משמרות את האומנויות המסורתיות

כרמלה משה קולעת סל. "הבנתי שאני יכולה לצמוח רק אם אני מחזקת את השורש"

דמיינו את איכות חייכן כאשר כל כלי קיבול למטבח, סל או שטיח שאתן נזקקות לו בבית אינו מוצע למכירה על מדפים מסודרים, אלא צריך להיעשות בבית, על ידיכן. כך חיו נשים בתרבויות רבות במשך דורות, כשהן מלהטטות בין גידול ילדים, ליקוט המזון והכנתו וניקיונות וכביסה בשיטות פרימיטיביות, לבין ההכרח לתפור, לארוג, לקלוע ולקדר לצורכי משק הבית.

את יום האישה הבינלאומי בחרו לחגוג ב"מוזיאון אוצרות בחומה" בעכו העתיקה, המוקדש לפולקלור הגלילי ובעיקר למלאכות מסורתיות, באירוח שוק של אמניות גליליות המשמרות את מלאכות היד שעברו מהעולם. קליעת סלים, צביעת בדים, הטלאת שמיכות, צורפות בכסף ובזהב, קדרות, רקמת תחרה, רקיחת תרופות צמחיות ותבלינים ועוד, כולן מלאכות נשיות הנעשות בשיטות מסורתיות.

בדוכן עבודות הקש ניתן יהיה לפגוש את כרמלה משה, קולעת סלים ורקדנית המשחזרת את הסלים ששימשו את תושבי הגליל בימי קדם, בבית ובשדה. משה בת ה-54 נולדה וגדלה במושב עמקה שבגליל המערבי, שהוקם על ידי יוצאי תימן, בת אמצעית במשפחה בת עשרה ילדים. את המלאכות המסורתיות ינקה מסביבתה כבר בגיל צעיר. "המושב שלנו היה מנותק, ולכן המשיך הרבה שנים להתנהל כמו תימן הקטנה", היא מספרת. "כל חיי היומיום וחלוקת התפקידים בין גבר לאישה היו מאוד מסורתיים וברורים. אנחנו, הבנות, היינו צמודות לנשים המבוגרות יותר וצפינו במה שהן עושות".

במיוחד הרשימה אותה מלאכת קליעת הסלים. "ראיתי את הנשים קולעות את הסלים, שהיו בשימוש יומיומי. בסביבת הטאבון, בתהליך טחינת הקמח והאפייה. בשלב מסוים בחיי הבנתי שהקליעה היא משהו שאני מאוד מחוברת אליו ואני רוצה לשמר את המתנה הגדולה שקיבלתי.

"היתה לי אמנם משיכה לצמוח אל החדש ולא לחזור על מה שנעשה על ידי המבוגרות, אבל הבנתי שאני יכולה לצמוח רק אם אני מחזקת את השורש. צעירות אחרות ביישוב לא התעניינו במלאכות של הזקנות. אני הבנתי שאני חייבת להמשיך את הספירלה של הקליעה ולא להתכחש אליה. הלכתי לדודתי קמר (שם שפירושו בתימנית ירח) וביקשתי ללמוד ממנה לקלוע. היא אמרה, 'בשביל מה לך, זו עבודה קשה. תקני כלי פלסטיק'.

משה עורכת כיום סדנאות קליעה ב"הסוכה", סוכת התמר שבחצר ביתה בעמקה, שם היא מספרת למבקרים "סיפורי סלים", מגישה כיבוד מהמטבח התימני ורוקדת את סיפור חייה ואת המלאכות הקדומות. "ההרצאה והריקוד מספרים על האישה הקדומה ועל השינויים שעברה לאורך הדורות. כל פעולה בסדר היום הנשי הצריכה שימוש מתאים בגוף ודרשה מרכז חזק. זה משהו שהיה לנשים הקדומות באופן טבעי'".

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק 

ההרצאות עוסקות גם בעץ התמר, שהלולבים והסנסנים שלו משמשים לה כחומרי גלם. "עץ תמר הוא אינסופי ולא לחינם הוא מופיע הרבה ביהדות ובמדרשים. 'צדיק כתמר יפרח', 'אעלה בתמר' וכד', או המדרש האהוב עלי, 'מה תמרה זו, אין בה פסולת', האומר שלכל חלקי העץ יש שימוש.

"התמר יכול לשמש השראה לנו, הנשים. להיות חזקות, אך גם לעמוד ברוח בגמישות, להצמיח שורשים עמוקים, אך להיתמר לגובה ולהפיק אינסוף מכל חלקינו ולתת משפענו, כי כל נתינה מביאה להתחדשות".

מלבד הפנינג המלאכות המסורתיות יכללו אירועי יום האישה הבינלאומי בגליל המערבי, בסוף השבוע של ה-8-9 במרץ, סיור בשם "סיפורי נשים גליליות בגליל המערבי" אל סמטאות פקיעין כולל ביקור אצל "סבתא ג'מילה", סיור בשם "נשים וסיפורי נשים בגליל המערבי", בעיירה שלומי, בבית המצויר של עאפיה זכריה, בבית רוקיה הבדואית ובמחלבה של עדנה באבירים, יום חווייתי בכפר המחול בגעתון בשם "רוקדים מחוץ לקופסה", מפגש נשים עם סדנת שפת גוף בהנחיית אסתי זקהיים במוזיאון הפתוח בתפן וגם תערוכות, סדנאות, הרצאות ומופעים של נשים.

הרשמה ותשלום מראש לאירועים בטלפון: 1-800-333-567

עוד על מלאכות יד מסורתיות:

קליעה: הרבה יותר מסלי קש

סריגה: הרבה יותר מסוודר

טלאים - זה כבר לא מה שהיה פעם