ניתן למנוע את סרטן המעי הגס בישראל

סרטן המעי הגס והחלחולת (Colorectal Cancer) היא המחלה הממארת השנייה בשכיחותה בגברים ובנשים בישראל. 1,881 אנשים נפטרו בשנת 2001 כתוצאה ממחלה זו (זהה למספר הפטירות מסרטן הריאות וגבוה ב-30% מפטירות עקב סרטן השד). כ-3,200 אנשים נוספים אובחנו בישראל מדי שנה בשנים 2004-2005. בסך הכל 5 ישראלים נפטרים מדי יום מסרטן המעי הגס. סרטן המעי הגס מתפתח כאשר פוליפים, זקיקים בני 1-2 מ"מ, מתפתחים במעי. מדובר בתהליך האורך כמעט עשור שנים שבסופו הפוליפים נהפכים לגידולים סרטניים ממאירים. אחת הסיבות העיקריות למהלך המחלה הקטלני הוא הקושי בגילוי המחלה באמצעים ויזואליים והעובדה שתהליך צמיחת הפוליפים, שכאמור אורך זמן לא מבוטל, איננו מלווה בסימפטומים כלשהם. סרטן המעי הגס הוא קוטל שקט, איטי, אשר פוגע באנשים במיטב שנותיהם. מדובר במחלה אלימה, שלחולים בה שרידות נמוכה וסיכוי קטן לשוב לחיים נורמלים. עם זאת, כיום ניתן, בעזרת יצירת מודעות לאפשרויות הבדיקה והטיפול, לגלות את המחלה בטרם פרצה ולטפל בה באמצעים פשוטים, זולים ובטוחים. מדובר בנגע הניתן למניעה ברוב גדול של המקרים.
קבוצות סיכון בסרטן המעי הגס והחלחולת
מחקר ישראלי חדש, שתוצאותיו התפרסמו בפברואר 2007, בדק את הסיכון לסרטן המעי הגס בקרב בניהם ובנותיהן של חולי סרטן המעי הגס. תוצאות ראשוניות מצביעות על כך ששיעור התחלואה בסרטן המעי הגס היה גבוה מפי 2 (2.1 בגברים ו- 2.15 בנשים). עם זאת, חשוב לציין כי כל אדם (גבר או אשה) מעל גיל 40 נמצא בקבוצת סיכון ועליו להיבדק. באופן סטטיסטי, אחד מכל עשרים ישראלים יחלה בסרטן המעי הגס במהלך חייו. חשוב לציין כי בניגוד לדימוי השגור, סרטן המעי הגס פוגע בגברים ונשים באופן כמעט זהה. נראה כי שכיחותו מושפעת מסגנון חיים. על אף שהדבר איננו חד-משמעי, סרטן המעי הגס שכיח יותר בחברות מערביות ונראה כי יש קורלציה בין אורך החיים המערבי (תזונה וכו') לשכיחותו של הסרטן מן הסוג הזה.
כמה קל למנוע את מחלת סרטן המעי הגס?
ידוע כי אבחון מוקדם של מחלות ממאירות וטיפול מבעוד מועד בחולים מאובחנים עשויים להביא לשיפור בהישרדות. נתוני ההישרדות בישראל מראים כי 53% מחולי סרטן המעי הגס נפטרו בתוך 5 שנים ממועד אבחון המחלה. הוכח כי אבחון מוקדם של שלבים טרום-סרטניים והסרת גידולים שפירים במעי הגס באמצעות קולונוסקופיה היו יכולים למנוע את היווצרות המחלה הסרטנית ולהקטין את מימדי המחלה והתמותה כמעט לחלוטין. הדבר נכון במיוחד עקב העובדה שהתפתחותם האיטית וההדרגתית של הפוליפים מהווה מעין "תמרור אזהרה" שמאפשר לגלות ולטפל בסרטן המעי הגס בטרם התפתח. עם זאת, הבדיקה הסטנדרטית בישראל, בדיקת דם סמוי, מגלה את המחלה רק לאחר שהתפרצה, כך שאיננה מאפשרת טיפול מונע. לעומת בדיקת הדם הסמוי, הקולונוסקופיה משלבת בדיקה ויזואלית של פנים המעי וטיפול מקדים באמצעות שליפת הפוליפים בטרם התפתחו לגידולים סרטנים.
עוד על סרטן המעי הגס

[u]
סרטן המעי הגס עובר בתורשה
[/u]

[u]
מחקר חדש מאשש: בשר אדום מעלה הסיכון לסרטן המעי הגס
[/u]

[u]
ספר חדש: הכורכום יעיל נגד סרטן
[/u]

[u]
מימצאים חדשים בנוגע לגורמים לסרטן המעי הגס
[/u]

[u]
סובלים מעודף משקל? אתם מועדים לסרטן המעי
[/u]

[u]
על בדיקת הקולונסקופיה ומדוע איננה בסל התרופות
[/u]

[u]
סרטן המעי הגס - הליכה מתונה מורידה הסיכון
[/u]

[u]
בדיקת דם לגילוי סרטן המעי הגס
[/u]
בדיקת הקולונוסקופיה מוכרת כיום בקרב הקהילה הרפואית העולמית כאמצעי המועדף (gold standard) לגילוי סרטן בשלב מוקדם. בדיקת הקולונוסקופיה הינה שיטת הבדיקה והטיפול היחידה המומלצת על ידי ארגון רופאי הגאסטרו בישראל המאפשרת הסרת הגידולים בשלב טרום סרטני. כך ניתן לצמצם את היקף המחלה, באמצעות 2-3 בדיקות במהלך חיי כל תושב בוגר. מאז 2002 אימץ המימשל האמריקאי מדיניות על פיה מחויבים כל המבטחים הרפואיים, ציבוריים ופרטיים כאחד, לממן בדיקת קולונוסקופיה לכלל אוכלוסיית בגילאי 50 פלוס בארה"ב. לפי מדיניות זו, זכאית כלל האוכלוסייה לבדיקה שגרתית אחת ל-10 שנים, ואילו האוכלוסייה בסיכון, כמוסבר לעיל, זכאית לבדיקת מעקב אחת ל-5 שנים. גם גרמניה ומדינות אירופה נוספות פועלות בכיוון זה.
ובישראל?
בישראל, בדיקת קולונוסקופיה אינה כלולה בסל הבריאות לאוכלוסיה לכלל האוכלוסייה מעל גיל 50, אלא רק לאוכלוסיה בסיכון גבוה (קבוצה מצומצמת), וגם ביניהם רובם אינם נבדקים. שינוי מצב זה הוא אחת המטרות העיקריות של הקמפיין "מניעת סרטן המעי הגס" שעלה בימים אלה. בקמפיינים, היזומים מעת לעת על ידי משרד הבריאות וקופות החולים השונות, נקראים המבוטחים בגיל 50 ומעלה לבצע בדיקת דם סמוי בצואה כאמצעי לזיהוי מוקדם. בדיקה זו אינה מהווה אמצעי אבחוני סביר לגילוי בשלבים טרום-סרטניים, היות ודם בצואה (כתוצאה מדמם הנובע מגידולים במעי הגס) הינו אופייני לשלבים סרטניים בלבד, ולעתים נובע מסיבות אחרות אשר אינן קשורות למחלה בכלל. לפיכך, בדיקת דם סמוי בצואה אינה אמצעי סביר למניעת סרטן המעי הגס. הסיבות להמשך שימוש בשיטה זו הן העלות הנמוכה יחסית והנכונות של חלק מהציבור להיענות דווקא לבדיקה זו שהיא פשוטה ומבוצעת בבית. גם מההיבט הכלכלי, מחקרים שונים הראו כי מימון בדיקת הקולונוסקופיה לכלל האוכלוסייה אחת ל-10 שנים, ולאוכלוסיות בסיכון אחת ל- 5 שנים, הינן בעלות עלות-תועלת גבוהה למשק בהשוואה לעלויות ריפוי מחלת סרטן המעי הגס. הבדיקה מקטינה את הסיכון לתמותה מבלי להגדיל באופן משמעותי את עלויות הסקירה. מודלים כלכליים עדכניים אשר הוכנו בסיוע חברת הייעוץ ERNST & YOUNG תומכים בכדאיות הכלכלית שלה. הקמפיין מובל על ידי חברת "שמיר" - אשר הוקמה ע"י ד"ר שלמה לבקוביץ', מומחה לטכנולוגיה רפואית, בשיתוף עם פרופ' ירון ניב, יו"ר איגוד הגסטרו בישראל. "שמיר", חברה שהיא מלכ"ר, שמה לעצמה מטרה להוביל מאמץ לאומי לקידום הבדיקה והטיפול המקדימים בסרטן המעי הגס בישראל. הארגון עוסק בהסברה לציבור הרחב, לבעלי המקצוע בתחום הרפואה ולקובעי מדיניות ומטרת פעילותו היא להבטיח כי סרטן המעי הגס, הקוטל הנמנע, ייהפך לנחלת העבר. "שמיר" מצטרפת בכך לקבוצה הולכת ומתרחבת של ארגונים העוסקים בהעלאת המודעות למניעת המחלה ברחבי העולם.
כל המידע על " מיגור מחלת סרטן המעי הגס" באתר:
www.shamir-med.org


לכתבה של ערוץ 10 על סרטן המעי הגס -
[u]לחצו[/u]