מחסור בוויטמין D - מסוכן יותר משחשבנו
הימנעות מחשיפה לשמש ותזונה חסרה גורמים למחסור בוויטמין D העלול לגרום לבעיות בריאות קשות
עדי כץ
20/02/09

כבר שנים מזהירים אותנו, ובצדק, מהשמש. החשש מסרטן העור העלה את מכירות תכשירי ההגנה והחזיר לשימוש נרחב יותר בגדי ים סגורים עד צוואר, כובעים ושמשיות. רבים נמנעים מחשיפה לשמש, אלא בשעות הבוקר המוקדמות או לפנות ערב.
אבל כך נוצרת בעיה חדשה: חשיפה יומיומית לשמש הכרחית לשמירה על רמה תקינה של ויטמין D בגוף, ובשנים האחרונות התברר שגם מי שחיים בארצות שטופות שמש כמו ישראל, עלולים ללקות במחסור בוויטמין החיוני הזה. סרטן עור אולי לא יהיה לנו אם נמשיך להסתתר מהקרניים האולטרא סגולות, אבל אוסטאופורוזיס, סכרת וטרשת נפוצה אולי כן, וגם סיכויים גדולים יותר ללקות בסרטן השד, המעי הגס והערמונית.
ויטמין D הוא קבוצה של חמש תרכובות אורגניות מסיסות בשומן, המסייעות לשמירה של רמות תקינות של סידן וזרחן בדם. שלא כמו ויטמינים אחרים, הנספגים בגוף דרך המזון, את ויטמין D אפשר לקבל כמעט אך ורק מקרינת השמש. ללא היחשפות לקרניים האולטרא סגולות (UV), בעיקר בשעות שאומרים לנו שהן המסוכנות ביותר, כלומר בצהרי היום, כשהשמש ממש מעלינו, קשה לשמור על רמה תקינה של ויטמין D בגוף.
המחסור לא פוסח על שום קבוצת גיל
אורח החיים המודרני, הסוגר אותנו למשך מרבית שעות היום במקום העבודה ובשלב מאוחר יותר בחיים בבית, מסכן רבים בהתפתחות מחסור בוויטמין תלוי הקרינה הזה. גם בשהייה בחוץ, הערפיח המסנן את קרני השמש, הבנייה הגבוהה בערים והשימוש המוגבר בתכשירי הגנה מקטינים את החשיפה. במדינות רבות נוהגים כיום להוסיף ויטמין D למזונות שונים, בעיקר למוצרי חלב. הוא נמצא במידה מועטה גם בשמן דגים, בדגי מים עמוקים כמו סלמון, מקרל וסרדינים ומעט פחות מזה בביצים ובכבד עוף. מחקר שערכה לא מכבר פרופסור צופיה איש-שלום מהיחידה למטבוליזם של העצם במרכז הרפואי רמב"ם והפקולטה לרפואה בטכניון מגלה שהמחסור בוויטמין D אינו פוסח על אף קבוצת גיל או השתייכות אתנית באוכלוסייה. לדבריה פרופ' איש-שלום, בין תפקידיו החשובים של הוויטמין גם ויסות החלוקה התקינה של תאים בגוף, ולכן מחסור בו עלול לגרום לשכיחות גבוהה יותר של סוגי סרטן שונים, להפרעות בתפקוד המערכת החיסונית ולמחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה וסכרת.

במחקר השתתפו חולים בני 65 עד 89 המאושפזים במחלקות פנימיות. נבדקו 150 חולים, ואצל 106 מהם התגלה מחסור מסוים בוויטמין D. מחסור חמור, העלול לגרום לפגיעה מהירה באיכות העצם, התגלה אצל 25 אחוז מהנבדקים. בסריקות נוספות התגלה מחסור בוויטמין D גם אצל נבדקים צעירים ובריאים יותר, ובהם גברים צעירים שעובדים בתעשיית ההייטק, נשים צעירות ממגזרים שונים ויולדות.
