חזרה להחיים הטובים

מרוב עצים לא רואים את הפרדס

"הפרדס", מחזהו של יוסף בר יוסף, עוסק ביחסים בין אחים שאיזונם מופר כשלחייהם נכנסת בסערה דמות זרה: מורה לבלט, עולה חדשה מרוסיה
אורית הראל 17/04/13
מרוב עצים לא רואים את הפרדס

צילומים: דניאל קמינסקי

 

מחזהו של יוסף בר יוסף "הפרדס" הועלה לראשונה ב-1985 בתיאטרון הבימה. המחזאי עצמו כתב במבוא למחזה שמופיע בקובץ כל מחזותיו ומצוטט בתוכנייה, כי הוא נכתב אחרי גל העלייה הגדולה מרוסיה בשנות השבעים של המאה שעברה, "ואם הגזמתי קצת באידיאליזציה של אידה (דמות המורה לבלט במחזה - א.ה.), הרי זה ודאי בזכות או באשמת ההתלהבות שלי ושל כולם עם אותה עלייה, ועדיין נשאר כאן חטא ההגזמה". אבל לא הגזמה אפשרית של המחזאי או קווי המתאר של הדמות במחזה, אפילו לא השנים שחלפו מאז שנכתב והועלה לראשונה (ומאז עוד חמש פעמים בחו"ל) הם הבעיה בהפקה הנוכחית שלו בתיאטרון בית ליסין. הבעיה היא שההפקה הזו פשוט לא טובה.

 

מנשה צירקין, אלמן אחרי 40 שנות נישואים ופנסיונר, לשעבר ראש המועצה המקומית, חי ביישוב קטן בבית אחד עם אחיו בועז, ומעביר את ימיו המדוכדכים בטיפול בפרדס המשפחתי הצמוד לבית. אחותם של השניים צביה, נשואה ואם לבנות בוגרות, גרה לא רחוק מהם אבל בעצם גם איתם במובן הרו?וח בלא מעט משפחות שבהן מתגייסת הצלע הנשית לטפל בצלעות הגבריות הבודדות. היא מנסה למצוא למנשה שידוך, בדעה לגמרי צלולה - כלומר מתוך הבנה שלא יהיה מדובר בהתאהבות של ממש אלא בסידור כלכלי בעיקרו, לצורכי נוחות. אחרי עוד כישלון בתחום (מנשה לקח את הגברת לדייט על קבר אשתו), מתפרצת לחיי המשפחה באופן לגמרי לא צפוי אידה, מורה לבלט ועולה חדשה מרוסיה, אשר בשיטוטיה ביישוב במסע לגיוס תלמידות לחוג בלט נכנסה לפרדס דרך פרצה בגדר והוקסמה ממנו לגמרי.

 

אפשר להתעכב על שלל המשמעויות הטמונות והטעונות בפרדס, אבל נניח לכך ונזכיר רק את היותו המפלט, הנכס והדבק המשפחתי. מול בני המשפחה החמצמצים, החשדנים, המרירים, הקפוצים והאינטרסנטים כל אחד לפי דרכו, מתייצבת אישה ממקום אחר ומסוג אחר לגמרי: מלאת חיים, פטפטנית, חייכנית, רגשנית, רוחנית, מתפעלת ואופטימית. אידה מפשירה משהו אצל מנשה, שמתרצה ומאפשר לה לקיים את שיעורי הבלט בסלון ביתו הגדול, ונסחף בהמשך אחרי אישיותה מלאת ההתלהבות והעליצות. וכל אותו זמן היא לא מפסיקה להתפעל גם מהפרדס, שהוא בעיניה התגלמות היופי והישראליות והציונות והחיות. וכל אזכור שלה אותו, מצטלצל באוזני האחים צירקין - כל אחד לפי דרכו - בהקשרים הרבה יותר גשמיים ואינטרסנטיים.

 

 

עוד על תיאטרון:

זעקה של דור

החלומות ושברם

רוצים לראות משהו באמת טוב?

רואים את הלבן בעיניים

תגובות  0  אהבו 

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בהחיים הטובים

מוזיאון אגם: המקום שבו האמנות ממשיכה לנוע

בלב ראשון לציון, במבנה אדריכלי עכשווי שנראה בעצמו כמו יצירת אמנות, פועל אחד ממוסדות התרבות הייחודיים...

לקריאת הכתבה
מאבק מוזיקלי ופוליטי: כך תתמודד יובל רפאל בחצי גמר האירוויזיון בבאזל

אוטוטו תעלה יובל רפאל על במת האירוויזיון בבאזל, שוויץ, כחלק מחצי הגמר השני של התחרות. רפאל בת ה-24 מרעננה,...

לקריאת הכתבה
סקס של מבוגרים בפריים טיים. למה לא, בעצם?

 

- "תגיד מתי שכבנו בפעם האחרונה?"

- "מה?"

- "הזדיינו, מתי זה היה? מה, במרס?"

את הדיאלוג הזה ניהלו ארנונה...

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה