|
צילום: Shutterstock
יצרני היוגורטים תפסו זה מכבר בעלות על החיידקים הידידותיים, אך לדברי אלירן דה-מאיו, נטורופת ומדריך לרפואה תזונתית, תעשיית הפרוביוטיקה ביוגורט ובתוספי מזון (המגלגלת לדבריו למעלה מ-20 מיליארד דולר בשנה), מוציאה מוצרים נחותים בריאותית. "צרכן שיבדוק את התוויות של המוצרים האלה", הוא אומר, "יגלה שיש בהם בין ארבעה לשמונה מיני חיידקים בסך הכול. כשמדברים על מזון פרוביוטי, מדברים על עשרות ומאות מינים".
מזונות פרוביוטיים אפקטיביים מומלץ, לדבריו, להכין בבית, ופרטים בהמשך. מי שרוצה להעמיק, מוזמן לסדנה בנושא, שיעביר בכנס התזונה והבריאות "אוכלים בריא" של פורטל התזונה Eatwell והוצאת "פוקוס" בחודש הבא.
החיידקים הידידותיים, יש לדעת, הם מיקרואורגניזמים החיים באופן טבעי במעיים ובגוף בכלל ובין השאר מגנים על מערכת העיכול מזיהומים, מייצרים ויטמינים וחומצות שומן ועוד. אורח החיים המודרני, כלומר מזון מעובד ודל בסיבים תזונתיים, חומרי הדברה, זיהום אוויר, קרינת יתר, עישון, מתח נפשי, תרופות ובעיקר אנטיביוטיקה, מדלדלים את אוכלוסיית החיידקים הטובים הללו והתוצאה היא שלשולים, עצירויות, נפיחות בטנית, מעי רגיז, זיהומי נרתיק ועוד.
התשובה המקובלת בשנים האחרונות, היא נטילת חיידקים ידידותיים בתוסף מזון או ביוגורטים למיניהם. לדברי דה-מאיו, הסיבה לכך שהיוגורט הפך שם נרדף לפרוביוטיקה, היא נוחות. "קל מאוד להרבות חיידקים במוצרי חלב, כי יש בהם סוכר חלב שמשמש לחיידקים כמזון. כיוון שמוצרי החלב עוברים פסטור והופכים לסטריליים לחלוטין, הדרך היחידה להתסיס אותם היא בהוספת אבקה המכילה כמה זני חיידקים שהונדסו במעבדה".
כדי להגיע למגוון גדול בהרבה של חיידקים ידידותיים וממקור טבעי, יש לבצע במזון "התססת פרא". "בהתססה כזאת החיידקים מגיעים מהאוויר ומהמזון עצמו, ויש בהם מאות מינים, שאת רובם אנחנו בכלל לא מכירים".
מה מתסיסים (או כובשים, אם תרצו)? כמעט כל ירק, אבל לא מדובר על הכבישה המוכרת. "ירקות שמשווקים לנו כירקות מוחמצים, הם לא פרוביוטיקה. זה משרה של חומץ ומלח, שרק מחמיץ את הירק ולא מתסיס אותו. המוצרים התעשייתיים הללו גם מעלים את הסיכון לסרטן הקיבה והמעי, והיום ארגוני הבריאות העולמיים מגדירים אותם כמסרטנים. המלח והחומץ לא משאירים בירקות המוחמצים שום דבר טוב".
אז איך כובשים ירקות וגם מעשירים אותם בחיידקים ידידותיים?
"לוקחים את הירק - וזה יכול להיות כמעט כל ירק. כרוב, סלק, לפת, ארטישוק ירושלמי, מלפפונים, עגבניות, עלי קייל או מנגולד - חותכים לחתיכות קטנות ומכניסים למים בכלי המכוסה בבד אוורירי, כדי שחיידקים מהאוויר יוכלו לחדור.
"אין להוסיף למים מלח, מיץ לימון או חומץ. אלה התנאים האופטימליים לשגשוג של החיידקים הטובים, ומיום ליום רואים במים בועיות מהתסיסה של הסוכרים בירק. ככל שהתמיסה נעשית חומצית, סימן שיותר סוכרים התפרקו לחומצה אצטית, כלומר, החיידקים מתרבים".
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
אחת ליום יש לבדוק שכל פרוסות הירק מכוסות במים ואם לא, אפשר להשקיע אותן במשקולת. כעבור כשלושה עד חמישה ימים בקיץ ועד שבועיים בחורף מתקבל ירק כבוש ופרוביוטי, שהוא, לדברי דה-מאיו, גם טעים. "הירק מתרכך ונעשה חמצמץ, ואפשר גם להיות יצירתיים ולהוסיף למשרה גבעולי סלרי, פטרוזיליה, כרישה, עלי מליסה ונענע וצמחי תבלין אחרים, כדי לשחק עם הטעמים".
מה אפשר להתסיס חוץ מירקות?
"פירות תוססים בעיקר למשקאות אלכוהוליים ואפשר להכין מהם שיכר ביתי. אפשר להתסיס גם אגוזים או גרעינים טחונים בתוך מים, כשלכל סוג של אגוז התהליך קצת שונה".
מלבד ההדרכה המעשית, המסר שהוא מבקש להעביר בסדנה הוא, 'עשו שלום עם החיידקים, הפסיקו להילחם בהם'. "חשוב שנבין כמה חיידקים חיוניים ומועילים לבריאות ואיך אפשר להשתמש במזון כדי לשפר את מערכת היחסים איתם".
כנס "אוכלים בריא" יתקיים ב-10-11 ביולי בתיאטרון גבעתיים ויכלול הרצאות במגוון נושאים וסדנאות בישול בריא, לצד דוכני מזון ומוצרי בריאות. פרטים באתר www.t-g.co.il
עוד על תזונה נכונה:
עונת המלפפונים
שימו כורכום
חמישה גוונים של טחינה
חריף אש
לפורום תזונה: לחצו
|
