חזרה לניו אייג'

מחקר: מוזיקה עצובה משפרת מצב רוח

חוששים להאזין לשיר עצוב כשאתם במצב רוח ירוד? מחקר חדש מצא שמוזיקה עצובה יכולה לשמש ככלי תרפויטי להתמודדות, ובכך דווקא לשפר את מצב הרוח
מאת בועז מזרחי 23/02/20
מחקר: מוזיקה עצובה משפרת מצב רוח
חושבים ששיר עצוב יפיל לכם את מצב הרוח? הפוך גוטה (צילום: shutterstock)

 

רגע של כנות: לכל אחד מאיתנו יש כמה שירים ומנגינות שיכולים לגרום לו להזיל דמעה כרעם ביום בהיר. מוזיקה עצובה פורטת על המיתרים הרגישים ביותר שלנו, ומסוגלת לשנות את מצב הרוח מקצה לקצה. לכן המסקנה האינטואיטיבית היא שמוזיקה עצובה מעציבה, ומוזיקה שמחה משמחת.

למה אם כך, שאלו עצמם פסיכולוגים רבים, אנשים ששרויים בעצב נוטים להאזין למוזיקה עצובה? האם הם רוצים לשקוע עמוק יותר במצב הרוח במקום לצאת ממנו? זו הייתה ההנחה המתבקשת עד ממש לאחרונה, שכן ב-2019 פורסם מחקר שסותר אותה. ד"ר כריסטיאן ג'ארט כתב ב-Research - Digest,  מגזין האונליין של החברה הבריטית לפסיכולוגיה, כי "החוקרים מציגים ראיות המצביעות על כך שאנשים בדיכאון אינם מחפשים לשמר את רגשותיהם השליליים, כי אם תופסים מוזיקה עצובה כמרגיעה ומעודדת". המחקר הראה כי לאנשים בדיכאון אכן יש נטייה חזקה להאזין למוזיקה עצובה, אך היא לא גורמת להם להתבוסס בצערם. למעשה, הם דיווחו על רגשות חיוביים יותר לאחר ההאזנה.

החלק שהיה חסר לחוקרים עוסק בשאלה כיצד זה קורה – מדוע דווקא מוזיקה עצובה מסייעת לעודד אותנו? מחקר אחר שפורסם ב- Science Daily -מציג קצה חוט לתשובה אפשרית. המחקר מצא כי קיימת הפרדה בין האופן שבו אנו תופסים את המוזיקה לבין חוויית ההאזנה. לנבדקים בדיכאון הושמעו קטעי מוזיקה עצובים ורגשותיהם נבדקו בכמה פרמטרים. נמצא כי אומנם הנבדקים תפסו את המוזיקה העצובה כטרגית יותר, אך חוויית ההאזנה עצמה, כדברי החוקרים, השרתה בהם הרגשה רומנטית יותר, עליזה יותר ופחות טרגית.

החוקרים מציינים כי האזנה למוזיקה עצובה בשעת דיכאון מעוררת קשת רגשות אמביוולנטית, אך התוצאה הסופית היא שיפור במצב הרוח. המחקר מאיר את קיומם של שני סוגי רגש בסיטואציה המדוברת: רגש אסתטי כלפי המוזיקה, ורגש חווייתי כתוצאה מהאזנה לה. מה בדיוק במוזיקה העצובה מייצר את הפער?.

 

לכתבות נוספות באתר מהות החיים אנא לחצו

 

שואפים להתאים את המוזיקה למזג האוויר הפנימי שלנו

 

כשאנחנו עצובים, שיר שמח פשוט לא יתאים. צילום: Shutterstock

 

כפי שד"ר כריסטיאן ג'ארט טוען, על פי ההיגיון הבריא, האזנה למוזיקה שמחה בשעת עצב היא פשוט לא הגיונית. זהו אך טבעי להימשך למוזיקה שהולמת את הרגש שלנו. אפשר להניח, אם כן, שצד אחד של המשוואה די מסביר את עצמו: אנו נשאף להתאים את האסתטיקה המוזיקלית למזג האוויר הפנימי שלנו באותו רגע.

כדי להסביר כיצד מוזיקה עצובה מעודדת אותנו עלינו להתחקות אחר התהליך הרגשי שאנו עוברים בשעת האזנה למוזיקה, כשאנו שרויים בעצב או בדיכאון. סרטון מבית ערוץ היוטיוב Noisey  מספק הצצה אינטימית לתהליך כזה במצב קיצוני במיוחד – התקף חרדה. אומנם לא מדובר בחפיפה אחד לאחד עם עצבות ומוזיקה עצובה, אבל עדותו החושפנית של ריאן באזיל, עורך במגזין Vice, על התקפי החרדה שלו – וכיצד מוזיקת אמביינט – מוזיקה אלקטרונית אווירתית - מסייעת לו להתמודד – בהחלט שופכת אור על המנגנון ומציגה קווים מקבילים רבים.

