, כוסמת, אורז מלא, חיטה, קינואה, דגני בוקר מלאים, גריסים, קטניות למיניהן וכדומה. מזון זה מספק לנו אנרגיה זמינה, סיבים, ויטמינים ומינרלים. הפחמימות המורכבות מעלות את רמות הסרוטונין ובכך משתפר מצב הרוח ומתחזקת המערכת החיסונית.

האנרגיה הזמינה חשובה לתאים ולאיברים הנלחמים בפתוגנים השונים. הוויטמינים והמינרלים חשובים גם כן להשבחת פעילות המערכת. הסיבים (הנחשבים חומרים פרה-ביוטיים) מגיעים למעי הגס ומגבירים את פעילות החיידקים הפרוביוטיים המחזקים את המערכת החיסונית גם הם.

2. רצוי להפחית אכילת סוכרים פשוטים לסוגיהם - סוכרים פשוטים הם מזון מועדף על ידי הפתוגנים השונים.

3. מומלץ להפחית את כמות השומן בתזונה. שומן מתחמצן בגופנו ומגביר את יצירת הרדיקלים החופשיים הפוגעים בתפקוד המערכת החיסונית.

4. יש לצרוך במתינות שמן קנולה, שמן זית ואבוקדו - אלה יתרמו לגופנו את חומצות השומן החיוניות לתפקוד תקין של המערכות.

5. מומלץ לאכול פעם-פעמיים בשבוע דגי ים צפוני כגון סלמון, מקרל, הרינג וסרדינים. בדגים אלה יש חומצות שומן מסוג אומגה 3 המשפרים את התגובה החיסונית של הגוף ומסייעים במניעת מחלות.

6. חשוב לאכול חלבונים. החלבונים בונים את התאים של המערכת החיסונים (תאי הדם הלבנים). יש להקפיד לאכול מוצרי חלב ובשר דלי שומן. ברזל ו-B12, הנמצאים בקבוצה זו, חשובים לתקינות כדוריות הדם האדומות והעברת חמצן לכל האיברים הקשורים למערכת החיסונית. חסר בהם מעלה את הסיכון למחלות זיהומיות.

7. מומלץ לאכול חמש עד תשע מנות ירק ופרי, מכל הצבעים, ביום. הירקות והפירות מכילים ויטמינים שונים ופיטוכימיקלים (הצבעים של הירקות והפירות כגון - ליקופן, בטא קרוטן ועוד) - כל אלה מתפקדים בגופנו כאנטיאוקסידנטים הנלחמים ברדיקלים החופשיים שפוגעים במערכת החיסונית.

8. פרוביוטיקה. הוכח במחקרים קליניים שתוספת של פרוביוטיקה (פרו = בעד, ביוטיקה = אוכלוסיית החיים) מעלה את כמות החיידקים הידידותיים ומחזקת את היכולת החיסונית של הגוף. ביוגורטים רבים היום ישנה תוספת פרוביוטית.

9. שתיית נוזלים מרובה חשובה מאוד. שתיית מים מאפשרת לכל מערכות הגוף, ובהן המערכת החיסונית, לפעול כהלכה. מומלץ לשתות תה ירוק המכיל פוליפנולים שהוכחו כמסייעים למערכת החיסונית.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

10. פעילות גופנית - פעילות אירובית כמו הליכה, רכיבה על אופניים ושחייה, מעלה את הפרשת האנדורפינים ומשפרת את אספקת הדם והחמצן לאיברים.

11. שמירה על משקל תקין. במחקרים רבים נמצא קשר בין עודף משקל למחלות שונות. עודף משקל מקשה על הגוף להתמודד עם "הפרעות" לפעילותו התקינה.

תרופות סבתא ותרופות עממיות

1. מרק עוף, "האנטיביוטיקה של הסבתא", הוכח כבר גם במחקר קליני כיעיל לעזרה בריפוי שפעת. המרק החם ומזונות נוספים נחשבים למזונות מחממים ברפואה הסינית, העוזרים לגוף להתמודד עם מחלות הקור. מזונות מבושלים, קטניות, ירקות מפקעות שורשיים (כגון גזר, צנון, לפת, סלק אדום, תפוח אדמה, שורשי חזרת, ארטישוק ירושלמי) וירקות כגון דלעת, קישוא, כרישה וקולורבי. לפי הרפואה העממית מומלץ להוסיף למרק שום, בצל, פלפל או קארי. מומלץ לחמם גם פירות דוגמת אגס ותפוח עץ ולהוסיף ציפורן, קינמון או זנגוויל.

2. מרקחות "סבתא". לכאבי גרון - עם הופעת הסימנים הראשונים להכין תמיסה של 3% מלח לימון במים ולגרגר כל שעה במשך היום. אפשרות נוספת: 1 ספל תה מרווה עם 2 כפות חומץ ו-1 כפית מלח - לגרגר אחת לחצי שעה.
אפשר גם לגרד בצל גדול בפומפייה, לסנן להוסיף למיץ הבצל כף דבש, חצי לימון סחוט וכף קוניאק ולקחת כף כל שעתיים. למצבי שפעת - ניתן להרתיח מים ולהוסיף מקלות קינמון ודבש ולשתות.

צמחי מרפא

• אכיניציאה - צמח מרפא המשמש למניעה ולטיפול בזיהומים שמקורם ויראלי או חיידקי תוך חיזוק כללי של מערכת החיסון.

• פרופוליס - חומר המיוצר על ידי דבורים משרף הנאסף מפרחים וגזעי עצים. מכיל חומצות אורגנית וביופלאבנואידים - עוזר להקלה בהצטננויות, לשפעות ולדלקות גרון.

• פרחי הסמבוק - מקובלים לשימוש כתה נגד הצטננות, חום וכאבי גרון.

• אסטרגלוס - משפר את המערכת החיסונית ובכך מחזק את התנגדות הגוף למחלות.

ארומתרפיה - שמנים ארומתיים לעיסוי

שמן המופק מפלפל שחור ידוע בתכונות לשיכוך כאבים, חיטוי וחימום ולכן יעיל במצבי הצטננות ושפעת.
שמן המופק מעלי אקליפטוס.
שמן מנטה, לבנדר, בן אזוב רפואי, ברוש, ריחן, מליסה ורוזמרין.

תוספי מזון

ויטמינים כביטא קרוטן, C ו-E ומינרלים כסלניום, אבץ ומנגן - משפרים את התגובה החיסונית. הוספתם בכמוסות שנויה במחלוקת וכדאי שתיעשה בהמלצת מומחה, שכן מינונים מופרזים עלולים להזיק. רבים מדווחים על שיפור בתופעות השפעת בשל נטילת ויטמין C, ויש המדווחים שנטילתו מונעת הידבקות במחלות. תוצאות המחקרים הקליניים בנושא זה אינם חד משמעיים. בכל מקרה, אין ליטול יותר מ-500 מ"ג ויטמין C ביום לטווח הארוך.

סיגל פרישמן היא מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבית החולים בילינסון

עוד המלצות לחורף:

מוכנים לסופה

רזים גם בחורף

חיסון טבעי נגד שפעת

בריאים כל החורף