מתכון: תבשיל גזר עם כופתאות

קטיף הגזר מתחיל בימים אלה, ואם אתם מגדלים גזרים בגינת הירק תוכלו לשלוף אותם עכשיו מהאדמה הרטובה גם בלי סיוע של סבא אליעזר וחבורתו ולשגר אותם ישר למטבח. עכשיו רק נותר להחליט איך לאכול את השורשים הכתומים עתירי הבריאות. שלמים, חתוכים, מגורדים לסלט מתוק עם צימוקים? אפשר גם סחוטים למיץ וכעוגת גזר, אך בימי חורף אלה, ייטב להם סיר המרק או התבשיל.

הגזר, שורש מעובה של צמח ממשפחת הסוככיים, תורבת לראשונה באפגניסטן. במקור הוא בא בצבעים שונים, הקיימים גם היום. את הזנים הכתומים פיתחו רק במאה ה-18.

תמיד אמרו לנו שהגזר טוב לעיניים וזה נכון, אבל לא רק. כבר הרמב"ם ואסף הרופא הכירו בסגולותיו הרפואיות, וברפואה העממית שימשו כל חלקיו, כולל הזרעים והעלים, לטיפול בבעיות כמו עצירות, כיבים ודלקות בדרכי העיכול, אנמיה, צהבת, דלקות בדרכי השתן וכמובן - לחיזוק הראייה.

כמו שקרה לפירות, לירקות ולעשבי מרפא אחרים, גם את הגזר חקרו לימים בצורה מדעית ונמצא שהוא גם מרכיב חשוב בתזונה נוגדת סרטן, בשל התכולה הגבוהה של קרוטנואידים, הפיגמנטים שצובעים אותו בכתום, שהם נוגדי חמצון חזקים. הידוע בקרוטנואידים, הבטא קרוטן, הופך בגוף לוויטמין A החיוני לראייה, לחיזוק מערכת החיסון, לשמירה על בריאות העור, ללמידה ולזיכרון.

הגזר הוא גם מקור מצוין לאשלגן, מינרל הידוע כנוגד לחץ דם גבוה, ויש בו ויטמינים מקבוצת B שטובים ללב, ויטמין C שמונע מחלות לב, סרטן ושבץ מוחי, ויטמין k, שחיוני לקרישת דם ובריאות העצם, ויטמין E שמאט תהליכי הזדקנות, וסיבים תזונתיים, שמסדירים עיכול ומעכבים ספיגת סוכר וכולסטרול מהמזון.

הרפואה הסינית גורסת שהגזר הוא מחזק דם וטוב למצבי אנמיה. שתיית מיץ גזר, על פי הסינים, אף יעילה יותר מאכילת הגזר עצמו, כי המיץ מרוכז בוויטמינים ובמינרלים, אך יש לזכור שבמיצים ככלל ריכוז הסוכר גבוה יותר והם חסרים את הסיבים התזונתיים שבפרי או בירק השלמים. אגב, ספיגת הבטא קרוטן שבגזר מועצמת עם חיתוכו ובישולו.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

כיף לאכול אותו גם כך, מקולף קלות (כי חבל לאבד את הבריאות בקליפה), כחטיף לשעת משבר, אבל יש להיזהר מצריכת יתר. זו עלולה להביא ל"קרוטנמיה", תופעה של הצהבת העור כתוצאה מעודף פיגמנטים כתומים, שאמנם אינה מסוכנת וחולפת עם הורדת מינוני הגזר, אך גם אינה אסתטית מדי.

אצלי הגזר מתקשר ישירות למאכל שדווקא זכור לדיראון מילדותי, "צימעס עם קוגל'ה". פרוסות הגזר המתוק שנצלו בסיר עם כופתאות של קמח וביצים לא קסמו לי אז, אך עם השנים למדתי לאהוב את המטעם הכל כך אשכנזי הזה, ואף להתוודע לגרסתו הטבעונית.

גזר עם כופתאות

המרכיבים:
10 גזרים
בצל
בטטה
4 תפוחי אדמה
5 כפות מים
6 כפות שמן זית
4 כפות קורנפלור
4 כפות קמח לבן
מלח ופלפל
קינמון
כף סוכר או אבקת סטיביה
אגוז מוסקט

אופן ההכנה:
מקלפים את תפוחי האדמה, הבטטה והבצל ומגרדים בפומפייה לתוך מסננת, המוכנסת לתוך קערה. מערבבים, לוחצים מעט ומחכים להגרת הנוזלים לתוך הקערה.
בינתיים קולפים את הגזרים, חותכים אותם לקוביות קטנות, מכניסים לסיר רחב, מתבלים בסוכר, מלח, פלפל, קינמון ואגוז מוסקט מגורר ומוזגים פנימה את המים ו-3 כפות שמן זית.
שופכים את הנוזלים של תפוחי האדמה, הבטטה והבצל המגוררים, אך מותירים את העמילן שנקווה בתחתית לצורכי הדבקה, ולתוכו שופכים את התערובת מהמסננת. מוסיפים לה את הקמח, הקורנפלור, מלח ופלפל ו-3 כפות שמן זית ומערבבים.
מהתערובת צרים כופתאות ומסדרים אותן במעגלים ההולכים ומתכנסים, בשכבה אחת, על גבי קוביות הגזר שבסיר. מכסים במכסה ומבשלים על אש קטנה (רצוי להניח את הסיר על גבי פלטה להנמכת החום), למשך כשעה.
להשבחת הטעם ניתן להכניס את הסיר לאחר הבישול לתנור בחום של 100 מעלות, לעוד שעה של השחמה, כסוג של חמין.

עוד על אוכל ומתכונים:

מריחים חמין באוויר

אורז בסמטי בשלושה צבעים

רולדת תמרים

כל מטבח והכיסונים שלו

קינוח תותים מהיר

יש לכם שאלה על בישול? רוצים לשתף מתכון מנצח? לקהילת אוכל: לחצו