מניעת שבץ: כל החדשות העדכניות

[u]
קפה ואלכוהול למניעת שבץ?
[/u] תרופה חדשה המכילה כמות מכובדת של קפאין ואלכוהול תהיה אולי הנשק העדכני ביותר במלחמה בשבץ. מדווח nfc במסגרת מחקר קטן, 60% מהחולים שעברו שבץ וקיבלו את התרופה, הנקראת 'caffeinol' (קפאינול), סבלו מנכות מינימלית או לא סבלו מנכות כלל, לאחר ששוחררו מבית החולים. לעומת זאת, רק 26% מהחולים ששרדו את השבץ וקיבלו טיפול סטנדרטי עם 'מפעיל פלסמינוגן רקמתי', או בקיצור tPA (חומר המפרק קרישי דם), הצליחו בצורה דומה. החוקרים, מהמרכז למדע של אוניברסיטת טקסס ביוסטון, הציגו את מימצאי המחקר בוועידה הבינלאומית לשבץ של איגוד השבץ האמריקני, שהתקיימה השנה. הקפאינול מכיל כמות קפאין דומה לזו של 5-7 כוסות קפה חזק וכמות שווה לשני 'שוטים' של אלכוהול.
עוד כתבות על ארוע מוחי

[u]
המדריך המקיף לנפגעי ארוע מוחי
[/u]

[u]
שבץ מוחי- מניעה וטיפול
[/u]

[u]
סטנטים במוח עשויים לשפר את התפקוד המנטלי
[/u]

[u]
מיגרנות עלולות לגרום נזק למוח
[/u]

[u]
מדריך: כך תזהו שבץ מוחי
[/u]

[u]
מדריך אישי לטיפול אישי בהתקף לב ובשבץ מוחי
[/u]

[u]
הליכון מיוחד עשוי לסייע לנפגעי שבץ
[/u]

[u]
פריצת דרך בטיפול בשבץ מוחי
[/u]

[u]
טיפול במציאות מדומה אחרי ארוע מוחי
[/u]

[u]
שבץ מוחי: טיפול חדש להחלמה מהירה יותר
[/u]

[u]
סימני אזהרה חדשים לשבץ
[/u]

[u]
כך תקטינו את הסיכון לשבץ מוחי
[/u]

[u]
בוטוליניום טוקסין - מקל על נפגעי שבץ
[/u]
המחקר כלל 100 משתתפים שסבלו משבץ איסכמי. כולם קיבלו עירוי תוך ורידי של tPA. עשרה מהם קיבלו גם עירוי של קפאינול. שבץ איסכמי, הסוג השכיח ביותר של שבץ, מתרחש כאשר דם הזורם לאזור מסויים במוח נעצר על-ידי קריש דם. מצב זה גורם למוות של תאי מוח ולנזק מוחי. ה-Tpa מפרק את הקריש, ומשקם את זרימת הדם למוח. אך הוא אינו מרפא הכל ומשפיע רק על 40% מהחולים. בנוסף, יש לתת אותו בשלוש השעות הראשונות לאחר שהתסמינים החלו. הקפאינול מאפשר לתאים להיות סבילים יותר לירידה בזרימת הדם ולאורך זמן ממושך יותר. החוקרים מקווים כי מדובר בתוספת טיפול מבורכת לאותם חולים המקבלים tPA. לדבריהם, ישנה בדרך כלל סבילות לקפאינול. 10% מהחולים בשתי הקבוצות סבלו מדימומים במוח ולנתונים אלו ניתן לצפות גם עם טיפול ב-tPA בלבד. רוב החולים דיווחו כי לא חשו דבר, למרות שמספר חולים קשישים אמרו כי הרגישו מעין תסיסה. הצעד הבא יהיה עריכת מחקר מקיף וממושך יותר שיבחן את ה-tPA כטיפול עצמאי לעומת tPA יחד עם קפאינול בחולים עם שבץ איסכמי. [u]
עייפות עלולה להיות סימן מקדים לשבץ
[/u] מחקר אמריקאי חדש מעלה השערה כי תחושת עייפות בקרב אנשים מבוגרים, היא סימן אזהרה לקראת שבץ מוחי קרב. לפי החוקרים, הסיכון גדול פי ארבע בקרב אנשים שנוטים להירדם במשך היום לעומת אנשים שלא חשים עייפות כלל. מדווח וואלנ החוקרים המליצו לרופאים לבדוק האם המטופלים הקשישים שלהם נוטים להירדם מול הטלוויזיה או במהלך קריאת ספר. ב-BBC דווח, כי סימנים נוספים, הם התנהלות שקטה ואיטית לאחר הארוחה ועצירת הרכב באמצע הכביש למספר שניות. לפי הממצאים הסיכוי ללקות בשבץ בקרב אנשים אלו במהלך השנתיים שיבואו לאחר מכן, גבוה פי 2.5 לעומת שאר האוכלוסייה. עוד גילו החוקרים, כי לאנשים מבוגרים הנוטים להרדם כך סתם, יש סיכוי גבוה יותר לקבל התקף לב ואפילו למות בגיל מוקדם יותר. עם זאת יש לציין, כי מחקרים קודמים הראו, כי דווקא המצב ההפוך, שבו קשישים סובלים מנדודי שינה מעיד על שבץ קרב. [u]
האזנה למוסיקה - לשיקום אחרי שבץ
[/u] האזנה למוסיקה לאחר שבץ מוחי מועילה לתהליך ההחלמה ומזרזת אותו - כך עולה ממחקר חדש שנערך בפינלנד ושתוצאותיו פורסמו לאחרונה בכתב-העת Brain. המדענים שביצעו אותו סבורים כי מסקנות המחקר מובהקות מספיק על מנת להמליץ לאנשים שלקו בשבץ להאזין למוסיקה במשך תקופת ההחלמה, ובמיוחד בראשיתה, כשפעולות שיקומיות אחרות עדיין אינן אפשריות או זמינות. את המחקר ערך ד"ר טפו סרקמו, פסיכולוג וחוקר מהמחלה הפסיכולוגית באוניברסיטת הלסינקי שבפינלנד. יחד עם עמיתיו עקב סרקמו אחר 60 נחקרים שסבלו משבץ מוחי בין החודשים מרץ 2004 ומאי 2005. אחר כל אחד מהנחקרים תוכנן מעקב בן שישה חודשים, אשר הושלם בקרב חמישים וארבעה מהם. המשתתפים חולקו בצורה אקראית לשלוש קבוצות: קבוצה אחת ? קבוצת המוסיקה ? היא כזו שאליה השתייכו אנשים שבאופן יומיומי האזינו למוסיקה לפי בחירתם, החל מיום השבץ ועד חודשיים אחריו; קבוצה שניה היא כזו שאליה השתייכו אנשים שהאזינו, בתזמון דומה, לספרים מוקראים; והקבוצה השלישית היא קבוצת הביקורת שאליה השתייכו אנשים שלא האזינו לא למוסיקה ולא לספרים. כמובן, שלוש הקבוצות עברו גם את תהליך השיקום המקובל לאחר שבץ. מתוצאות המחקר עלה שבעוד שהשיפור המילולי בקרב הקבוצה השניה והשלישית (המאזינים לספרים וקבוצת הביקורת) עמד על 18 ו-29 אחוזים בהתאמה, השיפור בקרב קבוצת המאזינים למוסיקה עמד על 60 אחוזים. יכולת הריכוז ? אשר בקרב הנחקרים מקבוצת הביקורת ומקבוצת המאזינים לספרים לא חל בה שינוי ? השתפרה, בקרב הנחקרים שהאזינו למוסיקה, ב-17 אחוזים. (יכולת הריכוז נאמדה באמצעות הערכה של ביצוע פעולות מורכבות ופתרון בעיות). בנוסף, בקבוצת המאזינים למוסיקה נרשמו שיעורים נמוכים יותר של דיכאון. כל הפערים הללו נשמרו גם בתום ששת חודשי המחקר. לדברי עורכי המחקר, תוצאות המחקר מובהקות מספיק כדי לקבוע שאת ההבדלים בשיפור הקוגניטיבי ניתן לייחס חד-משמעית להאזנה למוסיקה. לטענתם, העובדה שברוב המקרים היה מדובר בלחנים לטקסטים, מעידה על כך שהמרכיב המוסיקאלי, או אולי השילוב של המילים והמוסיקה, הוא שמילא תפקיד בשיקום הקוגניטיבי. יחד עם זאת, החוקרים מדגישים שבמסגרת המחקר בוצעו הערכות על פערים בין קבוצות חולים, כך שנכון לעכשיו לא ניתן להבטיח שהשפעה דומה תהיה על כל אדם ואדם. בכל זאת, כבר עכשיו החוקרים סבורים שהאזנה למוסיקה מומלץ לשלב בתוכנית השיקום של כל אדם שלקה בשבץ מוחי, במיוחד לאור העובדה שממחקרים קודמים כבר עלה שלאחר השבץ, קרוב ל-75 אחוזים מהחולים מבלים את זמן בחדריהם, ועל-פי-רוב אינם עוסקים בפעילות מכל סוג שהיא ואף אינם חושפים את עצמם לגירויים. באשר למנגנונים האחראיים לקשר שנמצא, עורכי המחקר מדגישים שמדובר במחקר קטן יחסית, שאמנם מציע שמוסיקה עשויה להיטיב עם חולי שבץ, ובוודאי מצדיק ביצוע מחקרים נוספים, מקיפים יותר, אך אינו מאפשר להגיע לכל מסקנה חד-משמעית הנוגעת למנגנונים האחראיים לקשר שנמצא. כאשר נדרשו החוקרים להעלות השערות הנוגעות למנגנונים הללו, הם הציעו שלוש אפשרויות. האחת - שהאזנה למוסיקה מעלה את הערנות והריכוז באמצעות עירור של מערכות מוחיות הקשורות להנאה ולזיכרון, השנייה ? שההאזנה מספקת גירוי ישיר לאזורי המוח הפגועים, והשלישית ? שההאזנה תורמת לתהליכי התיקון המופעלים ממילא של רשתות הנוירונים הפגועות.


[u]
חתולים - למניעת שבץ וגם התקף לב
[/u] בין אם הוא פרוע ובין אם הוא שמן ועצל, חתול בבית יכול להוריד את הסיכון להתקף לב בכמעט שליש. כך עולה ממחקר חדש. מדווח nfc הממצאים, ממחקר שנעשה לאורך 10 שנים וכלל למעלה מ-4,300 אמריקנים, הראו כי ההשפעה המרגיעה של חיות המחמד בריאה ללב. ואוהבי הכלבים לא צריכים להרגיש מוזנחים - למרות שהמחקר לא גילה תועלת כזו מהחברים הטובים ביותר של האדם, ייתכן והדבר נובע מהעובדה הפשוטה שלא היו מספר רב של בעלי כלבים במחקר כדי להגיע למסקנה נחרצת. החוקרים - מהמוסד לשבץ באוניברסיטת מינסוטה - ציינו כי במשך שנים היה ידוע כי לחץ וחרדה פסיכולוגיים קשורים לאירועים קרדיווסקולריים (של הלב וכלי הדם), במיוחד להתקפי לב. המחקר החדש מראה כי חיות המחמד יכולות להביא להקלה של גורמים מסוכנים אלו. הקשר בין מחלות קרדיווסקולריות כתוצאה מלחץ תועד היטב בספרות המדעית, והעובדה שהחיבה וההנאה שחיות מחמד מעניקות לבני אדם מועילות לשחרור הלחץ ידועה גם היא. למעשה, אחד המחקרים שהוצג בשנת 2005 בכינוס של איגוד הלב האמריקני גילה כי 'פגישה' אחת בת 12 דקות עם כלב שיפרה את תפקוד הלב והריאות אצל אנשים עם אי ספיקת לב. במחקר החדש, צוות החוקרים ניתח נתונים של 4,435 אמריקנים, בגילאים 40 עד 75, שלקחו חלק במחקר לאומי בנושא תזונה ובריאות, שנעשה בין השנים 1976 ל-1980. על-פי הנתונים שבסקר, 2,435 מהמשתתפים החזיקו בבית חתול בהווה או בעבר, בעוד ש-2,000 הנותרים מעולם לא עשו זאת. החוקרים בדקו את שיעור התמותה מכל הגורמים, כולל התקפי לב ושבץ. בקרב בעלי החתולים זוהה שיעור נמוך של מוות מהתקפי לב לאורך תקופה של 10 שנים בהשוואה לאלו שלא היו בבעלותם חתולים. סדר הגודל של ההשפעה - 30% ירידה בסיכון להתקפי לב - היה מפתיע, לדברי החוקרים, שציפו להשפעה כלשהי משום שהאמינו כי קיים מנגנון ביולוגי הקשור לכך אך לא ניבאו השפעה כה משמעותית. החוקרים הדגישו כי כלבים כפי הנראה תורמים לאותו סוג של יתרון, אך מספר בעלי הכלבים במחקר לא היה גבוה מספיק כדי להסיק מסקנות מבחינה סטטיסטית. הם מאמינים כי רופאים צריכים להמליץ על 'בעלות על חיית מחמד' כדרך טיפול זולה ולא מסוכנת שיכולה להציל או להאריך חיים, במיוחד לקשישים. הבעיה כיום, לדבריהם, היא שבתי אבות רבים אינם מותירים החזקה של בעלי חיים. חתולים, כלבים, או חיות מחמד אחרות מביאים ליתרונות בריאותיים מוחשיים לבעליהם ופותחים דרך חדשה לטיפול שלא היתה מוכרת עד כה, וניתן לישם אותה ברמה הציבורית. ושלא כמו תרופות וניתוח, בהחזקה של חיות מחמד אין סיכונים.