מס הבלו: עוד פגיעה באזרחים

(צילום: Shutterstock)

בסוף החודש צפוי המס על הדלק - המכונה "בלו" - לעלות ב-15 אגורות. זאת, בהנחה שהצו שעיכב את העלייה לא יוארך. למי ששכח, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לפרסם את הצו לפני חודשים אחדים, כדי שהדלק לא יטפס מעבר למחיר של שמונה שקלים לליטר. מאז ירד המחיר ל-7.43 שקלים לליטר (בתדלוק עצמי לבנזין אוקטן 95).

המקרה המוזר של מס הבלו המתעתע הוא עוד אחד מהסימפטומים לבעיה המרכזית של האזרח הישראלי: הממשל שלנו עסק כל כך בשמירה על יעדי גירעון סבירים ועל הידוק תקציבי, שמעת לעת - או בעצם, בדרך כלל - הוא שוכח את המטרה המרכזית שלו: לדאוג לאינטרסים של האזרח.

הבלו, כמו מיסים עקיפים אחרים - מסי קנייה, מכסים ויותר מכול: מס הערך המוסף - הוא מס רגרסיבי. הווה אומר: מדובר במסים קבועים, שהיקפם אחיד לכלל האוכלוסייה. הם אינם משתנים בהתאם לדפוסי השימוש או היכולת הכלכלית של כל אזרח ואזרח, ומוטלים על כולם, עניים כעשירים.


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


במילים אחרות, בסוף החודש - במקביל להעלאה הצפויה של מס הערך המוסף (טרם פורסמה החלטה רשמית בעניין זה) - יוטל עלינו מס רגרסיבי נוסף. מס לא חברתי שדואג לצורכי המדינה ובועט בצורכי האזרח, ובמיוחד באזרח מהעשירונים המוחלשים.

אז נכון, הממשלה אכן אינה יכולה לפרוץ את מסגרת התקציב. היא אכן זקוקה להכנסות כדי לא להיקלע למצב שאליו נקלעו מדינות רבות אחרות, שמשתק לחלוטין את הכלכלה. הבעיה המרכזית כאן היא סדר העדיפויות של הממשלה: זה ששם את צורכי הביטחון (ובעיקר את צורכי השכר של מערכת הביטחון) לפני יתר הצרכים של אזרחיה. 

חוק הבלו דורס את השכבות המוחלשות ממש כמו קיצוצים בתקציבי רווחה, בריאות וחינוך, והוא סימפטום לבעיה של אזרחי ישראל. הבלו, המכס, המע"מ - כולם מזיקים מאוד לשכבות התחתונות ותורמים להגדלת הפערים בחברה הישראלית, שגם ככה הם מהגדולים בעולם.

אז נכון, זה יכול להיראות כמו 15 אגורות פה ואחוז אחד שם, אבל האמת המטרידה היא שהמדינה היא זו שמובילה להגדלת הפערים בחברה הישראלית ולהנצחתם, בניגוד גמור למטרותיה הטבעיות ביותר. כל עוד המדינה תמשיך להשתמש בכלים כמו מס הבלו לא רק שלא יהיה כאן צדק חברתי - חוסר הצדק רק ילך ויחריף.



לפורום כלכלה, שוק ההון, יעוץ, פנסיה וגמל  לחצו