מתגרשים יותר, יולדים יותר, בודדים יותר

אם אתם צופים בעיניים כלות בילדיכם הדוחים את נישואיהם עד אין קץ, מתגרשים, במה שנראה לכם קלות בלתי נסבלת, או אף בוחרים שלא להביא ילדים לעולם, אתם לא לבד. הנתונים מראים שפער הדורות לא מסתכם רק בשליטה בטכנולוגיה. הוא מתאפיין גם ביחס למוסד המשפחה.

 ב"כנס רמלה – בין ישראל לעמים" שיתקיים מחר (28 ביוני) ויעסוק בנושא "המשפחה – אתגרים וחזון", מציגים בפנינו חזון אפוקליפטי: המשפחה המסורתית מתפרקת, הילודה יורדת (בישראל עדיין פחות) ויותר ויותר מאיתנו מעדיפים לחיות את הרגע ולממש את עצמם, על חשבון דאגה להמשכיות העם והמין האנושי בכלל.

שיעור הנישואין בישראל פחת ב-27 אחוז

שיעור הגירושין עלה ב-137 אחוז. צילום אילוסטרציה: shutterstock

קצת מספרים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משנת 1970 עד 2009, ירד שיעור הנישואין בישראל ב-27 אחוז. שיעור הגירושין לעומתו, עלה ב-137 אחוז. גם גיל הנישואין עלה בשנים האלה בהתמדה. אצל גברים בשנתיים וחצי בממוצע, אצל נשים בשלוש שנים.

את הפיחות בערכו של מוסד הנישואין, אפשר לראות גם על פי מספרם ההולך ועולה של הזוגות המעדיפים לחיות ביחד מבלי להינשא. על פי הנתונים, בין השנים 2000 ו-2009 חלה עלייה של כ-88 אחוז בשיעור הזוגות החיים יחד ללא נישואים, באוכלוסייה היהודית. ל-67 אחוז מהזוגות הללו אין ילדים (לעומת 29 אחוז מהזוגות הנשואים).

התא המשפחתי נחלש

העידן הפוסט משפחתי. צילום אילוסטרציה: shutterstock

על פי עבודת מחקר שתעמוד בבסיס הכנס, שערך יעקב יקיר ממרכז "תורה ומדינה" העוסק בחקר המבט התורני-הלכתי של החיים הלאומיים בישראל, אנחנו הולכים בעקבות מדינות ה-OECD, במגמת היחלשות התא המשפחתי. "זהו העידן הפוסט משפחתי", אומר יקיר. "הילודה ברוב מדינות המערב וגם במדינות באסיה כמו יפן, היא שלילית, גיל הנישואין עולה וכך גם אחוזי הגירושין. 30 אחוז מהצעירים במדינות האלו מצהירים שהם לא מתכוונים להתחתן וללדת ילדים. בגרמניה ויפן צופים שעד שנת 2080, האוכלוסייה תקטן בחצי".

נישואין, גירושין, הולדת ילדים, הם לא מההחלטות הנתונות לפרט?

"ממבט ראשון, אתה אומר 'חיה ותן לחיות', אבל התרחקות מהמבנה המשפחתי, שכולל גם את הדורות הקודמים ומורכב מתא בסיסי של אבא, אמא וילדים, קוטע את הילודה. מחקרים מזהים שלמשפחה כמבנה היסוד של החברה, יש יכולת להצמיח, לשמור ולהגדיל את החברה".

הזדקנות האוכלוסייה: סכנה קיומית

יותר נפשות בודדות, יותר בדידות. צילום אילוסטרציה: shutterstock

המגמות שהביא איתו אורח החיים המודרני, יביאו לדברי יקיר בין השאר להזדקנות האוכלוסייה. "זו סכנה קיומית של ממש", הוא אומר. "חברה שמזדקנת ולא מחדשת את שורותיה, נמצאת בבעיה מאוד גדולה. גם לנוכח תוחלת החיים העולה, אנחנו צופים סכנה לרווחתה של האוכלוסייה המבוגרת ולכל מה שהיא ניסתה לייצר לעצמה לשנים האחרונות. לא נשכח גם שחברה זקוקה לכוח עבודה צעיר שיהיה גדול מספיק והמשוואה היום נראית לא טוב".

חלק מתוצאות התפרקות המשפחה הרב דורית, שבעבר חיה ביחד, היא הבדידות. על פי נתוני הלמ"ס, בין השנים 1960 ל-2013, הוכפל אחוז משקי הבית בישראל בהם מתגוררת נפש אחת, כשהשיאנית היא העיר תל אביב. זו אולי הסיבה, ש-30 אחוז מהישראלים מדווחים שהם חשים בדידות לעיתים קרובות או מדי פעם.

את המשא העיקרי של הבדידות נושאים שלא במפתיע, המבוגרים. 43 אחוז מבני ה-65 ומעלה סיפרו על בדידות, לעומת 27 אחוז מבני ה-20-64. תשעה אחוז מהנשאלים, העידו שאין להם למי לפנות בשעת משבר או מצוקה. תחושת הבדידות מורגשת בעיקר על ידי אלמנים ואלמנות (60 אחוז) ומשפחות חד הוריות עם ילדים מתחת לגיל 18 (46 אחוז). באוכלוסייה החרדית, המתבססת על משפחות גדולות החיות ביחד, תחושת הבדידות מן הסתם קטנה יותר ורק 13 אחוז חשים אותה. 

כיצד משפיע השינוי בהתייחסות למוסד המשפחה ליחסים בין הדורות?

"מחקרים מראים שאם המשפחה הרב דורית היא מערכת חשובה במובנים של אהבה, נתינה, תמיכה כלכלית, המציאות היום הרבה יותר מורכבת והרבה יותר כואבת. יש מציאות של בדידות, בעיקר אצל מבוגרים וחוסר במסגרת תומכת, כתוצאה מהתהליכים האלה".

הורים מרגישים אכזבה מזה שהילדים לא ממשיכים לדבוק בערכי המשפחה?

"אולי לא אכזבה, אבל אם מדובר על הסיבות לתהליכים האלה, שהעמידו את הפרט במרכז ובחנו את כל החיים דרך הכאן והעכשיו, אחרי כ-40 שנה, תוצאות ההשקפה הזאת באים לביטוי ויש לה מחיר. הפרט מרגיש שיש לו את זכות הבחירה המלאה על חייו, אבל יסודות החברה מתערערים".

ישראל ממשיכה להוביל בילודה

"המבנה המשפחתי הוא נורמה מתפקדת". צילום אילוסטרציה: shutterstock

אם בעליית גיל הנישואין ושיעור הגירושין אנחנו מיישרים קו עם מדינות המערב, בנושא הילודה דווקא יש לנו יתרון, לשיטתו של יקיר. "מבחינת ילודה, ישראל נמצאת במקום הראשון בין מדינות ה-OECD. אנחנו במצב שלדברי חוקרי הפריון, עומד על כשלושה ילדים בממוצע למשפחה, אבל המגמות כבר כאן והאיום קיים. יש משפחות רבות שבהן הילודה קטנה יותר, כי התא המשפחתי לא שלם וזו מגמה שמסכנת את הפריון".

כלומר, משפחות חד הוריות או חד מיניות מסכנות את המשך קיום החברה?

"במדינת ישראל בסך הכול, מספר המשפחות האלה הוא זניח, אבל בפרספקטיבה הרחבה, אלה מבנים שלא מבטיחים את העתיד. הם יותר עוסקים בפרט ומנותקים מהשרשרת.

"הפרט בוודאי חשוב ויש לו זכויות, אבל לכל תפיסת עולם, יש גם השלכות. המבנה המשפחתי הוא נורמה מתפקדת, שמצליחה במשך דורות לקיים את החברה האנושית. מסגרת שמולידה ומייצרת. במבט הפרטי אין בעיה עם בחירה בכל אורח חיים, במבט הכולל, זה יוצר כאוס".

הפרט חשוב, אבל לכל תפיסת עולם יש השלכות. יעקב יקיר

מה לגבי גירושין, הרי אפשר להתחתן שוב ולהשלים את החסר?

"זה נכון, אבל לרוב זה לא קורה מיד ולפעמים עוברות השנים שבהן הפריון רלוונטי. כשאתה מדבר על פריון של משפחה שלמה, כל שנה שהיא בלי פריון, היא בעייתית".

יש שיגידו שהתפיסה שלכם לא ממש תואמת את רוח התקופה.

"בלי קשר לתפיסה, על העובדות אי אפשר להתווכח. אנחנו מזהים בעולם איום גדול על המשפחה ועל החברה כולה ואנחנו רוצים להעלות את הנושא לסדר היום במדינת ישראל, לפני שנגיע לקטסטרופה".

הכנס יתקיים ב-28.6.16 בספרייה העירונית, הרצל 2 רמלה. להרשמה ניתן לפנות בטלפון:

050-6356088

הבן של חדוה קורן התחתן עם גבר, וכך נולדו להם שני ילדים

הבת שלי התגרשה, אני מתגעגע לחתן

שרי שיין בחרה לא להביא ילדים לעולם

איך תפיקו צילום משפחתי מוצלח

מה דעתכם? משפחות גאות הן קטסטרופה? בואו לדבר על זה בקהילת דילמות במשפחה