איך נראה התקף חרדה? באזיל מתאר: "רגליי מתחילות לרעוד ומחשבותיי לא מפסיקות לדהור. זה כאילו התנתקתי מהמציאות ונכנסתי לעולם בתוך הראש שלי". המקרה הספציפי שהוביל אותו למפגש עם מוזיקת אמביינט היה חמור במיוחד: "חשבתי שאני הולך להישבר ולצאת מדעתי. כשהבטתי על עצמי במראה פניי נראו שונים לגמרי וכמעט הזמנתי אמבולנס". באותו ערב, אובד עצות, נזכר שפעם המליץ לו מישהו על מוזיקת אמביינט והוא החליט לנסות.

 

מוזיקה עצובה מובילה דווקא לאופטימיות

 

מוזיקה עצובה היא לרוב שקטה ורגועה ולכן גם מרגיעה. צילום: Shutterstock

 

"כשאתה בחרדה", הוא מסביר, "חשוב להרגיש מקורקע". הדרך לכך היא באמצעות חוויה חושית מלאה. ככל הנראה, החושים מסייעים לרתק אותנו אל המתרחש בחוץ ובכך להסיט אותנו מההשתוללות הפראית שמתרחשת בפנים. מאפייניה של מוזיקת אמביינט, מסביר באזיל, עובדים על החושים בדרך כזו שמשאירה בדיוק את המקום המתאים למחשבה צלולה. המוזיקה שקטה ורגועה, הרבה יותר קרובה לעצוב על הסקאלה. היא בנויה מצלילים מגוונים עם רווחים נדיבים ביניהם, מה שמעסיק את חוש השמיעה במידה מאוזנת המאפשרת להתרכז בסביבה החיצונית. "בכל פעם שאני מאזין למוזיקת אמביינט, הצליל הכללי של סביבתי הופך לבהיר אך שליו, מה שעוזר להחזיר אותי למציאות", אומר באזיל.

התהליך שמתאר באזיל קשור לחוויה החושית הספציפית למוזיקת אמביינט. האסתטיקה שלה פועלת על המוח באופן שמרגיע אותו. כך, מוזיקה שנמצאת איפשהו בין ניטרלית לעצובה מסייעת להוציא אותו מהתקף חרדה. ואולם, למוזיקה יש כלים נוספים מעבר לחוויה החושית. במאמר נוסף ב-Research Digest  מציג ג'ארט מחקר שמסביר מדוע אנשים נמשכים למוזיקה עצובה כשהם עצובים. במקרה זה החוקרים לא בדקו רגשות, אלא ערכו מעין שאלון העדפות. הנבדקים למעשה תיארו במילים שלהם מה עובר עליהם כשהם עצובים ומאזינים למוזיקה עצובה.

החוקרים גילו מספר תשובות שחזרו על עצמן. למשל השאיפה להתאים את המוזיקה למצב הרוח, במטרה לעבד את הרגשות במקום להיפטר מהם. או הצורך לעורר נוסטלגיה וזיכרונות הקשורים למושא העצב. חלק טענו כי למרות שהמוזיקה עצובה הם מצאו בה מסר של תקווה. אחרים השתמשו במוזיקה לצורך פורקן רגשי, והיה מי שנעזר בה כהסחת הדעת ההולמת ביותר, שכן מוזיקה שמחה פשוט לא התאימה. חלק אף ראו במוזיקה אלמנט המחבר לאנשים ספציפיים או לחוויה האנושית ככלל.

התיאורים הללו מתכתבים עם המחקר שהראה כי קיים הבדל בין הערך האסתטי לערך החווייתי של המוזיקה, וכן עם אפקט מוזיקת האמביינט של ריאן באזיל. מוזיקה עצובה, עושה רושם, משמשת כצינור שדרכו אנו עוברים בשעת משבר ויוצאים מעודדים יותר. בתוך הצינור אנו יכולים לעבור חוויה חושית, רגשית, חברתית ואפילו רוחנית. אבל תהא הכניסה אשר תהא, מוצא אחד לצינור – מוזיקה עצובה מפחיתה את הווליום של הרגשות השליליים ומשאירה אותנו רגועים ואופטימיים יותר.

 

לקריאת הכתבה באתר מהות החיים לחצו בבקשה כאן

 

10 דקות ביום לשיפור הבריאות: מדיטציה למתחילים

שלח לי שקט: איך להשיג רוגע בחיים?

12 החלטות בריאות לשנה החדשה

0  תגובות  אהבו

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בניו אייג'

"הקורונה נתנה לנו לגיטימציה להיות בחוסר מעש"

יש לא מעט אנשים שעוסקים במקצועות הטיפול ההוליסטי ועובדים בחדר טיפולי בביתם. שמחה ניניו (66) מתל מונד לקחה...

לקריאת הכתבה
ימי קורונה: טיפים של מומחים להתמודדות עם המשבר

טיפים להתמודדות עם פחד וניצול נכון של הזמן:

הטיפים של איילת שחר עזר, מאמנת ומרצה בגישת NLP:

1. עודף...

לקריאת הכתבה
מחקר: מוזיקה עצובה משפרת מצב רוח

 

רגע של כנות: לכל אחד מאיתנו יש כמה שירים ומנגינות שיכולים לגרום לו להזיל דמעה כרעם ביום בהיר. מוזיקה...

לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה