מטריות לפני הגשם

צילומים: Shutterstock 

"שנינו יחד תחת מטרייה אחת" שרה להקת הנח"ל, וקיבעה לנצח את מעמדה של המטרייה בפנתיאון הדימויים הרומנטיים, שמתחתיה זוג חבוק וקצת רטוב מגשם חינני. אלא שהמטרייה - ששמה בא לה מהמילה מטר - הרבה לפני שנהפכה לאביזר חיזור טקטי, הייתה ונותרה אמצעי להגנה מפני גשם, שלעתים קרובות ניתך בעוצמה, באלכסון, בקור ובתוספת רוחות. וגם זו לא הייתה ראשיתה: הרבה קודם לכן שימשה סמל מעמד נטול קשר ממשי למזג האוויר ואם בכלל, השמשייה (מהמילה שמש) הייתה שם קודם. כבר לפני כשלושת אלפים שנה שימשו מטריות כסמל מעמד בסין העתיקה.

את צעדיה הראשונים כמגן מפני גשם עשתה המטרייה בצרפת, בערך בשנת 1730, ואז שימשה רק נשים, כי לגבר לא נחשב מכובד להסתובב עם מטרייה. ייצור המוני של מטריות החל באנגליה הגשומה, שם המטרייה היא כמעט אביזר חובה עם כל תלבושת. סמואל פוקס היה האיש שרשם בשנת 1852 את הפטנט לייצור המוני של מטריות, ולאלה שלו הייתה מסגרת פלדה. ב-1928 המציא הנס באופט הגרמני את מה שכונה "מטריית הכיס" הראשונה, כלומר המטרייה הקטנה, וב-1969 רשם ברדפורד אי פיליפס מאוהיו, הבעלים של חברת "טוטס בע"מ", פטנט על המטרייה המתקפלת הראשונה שעובדת.

מטריות בנות ימינו מצוידות במוט טלסקופי ועשויות בעיקר מבדי כותנה, מיריעות פלסטיק ומניילון. מאז ימי המטרייה הראשונה של סמואל פוקס ירדו הרבה גשמים, חומרים ועיצובים השתנו, גדלים ושימושים נלווים התרבו, פטנטים לא מפסיקים להירשם, אבל בעיקרו של דבר המטרייה נותרה אותה מטרייה: מתקפלת, או שאינה מתקפלת.

רוב המטריות כיום, אגב, מיוצרות בסין. לצד מטריות בסגנון קלאסי, כלומר לא מתקפלות עם ידית עץ כמו מקל הליכה, אפשר למצוא עיצובים מוטרפים כמו צדף הענק של ליידי גאגא, מטריות בהדפסי אמנות ובסדרות מוגבלות, מטריות עם ידיות מעניינות ו/או נוחות במיוחד לנשיאה ולתפעול, או כאלה בעלות חופות בזוויות שונות ומשתנות, עם פטנטים ללוחמה ברוח ונגד התקפלות, או כך לפחות מובטח. לא ניסיתי אחת כזו, אני מודה, אבל נדמה לי שנכון לומר שניסיתי את רוב סוגי המטריות המקובלות ומסקנתי האישית היא שבסוף - כולן תמיד מתקפלות מול גשם ורוח עזים בעיתוי הכי אומלל ורטוב, וכמעט תמיד הן גם הולכות לאיבוד. ההבדל היחיד ביניהן הוא כמה מהר זה קורה.

הבדל מרכזי נוסף בסקאלת המטריות הנפוצות הוא המחיר: מחירי המטריות (למבוגרים) נעים בין כ-40-50 שקלים ועד כמה מאות שקלים. אני אישית מעדיפה את המתקפלות הרגילות (לא מיני) הזולות, בדיוק בגלל הגורל הדומה הממתין לכולן. הלב כואב להגיע הביתה ולגלות ששתלתם במקום לא ידוע מטרייה יקרה. העצבים מתרופפים הרבה יותר כשאחת כזו מתקפלת בדיוק כשהגשם הופך למבול. במחירים הזולים אפשר גם לקנות יותר מאחת, לדעת שתמיד מחכה בארון אחת ס?פ??ר, לגוון בצבעים, בהדפסים ובידיות, ולעשות שמח בגשם.

עוד לחורף:

למי קראתם סוודר?

קצרים, נוחים ואופנתיים