בשל חמוקיה העגלגלים, או אולי הסומק בלחייה, זכתה העגבנייה לשם עם ניחוח ארוטי והיה זה דווקא איש דתי, הסופר והרב יחיאל מיכל-פינס, שתרגם מגרמנית את כינויה Liebesapfel, "תפוח אהבה" והפך אותו לעגבנייה, מהשורש ע.ג.ב.

השם העברי החדש עורר בזמנו התנגדויות. הרב קוק הסתייג מהקונוטציות של "עגבנייה" והציע לקרוא לה "אדמונייה" ומחדש השפה העברית אליעזר בן יהודה העדיף את השם "בדורה", הנגזר משמה הערבי "בנדורה". עד ימי העלייה השנייה כונתה העגבנייה גם בדורה, אלא שאז הכריעו צרכני הירקות העבריים בעד השם השובב יותר.

 אוהבים לבשל? הצטרפו לקהילת האוכל של מוטק'ה

מקוטלגת כירק, לא מתוקה כפרי

טובה פרוסה, קצוצה, סחוטה או מבושלת. צילום: shutterstock

העגבנייה התרבותית (יש גם כמה מיני בר), גדלה על צמח מטפס ושייכת למשפחת הסולניים, כמו החציל ותפוח האדמה וגם הטבק והפטוניה. כמי שנושאת בקרבה זרעים ומתפתחת משחלה, היא פרי מהזווית הבוטאנית, אך קולינארית היא מקוטלגת כירק, כי אינה מתוקה כפי שמצופה מפרי.

היא אדומה לרוב, אבל יש גם עגבניות ירוקות וצהובות ובעיקר משתנים הגודל והצורה. לצד העגבניות הקלאסיות הגדולות, צצו עם השנים עגבניות השרי הכדוריות והמתוקות, עגבניות התמר המוארכות שבאות בכמה גדלים ויש גם עגבניות מקומטות כמו דלעת, שלא נראות הרבה בארץ.

עגבנייה אפשר לפרוס ולהכניס לכריך, לקצוץ לסלט, לגרד או לרסק לרוטב, לסחוט למיץ (ולהכין ממנו "בלאדי מרי") ולשלב בתבשילים ובמרקים. באיטליה גילו שאפשר גם לייבש אותן ולאחסן בצנצנת עם שמן זית ועשבי תבלין, כתוספת לתבשילים ולסלטים וכממרח.  

חברת כבוד בדיאטה הים תיכונית

קפסולת בריאות בפני עצמה. צילום: shutterstock

לא ברור איך הסתדרו בלי עגבניות, עד גילוי אמריקה במאה ה-15. גם כשכבר הגיעו לאירופה, הן זכו ליחס חשדני והיו שטענו שהן רעילות (יש אכן חומר רעיל בשם סולנין בשאר חלקי הצמח). אבל במאה ה-19 התרצו גם האירופים והכניסו את העגבנייה עמוק לתוך התפריט.

העגבנייה היא חברת כבוד בדיאטה הים תיכונית המומלצת, ומשמשת כקפסולת בריאות בפני עצמה. צבעה האדום בא מפיגמנטים מקבוצת הקרוטנואידים, שהם נוגדי חמצון חזקים. העיקרי שבהם הוא הליקופן (שאפשר למצוא גם באבטיח, אשכולית אדומה, פפאיה או גויאבה ורודה), שסגולותיו רבות.

הליקופן טוב למניעת סוגי סרטן, בעיקר סרטן הערמונית, הריאות והקיבה, אך יעיל גם בסוגים אחרים, הוא שומר על הלב וכלי הדם, מוריד את רמת הכולסטרול ונוגד היווצרות קרישי דם וכך מונע אירועים מוחיים.

ככל שהעגבנייה בשלה ואדומה יותר, כך גדולה תכולת הליקופן שבה. בישול מגביר עוד יותר את ספיגתו בגוף (למרות שנפגעים רכיבים אחרים בעגבנייה, כמו ויטמין C), כלומר, אפשר לקבל הרבה ליקופן מתבשילי עגבניות, רטבי עגבניות או מוצרים המופקים מהן. מכיוון שהליקופן מסיס בשמן, טוב לתבל עגבניות, חיות או מבושלות, בשמן זית.

