חזרה לחדשות היום

ממשיכות לדבר: הסיפורים שלכן

בשבועות שחלפו מאז שפרסמנו כאן את סיפוריהן האמיצים של נשים שהוטרדו מינית, נאנסו והותקפו, הצלחנו לעורר שיח ושיחה סביב נשים שנפגעו לאורך חייהן. אלה הסיפורים שהמשכתן וסיפרתן בגבורה ובכאב
מאת שרי שיין 14/08/16
ממשיכות לדבר: הסיפורים שלכן
את אישה. ואת יפה. ואת חזקה. ואת שורדת. צילום: Shutterstock

 

 

שמונה נשים אמיצות כולן בנות 50 פלוס ישבו מול המצלמות וסיפרו לשרון שילוח דנטס, מנהלת אתר מוטק'ה ויוזמת הפרויקט "שתקנו מספיק", את הסיפורים המצמררים על אלימות מינית ממנה סבלו. טניה סולומון (62), ריקי לוי (60), חנה הראל (62), איילה אמן (65), מירי ארגמן (64), אסנת אלון (68), ניצה סקולניק (61), סילבי שטרסמן (56). 40 שנה של שתיקה הסתיימו, ובאומץ רב סיפרו את סיפורן גילוי עריות, הטרדות מיניות בצבא, ניסיון חטיפה, אונס קבוצתי, הטרדות מיניות של רופאים בעל מכה ומתעלל ועוד.

 

"כשפרסמתי קול קורא במוטק'ה והזמנתי נשים להשתתף בפרויקט, לא באמת חשבתי שמישהי בגילאים המדוברים תסכים לעשות את זה", אומרת שילוח דנטס. "מי תסכים לספר בפנים חשופות ובשם גלוי על אונס, הטרדה ותקיפה מינית, או מעשה אלימות אחר שחוותה. הצעירות של היום הן אלו שמניעות את המהפכה המתרחשת בשיח הציבורי סביב הנושא, אבל בנות ה-60+? אלו בוודאי כבר טמנו את האירוע הטראומטי עמוק באדמה, ולבטח לא ירצו לפתוח זאת שוב. הרי מה יגידו הילדים? הנכדים? טעיתי.

 

"ב-15.6.16 עלינו לאוויר עם הקמפיין החברתי 'שתקנו מספיק', וזאת הייתה למעשה פעם ראשונה שנשמע קולן של בנות הגיל השלישי בנושא. למעט דמויות מובילות כמו גילה אלמגור ורבקה מיכאלי, בנות הגיל השלישי לא לקחו חלק פעיל בשיח סביב הטרדות מיניות והייתה תחושה חזקה שהגיע הזמן. הגיע הזמן לתת תשובה לכל הקולות ששאלו איפה הייתן 30 שנה? הייתה תחושה שהגיע הזמן לתת גיבוי לנשים האמיצות האלה ולהפוך את בני ובנות הגיל השלישי לקבוצה בעלת השפעה על השיח החברתי בארץ ותוצאותיו. זה עבד. 145 אלף איש צפו בטריילר באתר בלבד, מאות תגובות, חלקן מנשים מוכרות כמו ליהיא לפיד שכתבה: מצדיעה לכן נשים אמיצות, או מירב מיכאלי שכתבה 'אל תשמרו בבטן, באף גיל. לנשים האמיצות שמסרבות לשתוק אני מצדיעה לכן'. אתרי חדשות כמו וואלה, נענע, המקום, והצינור נתנו מקום של כבוד, עם מאות ואלפי צפיות".

עשרות נשים קוראות מוטק'ה, ששתקו גם הן כל השנים קיבלו אומץ לדבר. אמנם רובן עדין בעילום שם, אבל העלו את סיפורן על הכתב, הנה כמה קטעים מצמררים שפורסמו בקהילת "שתקנו מספיק":

 

 

Powerful: אונס אכזרי של הגוף והנשמה

 

הייתי בת 16, חברתי מחברה בשעות הלילה, נשארו לי עוד חמש דקות עד שאגיע הביתה. עד שהוא תפס אותי וגרר אותי לסמטה חשוכה. אתם יודעים, לא ידעתי שהוא הולך לפצוע אותי. אבל הוא ידע. הוא ידע מהרגע שראה אותי עוברת מולו. לרוע מזלי לא היה איש ברחוב. רק אני והוא. הוא הכאיב לי מבפנים ומבחוץ, שרט ופצע אותי. הצלקות עדיין שם. עד היום. והייתי מבוהלת.

 

הלב שלי איים לצאת מגופי ושערותיי סמרו מהפחד. יד על הפה שלי ולפתע אני לא נשמעת. אין לי קול. אני לבד. רועדת ולא מוגנת מתחת לאיש זר שיכול להיות אבא שלי. שורפות לי הידיים מהנפילה. אני על הרצפה. מכנסיי מופשלות במהירות ואת החולצה כמעט שקרע לי. ביד אחת נשען עלי וביד שנייה הפשיט אותי. קילף באכזריות חלק ועוד חלק מנשמתי...

 

 

הכאיב לי מבפנים ומבחוץ. צילום אילוסטרציה: shutterstock

 

שוש (כינוי): גילוי עריות מצמרר

 

גדלתי בבית נורמטיבי פלוס. הורי אקדמאים בעלי תואר ואבי בפרופסור באוניברסיטה. אני לא זוכרת איך זה התחיל ומתי, הייתי קטנה. אבא היה כל עולמי. היינו נוהגים להתקלח באמבטיה הגדולה ביחד וכך זה התחיל. ילדה קטנה במיטה הגדולה של אבא ואמא, שהיתה שם ועזרה לו בהתחלה שלא אתנגד. אחר כך הפנתה את הראש ואבא המשיך בשלו. זוכרת כאב. ניתוק מוחלט מהחלל, מהזמן, וכל הזמן הבטחה שאבא כל כך אוהב אותי כי אני מיוחדת ומה שהוא עושה זה מאהבה.

 

כך גדלתי. שגרה של ילדה אבודה, כותבת יומן מבודדת חברתית, מוזרה, מוזנחת, לא שייכת, לא שווה. בהמשך אחי שהתבגר עשה בי גם מעשים מגונים. לא זוכרת מתי זה הפסיק אבל שנים אחר כך נתתי לגברים זרים לעשות בי כרצונם... זה מה שידעתי וזה מה שגרם לי להרגיש בחיים. הייתי בטיפולים שנים ארוכות. היום אני יכולה להסתכל על זה לאחור אבל תמיד תמיד תישאר בי הילדה הקטנה במיטה הגדולה עם אבא שעושה בי כרצונו.

 

 

אני (כינוי): הטרדה מינית בלשכת הגיוס

 

כשקראו לי ללשכת הגיוס ביפו, בגיל 18, הודיעו לי ברגע מסוים לגשת לחדר מסוים, היו שם עוד שתי בנות. ורופא . הנ"ל אמר לנו להסיר את החולצות ואת החזיות. אחר כך שקע בניירותיו זמן רב. עמדנו כך, בחזה חשוף, והוא - עם הפקידה - בניירות. הרגשתי מבויישת ומנוצלת וברגע מסוים העליתי מחדש על חזי את החזיה, אף בלי לסגור.

 

התגובה היתה מיידית: הנ"ל הרים ראשו מהניירות ונבח עליי להסיר מחדש את החזיה. יש לציין שכלל לא בדקו אותנו. סתם עמדנו שם עם החזה חשוף, ואח"כ נגמרה "בדיקת הניירות" , וה"פגישה" עם הרופא הסתיימה. לא ידעתי איך ולמי להתלונן.

 

לא ידעתי בפני מי להתלונן. צילום אילוסטרציה: shutterstock

 

ס=תר (כינוי): גילוי עריות מחריד

 

כרגע אני לא מספיק מוכנה לחשיפה, לוקחת בחשבון את החשיפה מבחינת הילדים שלי. אבל מוכנה כרגע בעילום שם לומר שהייתי בתופת ועדיין זה לא מאחורי . גיסי, בעל אחותי, התעלל בי מינית עוד בהיותי בת 12. אני אשתף יותר אך כרגע זה צעד משמעותי מבחינתי לכתוב את כמה מילים שכתבתי אף על פי שזה בעילום שם.

 

מורידות את הכובע בפני כולכן נשים אמיצות ומדהימות. אל תחששו לספר את הסיפור שלכן, ואני אשתמש במילים שכתבה POWERFUL כששיתפה את סיפורה הנוראי.

 

"זו לא אשמתך. הגוף הזה... הוא שלך. רק שלך. את טובה. את אישה. ואת יפה. ואת חזקה. ואת שורדת. ואל תשכחי לומר לעצמך כל יום. אף אחד. אבל אף אחד לא יצליח לשבור אותי".

 

לפרויקט המלא: שתקנו מספיק

 

 

רוצות לחלוק? הצטרפו לקבוצת שתקנו מספיק

 

 

 

0  תגובות 0 אהבו


קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בחדשות היום

"לפני בחירות כולם נזכרים בקשישים ומבטיחים הבטחות"
ח"כ איציק שמולי נשמע עייף. "אין לך מושג כמה אני מותש, מערכת בחירות זאת תקופה לא קלה", אומר בראיון למוטק'ה מי...
לקריאת הכתבה
מוטק'ה גאה להציג: אתר חדש, משודרג ויעיל יותר!
מוטק'אים יקרים, מערכת האתר שמחה לעדכן אתכם שבעוד מספר ימים יעלה לאוויר אתר חדש ושונה ממה שהכרתם...
לקריאת הכתבה
העלאת גיל הפרישה לנשים: בעד ונגד
בימים אלה, כשמשרד האוצר העלה שוב לדיון את הצעת החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל־65, נראה כי בנימין זאב...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה