מחיר האטימות

צילומים באדיבות יס דוקו 

במרכז "בלאקפיש", סרטה התיעודי של גבריאלה קאופרת'וייט, עומד סיפורו של לווייתן קטלן בשם טיליקום, אשר ניצוד בצפון האוקיינוס האטלנטי בשנת 1983, ומאז הוא מוחזק בשבי בפארקי שעשועים, תחילה באחד בוויקטוריה שבקנדה ואחר כך, רוב שנותיו, בסי-וורלד האמריקני, ענק פארקי שעשועים המתבססים על מופעי לווייתנים ואקווריומים. סיפורו של טיליקום הוא גם סיפורה של דון ברנשו המנוחה, מאמנת לווייתנים שעבדה בסי-וורלד והותקפה למוות בידי טיליקום ב-2010, וסיפורה של קלטי ברן, מאמנת לווייתנים שעבדה בפארק השעשועים בוויקטוריה והותקפה למוות 20 שנה קודם לכן, ב-1991, בידי טיליקום.

וזה גם סיפורו של ג'ון סיליקה, שנמחץ - וניצל - בין שני לווייתנים בפארק של סי-וורלד ב-1987 ושל עוד כ-30 מאמנים בסי-וורלד שנפגעו במשך שנים במה שקוטלג כ"תאונות". וזה בעם סיפור אטימותם של אנשים שבאופן עקבי, גם כשמידע הובא לידיעתם, התעלמו ממנו, והעדיפו להמשיך לעשות כסף ולהתעלם מהטבע, מבטיחות מאמנים ומטובת בעלי החיים. טיליקום, שנפגע ופגע, הוא גם זה שבסופו של דבר הציף את האמת, ובאופן מרוכז בסרט הזה.

הם נקראים לווייתן קטלן, הם גדולים ונראים מאיימים, אבל האמת היא - כפי שמסביר אחד המומחים בסרט - שמדובר ביונקים מאוד אינטליגנטיים, שאורך חייהם דומה לזה של בני אדם, אשר חיים כל חייהם במשפחות, כשלכל משפחה-להקה התנהגויות משלה וקולות - אם תרצו שפה - משלה. הלווייתנים הללו, בניגוד לשמם, ידידותיים מאוד, יש להם חלק במוח שאין לבני אדם והם בעלי הבנה ותודעה, ידידותיים באופן טבעי ורוצים להיות חברים גם של בני אדם ובכלל, כל התנהגויותיהם מצביעות על מודעות חברתית. השם "בלאקפיש", דג שחור, ניתן להם בידי האינדיאנים שראו בהם בעלי חיים רוחניים מאוד, שלא כדאי להתעסק איתם בגלל כוחם הרב ומהירותם הרבה.

את בעל החיים הזה כולאים לשנים בבריכות בטון מגבילות, קורעים מהסביבה הטבעית ומהמשפחה הטבעית, ומאלפים כשחלק מהאילוף כרוך גם ביצירת עימות ותחרות בין הלווייתנים.

אבל כוחו של "בלאקפיש" הסרט אינו רק בסיפור המזעזע שהוא מציג, אלא באופן שבו הוא עושה זאת, כמותחן מרתק שאין רגע שבו אפשר לשכוח שהכול סיפור אמיתי. הוא נפתח בפסיפס עדויות של מי שהיו בעבר מאמני לווייתנים בסי-וורלד, שחלקם הכירו אישית את הקורבן האחרונה של טיליקום, דון ברנשו. והם מתחילים את הסיפור מהדרך שבה הגיעו לעבודה הזו, מהחוויה הראשונית שלהם עם היונקים העצומים. בישירות פשוטה הם משחזרים התלהבות, רצון, שמחה ואהבה גדולה לבעלי החיים, לעבודה שראו בה דבר נפלא.