נזק לעצמות, לשיניים ולציפורניים
מיכל רם מ"דיאט קליניק" ברמת אביב, מומחית להפרעות אכילה ולתזונה בגיל השלישי, אומרת שמחסור בוויטמין D אצל חלקים רחבים באוכלוסייה קיים כבר לא מעט שנים, אבל רק לאחרונה עלה למודעות. "בבדיקות הדם הרגילות שנערכות בקופות החולים לא נהגו לבדוק במיוחד את רמת הוויטמין הזה", היא אומרת. "אבל בשנתיים האחרונות, לאחר שהתברר שיש בעיה, החלו להכליל אותו בבדיקה בעיקר אצל חולים ואצל אנשים מבוגרים". רם קושרת את המחסור בוויטמין גם להימנעות מחשיפה לשמש מחשש לסרטן העור, אבל גם להרגלי התזונה של התקופה. "התזונה שלנו היום ענייה בוויטמין D, למרות שמוסיפים אותו למוצרי מזון שונים. בחלב ובמוצריו הוא אמור להתקיים באופן טבעי, אבל כיוון שהוא זקוק לסביבה שומנית, הוא לא קיים במוצרי חלב דלי שומן שרבים צורכים כיום בניסיון לרזות. גם התוספת של ויטמין D בחלב שולית מאוד. אני ממליצה לצרוך חלב עם שלושה אחוזי שומן. זה זניח מבחינת הדיאטה, אבל חשוב מבחינת הוויטמין. חמור יותר מצבם של מי שלא צורכים מוצרי חלב בכלל בגלל רגישות ללקטוז, ובהם מבוגרים רבים שנעשים רגישים ללקטוז כשהגיל מתקדם. הם בוודאי אינם מקבלים מספיק מהוויטמין. "גם דגים לא מספיק נפוצים בתפריט שלנו. אנחנו אוכלים אותם מדי פעם במסעדה, אבל בבית רבים נמנעים מלבשל אותם בגלל התעסקות והריח, מה גם שדגי המים העמוקים כמו סלמון, העשירים בוויטמין D, יקרים יותר מדגים אחרים. סרדינים, שעשירים גם בסידן וגם בוויטמין D, פחות פופולריים היום מבעבר, וזה חבל". אצל אנשים מבוגרים, מעבר למחסור בחשיפה לשמש ולהרגלי האכילה הנ"ל, יש גם בעיה של ירידה ביכולת לספוג את הוויטמין. "גם אדם מבוגר שצורך מזון שמכיל את הוויטמין ונחשף לשמש מדי יום, עלול לסבול ממחסור בוויטמין D בין השאר בגלל נטילה קבועה של תרופות מסוימות".
להקפיד על צריכת ה-D כבר מגיל צעיר
הנזק שגורם המחסור בוויטמין לאוכלוסייה המבוגרת מתבטא בראש ובראשונה בדלדול העצם. "גם השיניים והציפורניים עלולות להינזק ממחסור בסידן שנגרם ממחסור בוויטמין D, אבל הנזק העיקרי נגרם לשלד. מעבר לזה, המחסור יכול להיות גם זרז להופעת מחלות אוטואימוניות. "אחת הבעיות היא שגם כאשר מגלים את החוסר אצל אדם מבוגר, לרוב בבדיקה של צפיפות העצם, ומתחילים לטפל בו, שנים של מחסור בוויטמין עלולות לגרום לכך שהוא כבר לא ייספג בגוף. במקרה כזה יש צורך לתת אותו בזריקות או בטיפות, שנספגות טוב יותר מאשר כדורים. גם מסיבה זו חשוב להקפיד על צריכה מספקת של הוויטמין מגיל צעיר. מי שמקפיד על תזונה סבירה שכוללת פירות, ירקות, דגים, ביצים, מוצרי חלב וקטניות ונמצא בחוץ לפחות 20 דקות ביום, לא אמור להגיע למחסור". ומהי הכמות הדרושה ליום, במקרה שנזקקים לתוסף? את זה יש לחשב לפי משקל הגוף. לדברי רם, הכמות המומלצת לאדם ממוצע גוף היא 800 יחב"ל. מינון יתר עלול להזיק, כי יש סכנה לפגיעה בספיגת ויטמינים ומינרלים חשובים אחרים.
