מחקר חדש: אפליה נגד נהגים מבוגרים

כשמנסים לפרוט את המושג עצמאות, בגיל הזהב ובכלל, אחד המרכיבים המשמעותיים שעולים הוא היכולת לנהוג ברכב פרטי. נכון שתמיד אפשר להיעזר בתחבורה הציבורית או בבן משפחה כדי להגיע לאן שצריך, אבל אין כמו האפשרות לנהוג בעצמך כדי לשמר את תחושת החיוניות, העצמאות וחופש הבחירה. במשרד הרישוי שלטת עדיין, למרות זאת, תפיסה מפלה כלפי אנשים מבוגרים, בהנחה שכשירותם לנהוג צונחת לפתע בגיל מסוים. התוצאה היא שבני 65 ומעלה, שהם כיום ברובם עדיין אנשים פעילים, ספורטיביים ובריאים, נדרשים לחדש את רישיון הנהיגה שלהם מדי שנתיים (ואף לשלם על כך 103 שקלים), בלי קשר למצבם הבריאותי. זאת בעוד שנהגים מתחת לגיל הזה נדרשים לחדש את הרישיון רק אחת לעשר שנים. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה קובע שהחוק המפלה ממשיך להתקיים במדינת ישראל, למרות שאין כל הוכחה לכך שהפיקוח הגילאי על נהגים תורם להפחתת שיעור תאונות הדרכים. תוצאות המחקר, שאחראים לו ד"ר ישראל דורון ואיתי אפטר מהחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה בשיתוף עם עמותת אשל-ג'וינט, המשרד לענייני גמלאים והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הוצגו בכנס האגודה הישראלית לגרונטולוגיה שנערך לאחרונה. המחקר בחן באופן השוואתי וביקורתי את ההסדרה המשפטית של נהיגה בגיל הזהב בישראל ובעולם. עולה ממנו שכיוון שאין הוכחה ברורה לכך שרגולציה חוקית על בסיס גיל תורמת להפחתה בתאונות הדרכים, יש לאמץ הערכת סיכון של נהגים מבוגרים על בסיס שיקול רפואי בלבד. "כמשפטן שחוקר את ההיבטים המשפטיים של תופעת ה'גילנות', כלומר הבנייה חברתית שלילית לזיקנה", אומר ד"ר ישראל דורון, "וכמי שעומד בראש עמותת 'המשפט בשירות הזיקנה', הגיעו אלי לא מעט פניות של בני 65 שהודיעו להם שמעכשיו יצטרכו לחדש את הרישיון כל שנתיים. "היוזמה להחמיר את התנאים לקבלת רישיון וחידושו למבוגרים החלה כבר לפני כמה שנים, ולא בצדק. גם בתקשורת, בכל פעם שמדווח על תאונת דרכים שמעורב בה נהג בגיל מבוגר, מקפידים לציין את גילו ולכנות אותו 'קשיש'. לכן החלטנו לבדוק מבחינה מחקרית את המצב בעולם בנושא, ומצאנו שאין הוכחה שנהגים מבוגרים פחות זהירים. להיפך, הם אפילו זהירים יותר מנהגים צעירים. "משום כך ההמלצה שלנו היא להחליף את השיטה שמגבילה אוטומטית על פי גיל, ולבדוק את המצב הבריאותי תקופתית לכולם, גם לצעירים, כל חמש שנים. נכון שיש בעיות רפואיות שמגבילות את כישורי הנהיגה, אבל הן יכולות להתעורר בכל גיל וחשוב שיהיה שיתוף פעולה עם הממסד הרפואי". ממצאים נוספים שמעלה המחקר הם שקבוצת הנהגים המבוגרים בישראל גדלה באופן משמעותי ביותר ביחס לשאר קבוצות הגיל למרות שעדיין, יחסית למתרחש בעולם המערבי, שיעור הנהגים בני גיל הזהב בישראל נמוך ועומד על 6.9 אחוזים מכלל הנהגים.


עם זאת, די ברור שכאשר נהג מבוגר מעורב בתאונת דרכים מצבו הגופני, שכבר איננו משופר, מביא לפגיעה קשה יותר ולסיכוי גבוה יותר למוות. המחקר מצביע על כך ששלילת הרישיון או אובדן היכולת להמשיך ולנהוג ברכב פרטי בגיל מבוגר מהווה פגיעה קשה ביותר באיכות החיים של המבוגר, בבריאותו הנפשית, בעצמאותו ובנגישות שלו לשירותים חברתיים ורפואיים. לדעת החוקרים, הסדרת נושא הנהיגה בגיל מבוגר חשוב, לאור העלייה בתוחלת החיים והעובדה שהגידול באוכלוסיית המבוגרים מביא לגידול משמעותי במספר מחזיקי רישיונות הנהיגה בגילים הללו. התחזית לעתיד הקרוב היא שבמדינות רבות בעולם קבוצת הנהגים שתגדל באופן המשמעותי ביותר תהיה קבוצת הנהגים בני ה-80 ומעלה. במאמר בנושא, שמפרסם ד"ר דניאל דליות, גריאטר בכיר ב"בית רבקה", באתר של שירותי בריאות כללית, נאמר שמרבית המבוגרים נוהגים היטב ובצורה אחראית. רק מיעוטם מהווה סכנה לעצמו ולזולתו בשל בעיות של שיטיון או ירידה תפקודית משמעותית. ועדיין, למרות שנהגים מבוגרים מעורבים פחות בתאונות דרכים מאשר צעירים, יש לקחת בחשבון שגם מבוגר עצמאי וצלול עלול לסבול מעלייה בזמן התגובה, מבעיות ראייה ומירידה בגמישות, ולכן יש להכיר את גורמי הסיכון ולבחון דרכי התערבות. במקרים שבהם חובה על הנהג לעזוב את ההגה, יש להכיר בכך באומץ, עם כל הצער שבדבר. כדי שתוכלו להמשיך לנהוג אתם צריכים, לדברי דליות, להיות בעלי יכולת מנטלית תקינה, ריכוז ויכולת התמצאות במרחב. רופא המשפחה לא יכול לקבוע כשירות לנהיגה, אבל ביכולתו לזהות גורמי סכנה שיש לקחת בחשבון, כמו נטילת תרופות שפוגעות בערנות. תרופות כאלה יכולות להיות תרופות נרקוטיות לכאב, נוגדי דיכאון, נוגדי פסיכוזה, תרופות הרגעה ותרופות שינה. בעיות רפואיות שעלולות לפגום בכושר הנהיגה הן בעיות ראייה, דמנציה, בעיות עצבים כמו אפילפסיה ופרקינסון, הפרעות בקצב הלב, סוכרת (בעיקר בגלל הסכנה של נפילת סוכר), בעיות מפרקים קשות, בעיות עיניים, נטייה לאירועי התעלפות או דום נשימה והפרעות נפשיות. כדי להעריך בוודאות את כישורי הנהיגה שלכם כדאי שתפנו לאחד המרכזים הקיימים בבתי חולים שעוסקים בבדיקת כשירות נהיגה של מבוגרים עם מוגבלויות או למרב"ד (מכון רפואי לבטיחות בדרכים) של משרד הבריאות. ירידה מהכביש איננה קלה ועלולה לגרור בעקבותיה דיכאון וירידה בפעילות, אבל המודעות לבעיות האלה אצלכם ואצל בני המשפחה היא השלב הראשון בהתמודדות.
עוד על נהיגה בטוחה:

נהיגה בגיל מבוגר: עצות והמלצות

נהיגת חורף: בדקו את המכונית