במקביל נפתח הסרט גם בדיווחים על מותה של ברנשו, בקטעי עדויות מבית המשפט ודברי מומחים, וכך נע המותחן הזה, בעריכה מעולה, מההתחלה לסוף ובמקביל - מהסוף להתחלה. דייב דופוס, חוקר לווייתנים מומחה, מספק את הדבק - השקוף אולי, אבל המחבר באופן שלא ניתן להפרדה - בין חלקי הסיפור כשהוא אומר בראשית הסרט כי את המקרה של ברנשו צריך לבחון בהקשר של 20 שנה, לא כמקרה יחיד.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

אחד הקטעים מראה מאמן ותיק ומנוסה שמותקף בידי לווייתנה במהלך מופע, איך היא גוררת ומשחררת אותו לסירוגין, מושכת אותו לעומק של שתי אטמוספרות לפרקי זמן גבוליים וחוזרת ומעלה, איך הוא בכל פעם מתנשם יותר בכבדות כשהיא מאפשרת לו לעלות עלפני המים, עד שהוא מצליח להשתחרר מאחיזתה לשניות ספורות שבהן הוא מצליח להגיע לקצה הבריכה בעוד מאמנים אחרים מצליחים לחסום את הלווייתנה השועטת אחריו בעזרת רשת. רק ניסיונו הרב, גם כצוללן, וקור רוחו שנראים בבירור בסרט, הצילו אותו ממוות. אנשי סי-וורלד אמרו שזה "ניצחון השיטה". זהו קטע עוצר נשימה ומפחיד במיוחד, למרות שהוא בעצם נגמר בטוב.

ועוד מובא סיפור על צעיר שנמצא מת על גבו של טיליקום ב-1999, והגרסה הרשמית הייתה על "צעיר מופרע שהתגנב לפארק הסגור, התפשט ונכנס לבריכה לשחות, ומת מתת-חום ומטביעה", אך שורה של מאמנים מציבים שורה ארוכה של סימני שאלה לגבי הגרסה הזו.

ומובא גם סיפורו של אלכסיס, מאמן לווייתנים בלורו פארק בטנריף, שכל הלווייתנים בו הם של סי-וורלד וכל המאמנים עברו הכשרה בסי-וורלד. אלכסיס התאמן 12 חודשים בסי-וורלד והיה המאמן הטוב מבין המאמנים בלורו, וגם הוא נהרג במה שהאתר כינה בתחילה תאונה, אך בנתיחה שלאחר המוות התברר כי היה תקיפה של אחד הלווייתנים.

ולשיאו מגיע הסרט בשחזור-תיאור תקיפתה ומותה של דון ברנשו, כולל קטעי סרטים וסרט מרגעי התקיפה הראשונים, שבו מסבירים ומשחזרים המאמנים מה אירע, מה השתבש, כיצד ולמה, מה עומד מאחורי כל מהלך ומהלך, מובאים קטעים מדו"ח הנתיחה שלאחר המוות וגרסת סי-וורלד - שסירבו להתראיין לסרט - למה שקרה: תחילה טענו שהיא החליקה, נפלה למים וטבעה, ואחרי שצופים שהיו עדים לאירוע סתרו את הדברים, הם טענו שהלווייתן תפס את הקוקו שלה, כלומר הטילו את האשמה עליה.

זהו סרט מאלף, מרתק, מצמרר ועשוי מצוין, שגם מי שבדרך כלל אינם חובבים של סרטי טבע ובעלי חיים לא יוכלו לעזוב.

"בלאקפיש" ערוץ יס דוקו בלוויין, יום ג', 17.12, 22:00. תסריט: גבריאלה קאופרת'ווייט, אלי דספרס, טים זימרמן; בימוי: גבריאלה קאופרת'ווייט; צילום: ג'ונתן אינגלס, כריסטופר טואי; עריכה: אלי דספרס; מוזיקה: גף ביל; הפקה: מנואל ו. אוטייזה, גבריאלה קאופרת'וויט. אורך הסרט: שעה ו-23 דקות