עוד על ויטמינים ובריאות:
גיל המעבר. להתמודד באופן טבעי
כל מה שחשוב לדעת על תוספי מזון
פירמידת המזון הישראלית החדשה
הוויטמינים לחורף נמצאים בפירות ההדר
להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:
פורום ויטמינים ותוספי מזון
פורום אוסטאופורוזיס
המחסור לא פוסח על שום קבוצת גיל
אורח החיים המודרני, הסוגר אותנו למשך מרבית שעות היום במקום העבודה ובשלב מאוחר יותר בחיים בבית, מסכן רבים בהתפתחות מחסור בוויטמין תלוי הקרינה הזה. גם בשהייה בחוץ, הערפיח המסנן את קרני השמש, הבנייה הגבוהה בערים והשימוש המוגבר בתכשירי הגנה מקטינים את החשיפה. במדינות רבות נוהגים כיום להוסיף ויטמין D למזונות שונים, בעיקר למוצרי חלב. הוא נמצא במידה מועטה גם בשמן דגים, בדגי מים עמוקים כמו סלמון, מקרל וסרדינים ומעט פחות מזה בביצים ובכבד עוף. מחקר שערכה לא מכבר פרופסור צופיה איש-שלום מהיחידה למטבוליזם של העצם במרכז הרפואי רמב"ם והפקולטה לרפואה בטכניון מגלה שהמחסור בוויטמין D אינו פוסח על אף קבוצת גיל או השתייכות אתנית באוכלוסייה. לדבריה פרופ' איש-שלום, בין תפקידיו החשובים של הוויטמין גם ויסות החלוקה התקינה של תאים בגוף, ולכן מחסור בו עלול לגרום לשכיחות גבוהה יותר של סוגי סרטן שונים, להפרעות בתפקוד המערכת החיסונית ולמחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה וסכרת.

נזק לעצמות, לשיניים ולציפורניים
מיכל רם מ"דיאט קליניק" ברמת אביב, מומחית להפרעות אכילה ולתזונה בגיל השלישי, אומרת שמחסור בוויטמין D אצל חלקים רחבים באוכלוסייה קיים כבר לא מעט שנים, אבל רק לאחרונה עלה למודעות. "בבדיקות הדם הרגילות שנערכות בקופות החולים לא נהגו לבדוק במיוחד את רמת הוויטמין הזה", היא אומרת. "אבל בשנתיים האחרונות, לאחר שהתברר שיש בעיה, החלו להכליל אותו בבדיקה בעיקר אצל חולים ואצל אנשים מבוגרים". רם קושרת את המחסור בוויטמין גם להימנעות מחשיפה לשמש מחשש לסרטן העור, אבל גם להרגלי התזונה של התקופה. "התזונה שלנו היום ענייה בוויטמין D, למרות שמוסיפים אותו למוצרי מזון שונים. בחלב ובמוצריו הוא אמור להתקיים באופן טבעי, אבל כיוון שהוא זקוק לסביבה שומנית, הוא לא קיים במוצרי חלב דלי שומן שרבים צורכים כיום בניסיון לרזות. גם התוספת של ויטמין D בחלב שולית מאוד. אני ממליצה לצרוך חלב עם שלושה אחוזי שומן. זה זניח מבחינת הדיאטה, אבל חשוב מבחינת הוויטמין. חמור יותר מצבם של מי שלא צורכים מוצרי חלב בכלל בגלל רגישות ללקטוז, ובהם מבוגרים רבים שנעשים רגישים ללקטוז כשהגיל מתקדם. הם בוודאי אינם מקבלים מספיק מהוויטמין. "גם דגים לא מספיק נפוצים בתפריט שלנו. אנחנו אוכלים אותם מדי פעם במסעדה, אבל בבית רבים נמנעים מלבשל אותם בגלל התעסקות והריח, מה גם שדגי המים העמוקים כמו סלמון, העשירים בוויטמין D, יקרים יותר מדגים אחרים. סרדינים, שעשירים גם בסידן וגם בוויטמין D, פחות פופולריים היום מבעבר, וזה חבל". אצל אנשים מבוגרים, מעבר למחסור בחשיפה לשמש ולהרגלי האכילה הנ"ל, יש גם בעיה של ירידה ביכולת לספוג את הוויטמין. "גם אדם מבוגר שצורך מזון שמכיל את הוויטמין ונחשף לשמש מדי יום, עלול לסבול ממחסור בוויטמין D בין השאר בגלל נטילה קבועה של תרופות מסוימות".
להקפיד על צריכת ה-D כבר מגיל צעיר
הנזק שגורם המחסור בוויטמין לאוכלוסייה המבוגרת מתבטא בראש ובראשונה בדלדול העצם. "גם השיניים והציפורניים עלולות להינזק ממחסור בסידן שנגרם ממחסור בוויטמין D, אבל הנזק העיקרי נגרם לשלד. מעבר לזה, המחסור יכול להיות גם זרז להופעת מחלות אוטואימוניות. "אחת הבעיות היא שגם כאשר מגלים את החוסר אצל אדם מבוגר, לרוב בבדיקה של צפיפות העצם, ומתחילים לטפל בו, שנים של מחסור בוויטמין עלולות לגרום לכך שהוא כבר לא ייספג בגוף. במקרה כזה יש צורך לתת אותו בזריקות או בטיפות, שנספגות טוב יותר מאשר כדורים. גם מסיבה זו חשוב להקפיד על צריכה מספקת של הוויטמין מגיל צעיר. מי שמקפיד על תזונה סבירה שכוללת פירות, ירקות, דגים, ביצים, מוצרי חלב וקטניות ונמצא בחוץ לפחות 20 דקות ביום, לא אמור להגיע למחסור". ומהי הכמות הדרושה ליום, במקרה שנזקקים לתוסף? את זה יש לחשב לפי משקל הגוף. לדברי רם, הכמות המומלצת לאדם ממוצע גוף היא 800 יחב"ל. מינון יתר עלול להזיק, כי יש סכנה לפגיעה בספיגת ויטמינים ומינרלים חשובים אחרים.
עוד על ויטמינים ובריאות:
גיל המעבר. להתמודד באופן טבעי
כל מה שחשוב לדעת על תוספי מזון
פירמידת המזון הישראלית החדשה
הוויטמינים לחורף נמצאים בפירות ההדר
להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:
פורום ויטמינים ותוספי מזון
פורום אוסטאופורוזיס
תגובות
0
אהבו
0
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בבריאות טובה
על האש: המדריך המלא למנפנפים
מאי 1948, ה' באייר תש"ח, דוד בן גוריון מכריז על הקמת מדינה יהודית, היא מדינת ישראל - רבבות פורצים ברחובות...
דלי סוכר ופחמימות: מתכונים לסוכרתיים
ב-2006 מחלת הסוכרת הוכרזה על ידי האו״ם כמגיפה כלל עולמית. בישראל ידוע על כ-600 אלף חולי סוכרת מאובחנים,...
נכון או לא נכון? מיתוסים לגבי מזון
האם אבטיח הוא בעיקר סוכר, והאם זה נכון שאשכולית ולימון שורפים שומנים? האינטרנט מלא במיתוסים וברבעי אמיתות...
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות