מסירת פרטי אשראי לעיסקה - האם אתם בטוחים?
העובדה שמסרתם את פרטי האשראי לעיסקה לא מאפשרת לנותן השירות לגבות מכם סכומים נוספים בלי ידיעתכם. תלונות רבות המגיעות ל"אמון הציבור" מעלות כי במקרים רבים חודשים ארוכים לאחר סיום החוזה/הוראת הקבע הצרכן מגלה חיובים נוספים בכרטיס האשראי שלו. מה עושים?
מערכת מוטק'ה
04/09/08

מרבית העסקאות במשק המשולמות בכרטיס אשראי מתחלקות לשני סוגים: עסקאות מתמשכות בהן נעשית הגביה במתכונת של הוראת קבע לתשלום בהתאם לתנאי העסקה (למשל כבלים ולווין, ספקי אינטרנט, קופות חולים, אתרי מכר באינטרנט ועוד). ועסקאות מזדמנות לרכישה חד פעמית של מוצרים ושירותים שונים.
בעסקאות המתמשכות
נשמרים פרטי כרטיסי האשראי שלנו, בחברות בהן אנו משלמים דרכם בהוראות קבע. במקרים אלה מסתמך הצרכן על מוניטין החברה ומניח שהסכומים בהם יחויב הכרטיס יעשו בהתאם לחוזה שנערך עם החברה, וכי פרטי כרטיס האשראי ישמרו באופן מאובטח. אולם בתלונות רבות המצטברות בתחום עולה כי לעיתים, חודשים ארוכים לאחר סיום החוזה/הוראה הקבע, מגלים צרכנים חיובים נוספים בכרטיס האשראי וזאת בלא שיש להן הרשאה חוקית. חברות השומרות את פרטי כרטיס האשראי במערכת מחייבות (לטענתן בשוגג) את הצרכנים ולעיתים עובדה זו מתבררת רק לאחר פרק זמן ממושך של חיוב לא תקין. טענת החברות כי החיובים מתבצעים בשגגה אינה מורידה מחומרת חיובים אלו, המבוצעים בניגוד לחוק.
בעסקאות מזדמנות
מתקבלות תלונות לפיהן שומרות החברות את מספר כרטיס האשראי של הצרכנים, כמו למשל בעת הזמנת פיצה או אוכל לכלב, ועם ביצוע הזמנה חוזרת משתמשות החברות בפרטים הנמצאים אצלן במאגר. התנהלות זו בעייתית בעיקר בשל העובדה שבעסקים אלה כלל לא ברורה מערכת אבטחת הנתונים וקיים חשש ממשי לזליגת פרטי כרטיס האשראי לגורמים לא רצויים לרבות שימוש בידי עובדים בחברה ללא הרשאת הלקוח ומכאן כמובן החשש לחיובים לא מוסכמים. התנהלות זו של חברות מובילה לסיטואציה בה אין לנו שליטה על הכספים הנגבים מחשבוננו באמצעות הכרטיס, חוסר שליטה זה מוביל פעמים רבות לחיובים שלא כדין של צרכנים ומטיל על הצרכנים נטל לבדוק באופן תדיר את חשבון כרטיסי האשראי. לעמדת "אמון הציבור", עסק המבקש לשמור פרטי כרטיס אשראי שנמסרו לו במסגרת עסקה חייב לשמור את הפרטים באופן שאינו נגיש לעובדי העסק או לגורמים בלתי מורשים אחרים, למעט במקרים הנדירים בהם נדרש העסק לספק הוכחה לקיומה של העסקה שבמסגרתה נמסרו הפרטים. במקרים בהם עסקים מחייבים צרכנים שלא כדין בשל אי אבטחת המידע כראוי, קמה לצרכנים זכות לתבוע את העסקים בשל חיובים אלו.
עוד עצות צרכניות:
היזהרו מהונאה טלפונית
לקוחות YES רשאים לדרוש את כספם
רשימת אתרים צרכניים מועילים
כמה עולה החיוג האוטומטי של בזק
גימלאים פטורים מאגרת הרדיו והטלוויזיה השנה
איך למצוא את המסלול הסלולרי הכדאי ביותר?
לפני שאתם חותמים על חוזה עם ספק שירותים
מה חשוב לדעת לפני שקונים באינטרנט
כל השיטות לחסוך בחשמל
משקפיים ואופטיקה - חשוב לדעת ולהיזהר
טוענים מתנדבים ייצגו צרכנים בתביעות קטנות
דוגמאות לתלונות:
טיפים

המלצות נוספות
: ? איך אפשר למנוע חיוב שגוי מראש? ניתן לעקוב אחרי החיובים באתרי האינטרנט של הבנקים, בכל מקרה חשוב לבדוק את החשבון מיד עם קבלתו. ? מתי לא כדאי לתת פרטי כרטיס אשראי בטלפון/ לבעל עסק? אם יש לך חשש מאמינות העסק או שהעסק לא מוכר - לא מומלץ לבצע עמו עסקה. ? איך אפשר לדעת שפרטי הכרטיס שמסרנו מאובטחים כהלכה? כאשר מוסרים את פרטי כרטיס האשראי באינטרנט אפשר לדעת האם העברת הנתונים מהמחשב שלכם לשרת של האתר מאובטלחת ? הכתובת של האתר תתחיל ב HTTPS במקום ב- HTTP ותראו סימן קטן של מנעול בתחתית הדף. ? ממה להזהר כשמשתמשים בכרטיס אשראי? כדאי לוודא כי לא נושאים את הקוד הסודי בסמוך לכרטיס האשראי וכן לשאול במפורש האם העסק שומר את פרטי כרטיס האשראי או שמשמיד אותם לאחר השימוש. אם הוא נוהג לשמור יש לדרוש השמדת הפרטים מיד לאחר ביצוע העסקה. כמו כן אם עסק מאפשר תשלום טלפוני באמצעות כרטיס אשראי ולא דורש את מספר תעודת הזהות של בעל הכרטיס, מומלץ שלא לבצע תשלום באמצעי זה, שכן תשלום טלפוני באמצעות כרטיס אשראי בלא שהעסק דורש את מספר תעודת הזהות של בעל הכרטיס עלול להקל את מלאכתם של המבקשים לבצע שימוש לרעה בכרטיס האשראי. יובהר כי לקיחת פרטי תעודת הזהות אינה ערובה לבטחון מוחלט אך היא חסם. ? מה עושים אם גילינו חיוב שגוי? לפנות מיד לחברת האשראי בכתב ולתעד את הפניה. לדרוש את ביטול החיוב לאלתר. אן החברה טוענת כי החיוב מוצדק, בקשו את עמדתה בכתב וכן את נימוקיה לכך. בהתאם לחוק כרטיסי חיוב, צרכן זכאי להודיע לחברת האשראי תוך 30 יום מיום שקיבל את החשבון כי הסכום בו חוייב הוגדל בלא קבלת רשותו, במקרה זה מוטלת על חברת האשראי החובה להחזיר לצרכן תוך 30 יום את ההפרש בין הסכום שלטענתו היה עליו לשלם ובין הסכום בו חוייב בפועל. אם יתברר כי הצרכן היה צריך לשלם את הסכום שצויין בחשבון יכולה חברת האשראי לחזור ולחייב את הצרכן בסכום בו זוכה, ועליה למסור לצרכן הודעה בה היא מפרטת את הסיבות לחיוב המחודש ולבקשת הצרכן תשלח לו העתקים של מסמכים רלבנטיים. במקרים בהם מדובר בעסקה במסמך חסר- עסקה בה הצרכן לא מציג לעסק את כרטיס האשראי(עסקה טלפונית), הצרכן זכאי להודיע תוך 30 ימים לחברת האשראי כי חל חיוב שגוי
להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:
פורום צרכנות בשיתוף אמון הציבור
בעסקאות המתמשכות
נשמרים פרטי כרטיסי האשראי שלנו, בחברות בהן אנו משלמים דרכם בהוראות קבע. במקרים אלה מסתמך הצרכן על מוניטין החברה ומניח שהסכומים בהם יחויב הכרטיס יעשו בהתאם לחוזה שנערך עם החברה, וכי פרטי כרטיס האשראי ישמרו באופן מאובטח. אולם בתלונות רבות המצטברות בתחום עולה כי לעיתים, חודשים ארוכים לאחר סיום החוזה/הוראה הקבע, מגלים צרכנים חיובים נוספים בכרטיס האשראי וזאת בלא שיש להן הרשאה חוקית. חברות השומרות את פרטי כרטיס האשראי במערכת מחייבות (לטענתן בשוגג) את הצרכנים ולעיתים עובדה זו מתבררת רק לאחר פרק זמן ממושך של חיוב לא תקין. טענת החברות כי החיובים מתבצעים בשגגה אינה מורידה מחומרת חיובים אלו, המבוצעים בניגוד לחוק.
בעסקאות מזדמנות
מתקבלות תלונות לפיהן שומרות החברות את מספר כרטיס האשראי של הצרכנים, כמו למשל בעת הזמנת פיצה או אוכל לכלב, ועם ביצוע הזמנה חוזרת משתמשות החברות בפרטים הנמצאים אצלן במאגר. התנהלות זו בעייתית בעיקר בשל העובדה שבעסקים אלה כלל לא ברורה מערכת אבטחת הנתונים וקיים חשש ממשי לזליגת פרטי כרטיס האשראי לגורמים לא רצויים לרבות שימוש בידי עובדים בחברה ללא הרשאת הלקוח ומכאן כמובן החשש לחיובים לא מוסכמים. התנהלות זו של חברות מובילה לסיטואציה בה אין לנו שליטה על הכספים הנגבים מחשבוננו באמצעות הכרטיס, חוסר שליטה זה מוביל פעמים רבות לחיובים שלא כדין של צרכנים ומטיל על הצרכנים נטל לבדוק באופן תדיר את חשבון כרטיסי האשראי. לעמדת "אמון הציבור", עסק המבקש לשמור פרטי כרטיס אשראי שנמסרו לו במסגרת עסקה חייב לשמור את הפרטים באופן שאינו נגיש לעובדי העסק או לגורמים בלתי מורשים אחרים, למעט במקרים הנדירים בהם נדרש העסק לספק הוכחה לקיומה של העסקה שבמסגרתה נמסרו הפרטים. במקרים בהם עסקים מחייבים צרכנים שלא כדין בשל אי אבטחת המידע כראוי, קמה לצרכנים זכות לתבוע את העסקים בשל חיובים אלו.
עוד עצות צרכניות:
היזהרו מהונאה טלפונית
לקוחות YES רשאים לדרוש את כספם
רשימת אתרים צרכניים מועילים
כמה עולה החיוג האוטומטי של בזק
גימלאים פטורים מאגרת הרדיו והטלוויזיה השנה
איך למצוא את המסלול הסלולרי הכדאי ביותר?
לפני שאתם חותמים על חוזה עם ספק שירותים
מה חשוב לדעת לפני שקונים באינטרנט
כל השיטות לחסוך בחשמל
משקפיים ואופטיקה - חשוב לדעת ולהיזהר
טוענים מתנדבים ייצגו צרכנים בתביעות קטנות
דוגמאות לתלונות:
טיפים

המלצות נוספות
: ? איך אפשר למנוע חיוב שגוי מראש? ניתן לעקוב אחרי החיובים באתרי האינטרנט של הבנקים, בכל מקרה חשוב לבדוק את החשבון מיד עם קבלתו. ? מתי לא כדאי לתת פרטי כרטיס אשראי בטלפון/ לבעל עסק? אם יש לך חשש מאמינות העסק או שהעסק לא מוכר - לא מומלץ לבצע עמו עסקה. ? איך אפשר לדעת שפרטי הכרטיס שמסרנו מאובטחים כהלכה? כאשר מוסרים את פרטי כרטיס האשראי באינטרנט אפשר לדעת האם העברת הנתונים מהמחשב שלכם לשרת של האתר מאובטלחת ? הכתובת של האתר תתחיל ב HTTPS במקום ב- HTTP ותראו סימן קטן של מנעול בתחתית הדף. ? ממה להזהר כשמשתמשים בכרטיס אשראי? כדאי לוודא כי לא נושאים את הקוד הסודי בסמוך לכרטיס האשראי וכן לשאול במפורש האם העסק שומר את פרטי כרטיס האשראי או שמשמיד אותם לאחר השימוש. אם הוא נוהג לשמור יש לדרוש השמדת הפרטים מיד לאחר ביצוע העסקה. כמו כן אם עסק מאפשר תשלום טלפוני באמצעות כרטיס אשראי ולא דורש את מספר תעודת הזהות של בעל הכרטיס, מומלץ שלא לבצע תשלום באמצעי זה, שכן תשלום טלפוני באמצעות כרטיס אשראי בלא שהעסק דורש את מספר תעודת הזהות של בעל הכרטיס עלול להקל את מלאכתם של המבקשים לבצע שימוש לרעה בכרטיס האשראי. יובהר כי לקיחת פרטי תעודת הזהות אינה ערובה לבטחון מוחלט אך היא חסם. ? מה עושים אם גילינו חיוב שגוי? לפנות מיד לחברת האשראי בכתב ולתעד את הפניה. לדרוש את ביטול החיוב לאלתר. אן החברה טוענת כי החיוב מוצדק, בקשו את עמדתה בכתב וכן את נימוקיה לכך. בהתאם לחוק כרטיסי חיוב, צרכן זכאי להודיע לחברת האשראי תוך 30 יום מיום שקיבל את החשבון כי הסכום בו חוייב הוגדל בלא קבלת רשותו, במקרה זה מוטלת על חברת האשראי החובה להחזיר לצרכן תוך 30 יום את ההפרש בין הסכום שלטענתו היה עליו לשלם ובין הסכום בו חוייב בפועל. אם יתברר כי הצרכן היה צריך לשלם את הסכום שצויין בחשבון יכולה חברת האשראי לחזור ולחייב את הצרכן בסכום בו זוכה, ועליה למסור לצרכן הודעה בה היא מפרטת את הסיבות לחיוב המחודש ולבקשת הצרכן תשלח לו העתקים של מסמכים רלבנטיים. במקרים בהם מדובר בעסקה במסמך חסר- עסקה בה הצרכן לא מציג לעסק את כרטיס האשראי(עסקה טלפונית), הצרכן זכאי להודיע תוך 30 ימים לחברת האשראי כי חל חיוב שגוי
להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:
פורום צרכנות בשיתוף אמון הציבור
תגובות
0
אהבו
0
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בהכסף שלי
איך להיזהר מעקיצות נדל"ן?
עד גיל 40 ניסתה טובה רוכברגר-מאיר (63) להקים עסקים, בעיקר בתחום ההלבשה, ו"בכל פעם זה היה כישלון מפואר", היא...
כך תחסכו כסף בתשלום החשבונות השוטפים
רובנו מודעים למושג כלכלה נבונה, שהמוטו שלה הוא "לא צריכים - לא צורכים". אבל מה קורה עם החשבונות השוטפים,...
מחברים את האזרחים הוותיקים לדיגיטל
בעשור האחרון חלה עלייה משמעותית מאוד בקרב האזרחים הוותיקים בשימוש במחשב בכלל ובאינטרנט בפרט: לפי סקר...
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות