מוטקה > החיים הטובים > תרבות ובידור > משימה פטריוטית

משימה פטריוטית

תערוכה ראשונה לצלם דוד חריס, שתיעד את שנותיה הראשונות של המדינה, מצטרפת לעוד כמה תערוכות צילום היסטוריות. האם הגילוי המחודש של הצלמים ההם מסמן חיפוש אחר שורשים?

מערכת מוטק'ה 30/12/07

באחד התצלומים של דוד חריס נראה גבר שרירי, סיגריה שמוטה בפיו, קוטף כותנה בשדה רחב. שוליו של כובע הטמבל שלראשו קופלו בגנדרנות מעלה, ומזכירים כובע של מלח אמריקאי. התמונה, שצולמה בחבל לכיש ב-1962, היא אחת מ-50 עבודות בשחור-לבן התלויות בבית אבי חי בירושלים בתערוכה החושפת את עבודתו של חריס מ-1948 עד 1968. חריס, שתיעד את קליטתן של העליות הגדולות מצפון אפריקה ואירופה בשני העשורים הראשונים לקום המדינה, אינו מציג את הדימוי השחוק של העולה החדש, אלא מראה את מושאי הצילום שלו כגיבורים, כאייקונים. תצלומיו מעלים דימויים אוניוורסליים ולאו דווקא ישראליים. כך למשל צילם עולה חדשה ממצרים - צעירה יפה ואלגנטית - המגישה מסמכים לפקיד סוכנות. ברקע שני גברים בתור מלכסנים אליה מבטים. התמונה נראית כלקוחה מסרט של פרנסואה טריפו. בתצלום אחר נראים עולים מטורזנים על ספינה בנמל יפו, שנראים כמו בשיט תענוגות.

זו תערוכת היחיד הראשונה של חריס בישראל; ב-1991 הציג תערוכת יחיד בפילדלפיה והשתתף בתערוכות קבוצתיות רבות. חריס, יליד 1929, תיעד את התפתחות היישוב והקמת המדינה בעבור מוסדות ממלכתיים, בעיקר הסוכנות היהודית וקרן היסוד. מ-1978 עד 1983 שימש כראש המגמה לצילום במכללת הדסה. את התערוכה אצרה ד"ר רונה סלע, חוקרת והיסטוריונית של צילום מקומי והאוצרת הראשית של מוזיאון חיפה. "חריס הוא צלם חשוב שלא זכה לחשיפה עד היום", היא אומרת. "בעבודותיו אפשר לראות איכויות שלא קיימות עוד". האוניוורסליות המשתקפת בתצלומים אינה מקרית, לדברי סלע. "זה מתחבר לז'אנר האמריקאי של 'משפחת האדם', תערוכה שאצר אדוארד סטייכן בתחילת שנות ה-50 בניו יורק. הפרויקט שלו התמקד באינדיווידואל, במחוות ובסיפורים אישיים, ויצר אסתטיקה ברורה. הז'אנר הזה השפיע ללא ספק על הדור הראשון של הצלמים הישראלים, ביניהם מקסים סלומון, פטר מרום, ורנר בראון וחריס". סלע ממקמת את יצירתו של חריס בהקשר של השיח הפוסט-קולוניאלי, שטוען כי ההאחדה מוחקת את הזהות ההיסטורית ואת יחסי הכוח הגלומים בה. לדבריה, "חריס מצלם תקופת משבר בצורה אסתטית. הבחירה לצלם נושאים מסוימים בצורה יפה מתיישבת עם האידיאה הציונית; התערוכה שובה ויש בה כוח ויזואלי, אבל זה תעתוע". הצלם זוכה פרס ישראל אלכס ליבק אומר כי "תמונותיו של חריס יפהפיות ויש בהן איכות טכנית נדירה; יש בו אהבה עצומה למעשה הצילום ומרגישים זאת בתמונות". ליבק מסתכל על ההיבט הפרקטי בעבודתו של חריס. לדבריו, "הוא קיבל משימה לצרכים פטריוטיים וביצע אותה". את המחויבות של הצלמים שפעלו בזמן הקמת המדינה לפרויקט הציוני ממחיש ליבק באמצעות אנקדוטה על הצלם יעקב בן דב, שתיעד את ישראל משנות ה-20: "הוא שרף את הנגטיבים שלו, מחשד שאינם מייצגים היטב את הרעיון הציוני".
להמשך הכתבה -
לחצו[/u]

התערוכה מוצגת בבית אבי חי, רחוב המלך ג'ורג' 44, ירושלים. עד סוף דצמבר