מט"ח גבוה: איך לחסוך בקניית מטבע זר

רובנו קונים ומוכרים מטבע חוץ מדי פעם, אך לא מספיק מודעים לתשלומים השונים ולעמלות המגוונות שנגבים מאיתנו בעבור הקנייה והרכישה של מט"ח, ונחשבים לאחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של הבנקים. בעונת החגים, ובעיקר סביב חול המועד, אנחנו נוהרים בהמונינו לחו"ל ולא עוצרים לחשוב על הסכומים הגבוהים שאנחנו משלמים על המרת מטבע. כדי להבין את העניין טוב יותר פנינו לדורית בן סימון, מייסדת ויו"ר המכון הישראלי לפיננסים IFI, לשעבר סמנכ"ל דיסקונט ומנהלת תחום מטבע החוץ בבנק ובקבוצה, שהעניקה לנו כמה כללי יסוד שיכולים לשפר את מצבנו ולחסוך לנו עמלות מיותרות:

מי מהלקוחות הפרטיים משתמש במט"ח ומתי?

יש שלוש צורות שימוש עיקריות לשימוש במט"ח: הראשונה היא כשאנו נוסעים לחו"ל וזקוקים למטבע אחר כמו דולר, אירו, פרנק שוויצרי, לירה שטרלינג וכדומה; השנייה היא כשמדובר בהשקעה בחו"ל - רכישה של ניירות ערך, של קרן נאמנות או של תעודת סל; השלישית - במהלך העברת כספים מחו"ל כמו שילומים, הכנסה, משכורת וכו׳.

מה זה שער חליפין?

השקל הוא מטבע הבסיס של מרבית התושבים שחיים בישראל ובו אנחנו מקבלים משכורת, פנסיה או הכנסה מביטוח לאומי. גם רכישה של מוצרים ושירותים יומיומיים נעשית בשקלים, אלא אם כן אנו מבצעים אותה מול גורם מחו"ל. כל שימוש שנעשה במטבע זר דורש פעולה של מכירת שקלים וקנייה של המטבע המבוקש, שבשפה המקצועית נקראת "צמד מטבעות". לדוגמא: אם יש לנו 500 אירו ואנחנו מעוניינים לנסוע לארה"ב, נצטרך למכור אותם ולקנות דולרים שווי ערך לסכום זה.  

למחיר הפעולה הזו קוראים "שער חליפין" והוא מתייחס למחיר החלפה של צמד מטבעות (שימו לב: טעות לחשוב שמטבעות מחליפים ולא קונים. ההבדל הוא שלקנייה יש מחיר ברור ובהחלפה המחיר לרוב הוא סמוי ללקוחות לא מיומנים). מחיר המטבע, שנקרא "שער יציג", נקבע בדרך כלל על ידי הבנק המרכזי אחת ליום ומתפרסם לציבור באמצעות בנק ישראל וכלל הבנקים, והוא משמש עסקאות רבות במשק.

מדוע חשוב להבין את שערי החליפין?

בשונה ממוצרים ושירותים אחרים, שער החליפין הוא לא אינטואיטיבי לנו. כשלקוח מבצע עסקה של קניית או מכירת מטבע (או החלפת מטבע בלשוננו) הוא מבצע את העסקאות בשער החליפין (במחיר) קרוב לשער היציג, אך שונה ממנו, מכיוון שהוא למעשה משלם עמלה לבנק.

מהן שתי השאלות הכי חשובות בנושאי מט"ח שעלי לשאול את הבנקאי?

השאלות החשובות ביותר נעוצות בשני סוגי עמלות: עמלה גלויה ועמלה סמויה.

עמלה גלויה - עמלה תפעולית, עמלת חליפין. לפני ביצוע פעולה יש לשאול את הבנקאי מה גובה העמלה הזו, שנקובה באחוזים אך לרוב יש לה מחיר מינימום ומקסימום לפעולה. אם לדוגמא המרתי 10,000 דולרים והעמלה היא 0.19%, אז אשלם 19 דולרים (כ-70 שקלים) בגין ההמרה (העמלה המינימלית היא 8.5 דולרים,  כלומר אם המרתי 1,000 דולרים בלבד, אשלם בכל מקרה 8.5 דולר שזה כ-30 שקלים).

עמלה סמויה - עמלה בגין הפרשי שער, שגם היא לרוב נקובה באחוזים, כשהעמלה המקובלת היא של 0.7% על הסכום. לפני הפעולה יש לשאול את הבנקאי מהו מחיר הקנייה ומהו מחיר המכירה של שער החליפין. הפער בין שני המחירים האלה הוא בעצם הרווח של הבנק. המטרה שלנו היא להקטין את הרווח הזה ולבקש הטבה גם כאן, כשתתפלאו לשמוע אבל חופש הפעולה של הבנקאי הוא מאוד גדול. חשוב לזכור שהעמלה הסמויה לא תופיע בתור שורה בחשבון, ולפיכך רוב הלקוחות לעולם לא יידעו כמה עלה בפועל הפרש השער שהבנק גבה מהם. במרבית המקרים הלקוח כלל אינו מודע לקיומו של ההפרש או שהוא אינו מבין את המשמעות, והבנקאים לא מרבים לציין זאת, על אף שבמקרים רבים הפרש השער מהווה את החלק העיקרי של העלות.

על מנת לבאר את הנושא, הנה דוגמא על בסיס הצעה קונקרטית שנתקבלה מאחד הבנקים הגדולים בישראל: לפי הבנקאי שער החליפין לקנייה ולמכירה של דולר הוא 3.849 למכירה ו-3.919 לקנייה. המשמעות היא שהבנקאי ייתן 3,849 שקלים על מכירה של 1,000 דולרים, אך יחייב ב-3,919 שקלים על קנייה של 1,000 דולרים. מדובר בעמלה סמויה של 70 שקלים ל-1,000 דולרים. אם נסעתם לחו"ל והטיול כולו עלה לכם 10,000 דולרים - העמלה הסמויה תהיה 700 שקלים (כ-185 דולרים).

איך לקוח יכול לשפר את ההתנהלות שלו בתחום מטבע החוץ?

כדאי לשאול את הבנקאי שאלה כוללת: מהן כל העמלות הכרוכות בפעולת קניית המט"ח או העברת המט"ח מחו"ל והחזקת המט"ח בחשבון? אם תשאלו את השאלה בצורה מדויקת, קרוב לוודאי שתקבלו תשובה אמיתית ומקיפה. בנוסף, בקשו שהבנקאי יחשב לכם במקום את העמלות שתשלמו בשקלים. חשוב לזכור שלרוב מדובר בעמלות גבוהות מאוד שיש לבנקאי יכולת להפחית, אז תמיד תתמקחו, בדיוק כמו בשוק.

הצטרפו לקהילת הכסף שלי במוטק׳ה

איך היתה השנה הפיננסית שלנו?

ועוד דרכים לחסוך כסף בבנק