אבל הליקופן לא עובד לבד. יש בעגבנייה עוד מאות רכיבים מועילים שפועלים בהרמוניה, בהם סוגי קרוטנואידים נוספים, חומצות פנוליות, פלבונואידים וכמות יפה של ויטמינים. ויטמין A, החשוב לראייה, למערכת החיסון ולמצב העור, ויטמין C שנוגד סרטן, מחלות לב וסיבוכי סוכרת, ויטמין K שאחראי לקרישת הדם וחוזק העצם וויטמינים מקבוצת B, שגם להם תפקידים רבים. בנוסף, יש בה מינרלים כמו ברזל ואשלגן וסיבים תזונתיים.

כדאי להשקיע באכילת עגבניות גם מכיוון שהן מפחיתות נזקים מזיהום אוויר, עישון וקרינת שמש, טובות לשמירה על הלחץ התוך-עיני ומניעת גלאוקומה ולשימור תפקוד המוח. ברפואה העממית, שתיית מיץ עגבניות שימשה להקלה על עצירות, צרבות ואנמיה ולטיפול חיצוני במריחה על עקיצות יתושים ושאר פצעונים.

גם הרפואה הסינית גורסת שהעגבנייה מועילה לעצירות, כמו גם ללחץ דם גבוה וכאבי ראש. כבעלת "אנרגיה קרה" וכיוון אנרגטי כלפי מטה, היא נחשבת למקלה על יובש, מנטרלת רעלים, משפרת את העיכול וטובה נגד חוסר תיאבון.

 אחת הדרכים הטובות, כאמור, למצות את הליקופן בעגבניות היא להכין מהם רוטב ביתי, שאפשר לאחסן בצנצנת במקרר ולשלוף בכל פעם שמופיעים בבית סיר פסטה, ג'חנון, או פיסת בצק שמבקשת להפוך לפיצה. לפיצה, אגב, עדיף להוסיף למרשם שלהלן גם קופסת רסק עגבניות מוכן (ומומלץ האורגני של הרדוף) או קופסת שימורי עגבניות תמר מרוסקות מאיטליה (יש כמה סוגים במרכולים).

המתכון: רוטב עגבניות לפסטה

צילום: shutterstock

הרכיבים

10 עגבניות בשלות בגודל בינוני 

5 שיני שום 

פלפל חריף ירוק ובשרני 

מלח ופלפל 

אורגנו יבש או טרי 

כפית סוכר

שמן זית משובח

ההכנה

(1) חותכים את העגבניות לחצי לרוחב. מגרדים על פומפייה גסה עד לקליפה (שאותה משליכים). מועכים את שיני השום ומוסיפים.

(2) חוצים את הפלפל החריף ומגלענים.

(3) מרסקים על הפומפייה את הפלפל עד הקליפה ובלעדיה.

(4) מוסיפים כפית אורגנו יבש או עלים טריים קצוצים, את הסוכר, המלח והפלפל (לפי הטעם) ושמן הזית ומערבבים היטב.

 אוהבים לבשל? הצטרפו לקהילת האוכל של מוטק'ה

המתכון: עגבניות ממולאות באורז ועדשים כתומות

צילום: shutterstock

אם מצאתם בשוק עגבניות גדולות אבל מספיק נוקשות, תוכלו להכין גם עגבניות ממולאות, ברוטב שגם הוא על טהרת הליקופן.

הרכיבים

10 עגבניות גדולות

למלית:

בצל גדול

2 גזרים

6 שיני שום

כוס אורז בסמטי

כוס עדשים כתומות

צרור שמיר

מלח ופלפל

בזיליקום טרי או יבש

5-6 כפות שמן זית

כוס וחצי מים רותחים

לרוטב:

2 קופסאות קטנות של רסק עגבניות

2 כפות שמן זית

כף סוכר או אבקת סטיביה